../images/Emo63.gif פרשת מצורע
על הפסוק "זאת תהייה תורת המצורע" אומר המדרש:"הדא הוא דכתיב:'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב' " ומוסיף המדרש ואומר:"מעשה ברוכל אחד שהי'ה מחזר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי, והי'ה מכריז ואומר:"מי מבקש לקנות סם חיים יבוא וייטול…" והכל נדחקו אל רוכל זה לקנות ממנו את אותו סם החיים עליו הכריז. קרב לביתו של ר' ינאי שהי'ה יושב ופושט בטרקלינו שמעו מכריז,הציץ עליו ר' ינאי ואמר לו:"בוא עלה לכאן ומכור לי." אמר לו:"לא אתה צריך לו ולא שכמותך" הטריח עליו.עלה אצלו והוציא לו ספר תהילים והראה לו פסוק זה 'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב' ואת הכתוב בהמשך 'נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה,סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו'. אמר ר' ינאי:"כל ימי הייתי קורא מקרא זה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעו לי בהכרזתו זו". ונשאלת השאלה:מהו החידוש הגדול שחידש הרוכל לר' ינאי??? הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל מסביר: לכאורה,חושבים האנשים שאיסור לשון הרע הינו איסור ככול שאר האיסורים ואדם המונע עצמו מחטא זה,נזהר בעצם מליפול בחטא. למעשה,אומר הרב,הימנעות מחטא זה יכולה להצטרף לשאר המצוות המעשיות שנצטווינו עליהן וללימוד תורה,אשר הקיום שלהם יוצר לאדם זכויות המבטיחות לו חיים ארוכים. אכן,אמרו חז"ל:"ישב ולא עבר עבירה,נותנים לו שכר כעושה מצווה",אך בכל זאת אין זה דומה לעשיית מצוות בפועל. באיסור לשון הרע ושמירת הלשון לעומת זאת,חידש הרוכל לר' ינאי,שהדברים אינם כך. שהרי אם שמירת הלשון אינה יותר מאשר הימנעות מעבירה,אזי הכרזת הרוכל אינה מובנת. שהרי אי-אכילת סם המוות,אינה יכולה להיחשב כאכילת סם החיים ממש שכשם שאין לאמר שמי שלא בולע רעל,יחי'ה חיים ארוכים. בכדי לחיות חיים ארוכים צריכים לעשות מעשה,לאכול סם חיים ולא רק להימנע ממעשה,לא לאכול סם מוות. זהו אם כן חידושו הגדול של הרוכל לר' ינאי. מניעת דיבור לשון הרע ושמירת הלשון,הם עצמם סם החיים, זו הפעולה החיובית שתאריך את חיי האדם ולא רק הימנעות מפעולה שלילית. כך שכל החפץ חיים,ינצור פיו ולשונו.
על הפסוק "זאת תהייה תורת המצורע" אומר המדרש:"הדא הוא דכתיב:'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב' " ומוסיף המדרש ואומר:"מעשה ברוכל אחד שהי'ה מחזר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי, והי'ה מכריז ואומר:"מי מבקש לקנות סם חיים יבוא וייטול…" והכל נדחקו אל רוכל זה לקנות ממנו את אותו סם החיים עליו הכריז. קרב לביתו של ר' ינאי שהי'ה יושב ופושט בטרקלינו שמעו מכריז,הציץ עליו ר' ינאי ואמר לו:"בוא עלה לכאן ומכור לי." אמר לו:"לא אתה צריך לו ולא שכמותך" הטריח עליו.עלה אצלו והוציא לו ספר תהילים והראה לו פסוק זה 'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב' ואת הכתוב בהמשך 'נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה,סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו'. אמר ר' ינאי:"כל ימי הייתי קורא מקרא זה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט עד שבא רוכל זה והודיעו לי בהכרזתו זו". ונשאלת השאלה:מהו החידוש הגדול שחידש הרוכל לר' ינאי??? הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל מסביר: לכאורה,חושבים האנשים שאיסור לשון הרע הינו איסור ככול שאר האיסורים ואדם המונע עצמו מחטא זה,נזהר בעצם מליפול בחטא. למעשה,אומר הרב,הימנעות מחטא זה יכולה להצטרף לשאר המצוות המעשיות שנצטווינו עליהן וללימוד תורה,אשר הקיום שלהם יוצר לאדם זכויות המבטיחות לו חיים ארוכים. אכן,אמרו חז"ל:"ישב ולא עבר עבירה,נותנים לו שכר כעושה מצווה",אך בכל זאת אין זה דומה לעשיית מצוות בפועל. באיסור לשון הרע ושמירת הלשון לעומת זאת,חידש הרוכל לר' ינאי,שהדברים אינם כך. שהרי אם שמירת הלשון אינה יותר מאשר הימנעות מעבירה,אזי הכרזת הרוכל אינה מובנת. שהרי אי-אכילת סם המוות,אינה יכולה להיחשב כאכילת סם החיים ממש שכשם שאין לאמר שמי שלא בולע רעל,יחי'ה חיים ארוכים. בכדי לחיות חיים ארוכים צריכים לעשות מעשה,לאכול סם חיים ולא רק להימנע ממעשה,לא לאכול סם מוות. זהו אם כן חידושו הגדול של הרוכל לר' ינאי. מניעת דיבור לשון הרע ושמירת הלשון,הם עצמם סם החיים, זו הפעולה החיובית שתאריך את חיי האדם ולא רק הימנעות מפעולה שלילית. כך שכל החפץ חיים,ינצור פיו ולשונו.
