../images/Emo63.gif פרשת לך לך
"אל תירא אברהם..." בספר 'חידושי הרי"מ' כותב: "כתוב במדרש:אברהם הי'ה ירא,שכשיהיה אדם אחר טוב ממנו יניחנו השי"ת. בא הקב"ה והבטיחו: 'אל תירא...' וודאי שאברהם אבינו עליו השלום הי'ה מרוצה שיהי'ה אדם טוב ממנו, שיהי'ה דבוק בשי"ת, אף שיניח אותו. אולם דבר זה היה נצרך לעבודתו את השי"ת,שיידע לבטח כי לא יניח אותו השי"ת לעולם" הרב אבשלום מסביר: השאיפה להצטיין,להשיג,להיות הראשון לפעמים מונעת ממניעים אגוצנטריים, העומדים בסתירה לערכים שבין אדם לחברו. לעיתים הדחף לעלות מגיע מקנאה גרידא,ולעיתים בגלל הקנאה אדם מוכן להישאר במקומו אבל העיקר שהשני ירד. לעיתים העלי'ה מלווה בדריכה על האחרים מבלי הבחנה. אברהם אבינו,המנסה להחזיר את כל העולם בתשובה,מוטרד שמא יימצא בעתיד עובד ה' גדול ממנו הוא לא נח עד שמובטח לו: "אנכי מגן לך". להיכן נעלמה השאיפה לתיקון עולם בשם ה',היכן השאיפה לעולם גדוש ביראי ה',אף במחיר איבוד ייחודו ועליונותו??? הייתכן כי אברהם מקנא??? הקונפליקט התמידי הזה,בין העדפת טובת האני, לבין העדפת טובת הכלל, מלווה את האדם במשך כל חייו. ההתמודדות בשני הדחפים הללו,נמצאת בנו כבני אדם כטבע. אנו כאנשים בעלי תודעה עצמית מחד ובעלי תודעת הסביבה מאידך בעת ובעונה אחת. עלינו מוטל למצוא את השילוב העדין,בין השאיפה לעזור לכלל ולהעלות אותו,לבין השאיפה להיות בראש אותו הכלל ולהוביל אותו. אברהם הי'ה חדור ברצון לתיקון העולם,אך הי'ה גם חדור ברצון להיות ראשון. הוא לא ביקש רק על עצמו,הוא ניווט בין הרצון שלו לבין הכלל. הוא השתמש בקנאת הסופרים ה"אגוצנטרית" הזו,ובמקביל לא זנח את האמת,את הרצון להצליח בהצלת הנפשות אשר עשו בחרן ולהיות 'אב המון גויים'.
"אל תירא אברהם..." בספר 'חידושי הרי"מ' כותב: "כתוב במדרש:אברהם הי'ה ירא,שכשיהיה אדם אחר טוב ממנו יניחנו השי"ת. בא הקב"ה והבטיחו: 'אל תירא...' וודאי שאברהם אבינו עליו השלום הי'ה מרוצה שיהי'ה אדם טוב ממנו, שיהי'ה דבוק בשי"ת, אף שיניח אותו. אולם דבר זה היה נצרך לעבודתו את השי"ת,שיידע לבטח כי לא יניח אותו השי"ת לעולם" הרב אבשלום מסביר: השאיפה להצטיין,להשיג,להיות הראשון לפעמים מונעת ממניעים אגוצנטריים, העומדים בסתירה לערכים שבין אדם לחברו. לעיתים הדחף לעלות מגיע מקנאה גרידא,ולעיתים בגלל הקנאה אדם מוכן להישאר במקומו אבל העיקר שהשני ירד. לעיתים העלי'ה מלווה בדריכה על האחרים מבלי הבחנה. אברהם אבינו,המנסה להחזיר את כל העולם בתשובה,מוטרד שמא יימצא בעתיד עובד ה' גדול ממנו הוא לא נח עד שמובטח לו: "אנכי מגן לך". להיכן נעלמה השאיפה לתיקון עולם בשם ה',היכן השאיפה לעולם גדוש ביראי ה',אף במחיר איבוד ייחודו ועליונותו??? הייתכן כי אברהם מקנא??? הקונפליקט התמידי הזה,בין העדפת טובת האני, לבין העדפת טובת הכלל, מלווה את האדם במשך כל חייו. ההתמודדות בשני הדחפים הללו,נמצאת בנו כבני אדם כטבע. אנו כאנשים בעלי תודעה עצמית מחד ובעלי תודעת הסביבה מאידך בעת ובעונה אחת. עלינו מוטל למצוא את השילוב העדין,בין השאיפה לעזור לכלל ולהעלות אותו,לבין השאיפה להיות בראש אותו הכלל ולהוביל אותו. אברהם הי'ה חדור ברצון לתיקון העולם,אך הי'ה גם חדור ברצון להיות ראשון. הוא לא ביקש רק על עצמו,הוא ניווט בין הרצון שלו לבין הכלל. הוא השתמש בקנאת הסופרים ה"אגוצנטרית" הזו,ובמקביל לא זנח את האמת,את הרצון להצליח בהצלת הנפשות אשר עשו בחרן ולהיות 'אב המון גויים'.
