../images/Emo63.gif פרשת ויחי
רב חיים שמואלביץ מספר ומפרש לנו על קבורת יעקב: הגמרא מתארת כיצד עפ"י בקשת יעקב,בניו העלו את גופתו לקבורה במערת המכפלה,להיטמן ליד אבותיו. כשהגיעו האחים לפתח מערת המכפלה עצר אותם עשיו וסרב להתיר את כניסתם, בטענה שהחלקה הפנויה היחידה שנותרה במערה מגיעה לו מאחר והוא הבכור. בני יעקב הזכירו לו כי הוא מכר את זכויות הבכורה לאביהם ולכן חלקת הקבורה שייכת ליעקב. עשיו דורש הוכחה שאכן התבצעה המכירה ולכך נשלח נפתלי חזרה למצרים כדי להביא את שטר המכירה,כדי שקבורת יעקב במערה תתאפשר. נכד יעקב,חושים בן דן,הי'ה מוטרד מאוד מהעיכוב. וכאן מספרת לנו כי חושים היה חרש ולא הבין מדוע הקבורה מתעכבת. חושים מתקומם על כך ש"אבי אבא יהא מוטל בביזיון". מיד מתייצב מול עשיו והורגו ובכך אפשר ליעקב להיקבר. וכאן שואל ר' חיים: 1.כיצד זה שרק את חושים הטריד העיכוב??? 2.בנוסף,איך זה שאחרי שחושים הביע התמרמרות, רק הוא עשה צעד מעשי כדי לשנות את המצב???? בשני נושאים אלה הוא מרחיב {שבמהותם הם קשורים} התורה מתארת איך כל מצרים התאבלה על מות יעקב. לפיכך היינו מצפים שתקום סערה על כך שהוא לא זוכה לקבורה מכובדת אם לא מכל מצרים,אז לפחות מבניו. ר' חיים סובר שלאחר שחלף ההלם הראשוני על מות אביהם,האחים הסתגלו מהר מאוד למצב החדש. אנחנו כ"כ רגילים לקבל את ה"מצב" החדש,שלעיתים קרובות אנחנו מפסיקים להיות מוטרדים ממנו. שלא לדבר על לקיחת צעדים מעשיים לשינויו. הנושא השני הוא שיחת הפרידה של יעקב מיוסף. אחרי 17 שנה של מגורים בארץ מצרים,יעקב מוטל על ערש דווי. הוא מברך את יוסף ומבחין בבניו אפרים ומנשה ושואל "מי אלה???" רש"י מסביר "מהיכן יצאו אלה שאינן ראויין לברכה???" ר' חיים מתאר את המעמד בעזרת מונחים הקרובים לימינו: על אפרים ומנשה שכנראה לבשו את תלבושת האוניברסיטה של קהיר, למדו מקצועות מודרניים, חיזרו אחר נשים מצריות וכו'. יעקב הבהיר ליוסף שהוא לא מכיר ביהודים מהסוג הזה ושעל יוסף להישמר שמא יתרגלו יותר מדי לחייהם כמצריים. כשמתרגלים למשהו יותר מדי,זה כבר מפסיק להטריד- עד כדי כך שכבר לא שמים לב אליו בכלל. יעקב מתווה לנו בחייו ובמותו דרך חיים. הוא נותן לנו תמרורים המעידים שעל כולנו להיות אמיצים, לקחת את המצב בידיים ולא להסתגל אליו. עלינו לשנות את הדברים הדורשים שינוי. "אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, האומץ לשנות את אשר ביכולתי, והתבונה להבחין בין השניים."
רב חיים שמואלביץ מספר ומפרש לנו על קבורת יעקב: הגמרא מתארת כיצד עפ"י בקשת יעקב,בניו העלו את גופתו לקבורה במערת המכפלה,להיטמן ליד אבותיו. כשהגיעו האחים לפתח מערת המכפלה עצר אותם עשיו וסרב להתיר את כניסתם, בטענה שהחלקה הפנויה היחידה שנותרה במערה מגיעה לו מאחר והוא הבכור. בני יעקב הזכירו לו כי הוא מכר את זכויות הבכורה לאביהם ולכן חלקת הקבורה שייכת ליעקב. עשיו דורש הוכחה שאכן התבצעה המכירה ולכך נשלח נפתלי חזרה למצרים כדי להביא את שטר המכירה,כדי שקבורת יעקב במערה תתאפשר. נכד יעקב,חושים בן דן,הי'ה מוטרד מאוד מהעיכוב. וכאן מספרת לנו כי חושים היה חרש ולא הבין מדוע הקבורה מתעכבת. חושים מתקומם על כך ש"אבי אבא יהא מוטל בביזיון". מיד מתייצב מול עשיו והורגו ובכך אפשר ליעקב להיקבר. וכאן שואל ר' חיים: 1.כיצד זה שרק את חושים הטריד העיכוב??? 2.בנוסף,איך זה שאחרי שחושים הביע התמרמרות, רק הוא עשה צעד מעשי כדי לשנות את המצב???? בשני נושאים אלה הוא מרחיב {שבמהותם הם קשורים} התורה מתארת איך כל מצרים התאבלה על מות יעקב. לפיכך היינו מצפים שתקום סערה על כך שהוא לא זוכה לקבורה מכובדת אם לא מכל מצרים,אז לפחות מבניו. ר' חיים סובר שלאחר שחלף ההלם הראשוני על מות אביהם,האחים הסתגלו מהר מאוד למצב החדש. אנחנו כ"כ רגילים לקבל את ה"מצב" החדש,שלעיתים קרובות אנחנו מפסיקים להיות מוטרדים ממנו. שלא לדבר על לקיחת צעדים מעשיים לשינויו. הנושא השני הוא שיחת הפרידה של יעקב מיוסף. אחרי 17 שנה של מגורים בארץ מצרים,יעקב מוטל על ערש דווי. הוא מברך את יוסף ומבחין בבניו אפרים ומנשה ושואל "מי אלה???" רש"י מסביר "מהיכן יצאו אלה שאינן ראויין לברכה???" ר' חיים מתאר את המעמד בעזרת מונחים הקרובים לימינו: על אפרים ומנשה שכנראה לבשו את תלבושת האוניברסיטה של קהיר, למדו מקצועות מודרניים, חיזרו אחר נשים מצריות וכו'. יעקב הבהיר ליוסף שהוא לא מכיר ביהודים מהסוג הזה ושעל יוסף להישמר שמא יתרגלו יותר מדי לחייהם כמצריים. כשמתרגלים למשהו יותר מדי,זה כבר מפסיק להטריד- עד כדי כך שכבר לא שמים לב אליו בכלל. יעקב מתווה לנו בחייו ובמותו דרך חיים. הוא נותן לנו תמרורים המעידים שעל כולנו להיות אמיצים, לקחת את המצב בידיים ולא להסתגל אליו. עלינו לשנות את הדברים הדורשים שינוי. "אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, האומץ לשנות את אשר ביכולתי, והתבונה להבחין בין השניים."
