../images/Emo63.gif פרשת עקב
הפרשה נפתחת במילים: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה". רש"י מפרש ש'עקב' הכוונה ל"מצוות קלות שאדם דש בעקביו". פרוש רש"י מבוסס על המדרש: "מצוות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן, אלא שמשליכין אותן תחת עקביהן". הכתוב מדבר אודות אלה שמחשיבים את המצוות החמורות ל"ראש" ומקפידים עליהן, ואילו את הקלות דוחים לעת אחרת, משום שמחשיבים אותן ל'עקב',החלק הנמוך ביותר בגוף. כשדורשים מיהודי כזה להתנהג באהבת ישראל,לאהוב כל אדם באשר הוא אדם,אפילו מישהו שהוא לא מכיר כלל,הוא מתנער בטענה שאפילו כלפי מי שהוא מכיר אינו מגיע למצב של אהבת ישראל מושלמת, למצב של "ואהבת לרעך כמוך ". אז איך אפשר לדרוש ממנו הידורים ודיוקים כאלה,של "ואהבת… כמוך" כלפי מישהו שאני כלל לא מכיר או מישהו שאינו נוהג כמוהו??? מבחינתו ראשית ישאף לאהוב באמת את הקרובים אלי ואז ימשיך הלאה,אל הרחוקים. טענה זו נשמעת,על פניה,נכונה והגיונית. אולם עבודת ה' אמיתית אינה מבוססת בהכרח על שיקולים שכליים, היא מושתת על קבלת עול מלכות שמים. המילה 'מצווה' היא גם מלשון- 'צוותא'-חיבור אל הקב"ה. מכיוון שכך הרי כל המצוות מחברות ומקשרות אותנו אל ה',ולכן אין מקום לחישובים של 'ראש' ו'עקב', אין מקום לחלוקה של מה לקיים עכשיו ואת מה לדחות למחר או מחרתיים, אלא כיוון שכל המצוות ניתנו מלמעלה,אזי- קלות כחמורות. אין מקום לחלוקה של הוא טוב יותר,מוכשר יותר,נוהג כמוני,מהקליקה שלי וכדומה ולכן אני אהב אותו יותר. האדמו"ר הזקן,ר' שניאור- זלמן מליאדי אומר בשמו של הבעש"ט: "ואהבת לרעך כמוך" הוא פירוש וביאור על "ואהבת את ה' אלוקיך". באהבת יהודי אוהבים את הקב"ה,שהרי ביהודי קיים חלק אלוקה ממעל, ומתוך אהבת היהודי,הפנימיות שבו,ממילא אוהבים את הקב"ה.
הפרשה נפתחת במילים: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה". רש"י מפרש ש'עקב' הכוונה ל"מצוות קלות שאדם דש בעקביו". פרוש רש"י מבוסס על המדרש: "מצוות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן, אלא שמשליכין אותן תחת עקביהן". הכתוב מדבר אודות אלה שמחשיבים את המצוות החמורות ל"ראש" ומקפידים עליהן, ואילו את הקלות דוחים לעת אחרת, משום שמחשיבים אותן ל'עקב',החלק הנמוך ביותר בגוף. כשדורשים מיהודי כזה להתנהג באהבת ישראל,לאהוב כל אדם באשר הוא אדם,אפילו מישהו שהוא לא מכיר כלל,הוא מתנער בטענה שאפילו כלפי מי שהוא מכיר אינו מגיע למצב של אהבת ישראל מושלמת, למצב של "ואהבת לרעך כמוך ". אז איך אפשר לדרוש ממנו הידורים ודיוקים כאלה,של "ואהבת… כמוך" כלפי מישהו שאני כלל לא מכיר או מישהו שאינו נוהג כמוהו??? מבחינתו ראשית ישאף לאהוב באמת את הקרובים אלי ואז ימשיך הלאה,אל הרחוקים. טענה זו נשמעת,על פניה,נכונה והגיונית. אולם עבודת ה' אמיתית אינה מבוססת בהכרח על שיקולים שכליים, היא מושתת על קבלת עול מלכות שמים. המילה 'מצווה' היא גם מלשון- 'צוותא'-חיבור אל הקב"ה. מכיוון שכך הרי כל המצוות מחברות ומקשרות אותנו אל ה',ולכן אין מקום לחישובים של 'ראש' ו'עקב', אין מקום לחלוקה של מה לקיים עכשיו ואת מה לדחות למחר או מחרתיים, אלא כיוון שכל המצוות ניתנו מלמעלה,אזי- קלות כחמורות. אין מקום לחלוקה של הוא טוב יותר,מוכשר יותר,נוהג כמוני,מהקליקה שלי וכדומה ולכן אני אהב אותו יותר. האדמו"ר הזקן,ר' שניאור- זלמן מליאדי אומר בשמו של הבעש"ט: "ואהבת לרעך כמוך" הוא פירוש וביאור על "ואהבת את ה' אלוקיך". באהבת יהודי אוהבים את הקב"ה,שהרי ביהודי קיים חלק אלוקה ממעל, ומתוך אהבת היהודי,הפנימיות שבו,ממילא אוהבים את הקב"ה.
