../images/Emo63.gif פרשת דברים
פרשת דברים פותחת את ספר דברים שנקרא גם "משנה תורה" בניגוד לארבעת הספרים הקודמים,בספר משנה תורה חוזרת התורה על הדברים שנאמרו בספרים הקודמים במספר שינויים. ספר זה כולל בתוכו הוראות חדשות הקשורות לכניסה לארץ ולחיים בגשמיות העולם. הבדל נוסף בין חומש זה לחומשים הקודמים הוא שהדברים שנאמרו בחומשים הקודמים נאמרו ישירות ע"י הקב"ה ומשה העבירם כלשונם ישירות לעם,אולם תורת הקב"ה שבחומש דברים נאמרה ע"י משה כפי שהיא נקלטה בהשגתו ובשכלו. הצורך להעביר את הדברים דרך הבנתו של משה נבעה מהעובדה שהשומעים היו חדשים. דור חדש,לא עוד דור יוצאי מצרים,אלא הדור שעומד להיכנס.לא"י במהותו דור זה שונה מקודמו. ההבדל בין הדורות הוא: דור יוצאי מצרים נקראו "דור דעה" אלה הם אנשים שרמתם הרוחנית גבוהה מאוד,קרובה ביותר לרמתו הרוחנית של משה רבינו. הם אנשים שראו התגלות אלוקית במוחש - הם ראו את כל הניסים שעשה הקב"ה במצרים, הם ראו את נס חצית ים סוף והשיא היה כשחזו בהתגלות אלוקית במעמד מתן-תורה. הדור החדש הינו בדרגה רוחנית נמוכה יותר, מאחר ורק שמעו על כל הדברים הללו. ההבדל בין ראיה לשמיעה,הוא בתפיסה וההשגה לגבי עניין מסוים. כשאדם רואה דבר מה בעיניו,העניין נקלט אצלו באופן מוחלט וקשה יהיה להניא אותו מדעתו. אולם, כשאדם רק שומע על עניין מסויים ניתן יהיה לערער את קביעות דעתו על ידי הצפת קושיות וסברות לוגיות. דרכים שלא יעבדו על אדם שדעתו נקבעה בעקבות הראיה של הדבר. לכן,ענייני רוחניות ועבודת השם בדרכים רוחניות,שהיו טבעיים לדור יוצאי מצרים, היה צורך ללמדם ולהסבירם לדור שעומד להיכנס לארץ,אבל באופן פשוט יותר כדי שיוכלו להבין. הדור החדש הועדף במשהו ע"פ הדור הקודם מאחר ואחיזתו של הדור הנוכחי בגשמיות היתה יותר גבוהה. לדור המדבר סופקו כל הצרכים הגשמיים בידי שמים. אולם, הדור החדש התעסק בגשמיות כדי לספק את צרכיו וע"כ הם יכולים לקיים את המטרה שלשמה נברא העולם - בנין מנוחה ונחלה. לבנות את הארץ ובית המקדש. ולכן הי'ה להם קל יותר להתעסק בבניית הארץ ובמצוות התלויות בה באופן גשמי. להגיע לתכלית בריאת העולם, להפוך את העולם הזה הגשמי והתחתון לדירה לקב"ה. זוהי בעצם גם מטרת הדורות האחרונים להתעסק בגשמיות העולם על מנת לזכך אותו ולהעלות את הגשמיות לקדושה. אין עניין להתנתק מהעולם ולהתעסק ברוחניות בלבד, חשוב ביותר הינו המעשה בפועל במדרש תנחומא על הפרשה מובא: "יתברך שמו ויתעלה זכרו, שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות בציון...." מהי המשמעות של העובדה שאותם ניסים שנעשו במדבר נעשו בציון??? הרי,דור המדבר ודור גאולת ציון שונים לחלוטין, תקופות שונות,מקומות שונים,אנשים שונים וצורת הנהגה שונה. ולמרות כל זאת אותם דברים נעשים על ידי הקב"ה בשניהם. אלא,שלמרות שינויי הזמנים והמקומות, העם הוא אותו עם. האדם נשאר אותו אדם והתכונות המהותיות שלו לא משתנות. הדברים שנעשו במדבר נעשים גם בציון – שינוי הזמן והמקום לא משפיע על הדברים המהותיים שהאדם רכש וביסס בעצמו. באופן שבו אדם בונה את עצמו בצורה המהותית, הבני'ה הפנימית ולא החיצונית הרי ששינוי המקום,הזמן,העיסוק אינו אמור להשפיע על אישיותו של האדם.
פרשת דברים פותחת את ספר דברים שנקרא גם "משנה תורה" בניגוד לארבעת הספרים הקודמים,בספר משנה תורה חוזרת התורה על הדברים שנאמרו בספרים הקודמים במספר שינויים. ספר זה כולל בתוכו הוראות חדשות הקשורות לכניסה לארץ ולחיים בגשמיות העולם. הבדל נוסף בין חומש זה לחומשים הקודמים הוא שהדברים שנאמרו בחומשים הקודמים נאמרו ישירות ע"י הקב"ה ומשה העבירם כלשונם ישירות לעם,אולם תורת הקב"ה שבחומש דברים נאמרה ע"י משה כפי שהיא נקלטה בהשגתו ובשכלו. הצורך להעביר את הדברים דרך הבנתו של משה נבעה מהעובדה שהשומעים היו חדשים. דור חדש,לא עוד דור יוצאי מצרים,אלא הדור שעומד להיכנס.לא"י במהותו דור זה שונה מקודמו. ההבדל בין הדורות הוא: דור יוצאי מצרים נקראו "דור דעה" אלה הם אנשים שרמתם הרוחנית גבוהה מאוד,קרובה ביותר לרמתו הרוחנית של משה רבינו. הם אנשים שראו התגלות אלוקית במוחש - הם ראו את כל הניסים שעשה הקב"ה במצרים, הם ראו את נס חצית ים סוף והשיא היה כשחזו בהתגלות אלוקית במעמד מתן-תורה. הדור החדש הינו בדרגה רוחנית נמוכה יותר, מאחר ורק שמעו על כל הדברים הללו. ההבדל בין ראיה לשמיעה,הוא בתפיסה וההשגה לגבי עניין מסוים. כשאדם רואה דבר מה בעיניו,העניין נקלט אצלו באופן מוחלט וקשה יהיה להניא אותו מדעתו. אולם, כשאדם רק שומע על עניין מסויים ניתן יהיה לערער את קביעות דעתו על ידי הצפת קושיות וסברות לוגיות. דרכים שלא יעבדו על אדם שדעתו נקבעה בעקבות הראיה של הדבר. לכן,ענייני רוחניות ועבודת השם בדרכים רוחניות,שהיו טבעיים לדור יוצאי מצרים, היה צורך ללמדם ולהסבירם לדור שעומד להיכנס לארץ,אבל באופן פשוט יותר כדי שיוכלו להבין. הדור החדש הועדף במשהו ע"פ הדור הקודם מאחר ואחיזתו של הדור הנוכחי בגשמיות היתה יותר גבוהה. לדור המדבר סופקו כל הצרכים הגשמיים בידי שמים. אולם, הדור החדש התעסק בגשמיות כדי לספק את צרכיו וע"כ הם יכולים לקיים את המטרה שלשמה נברא העולם - בנין מנוחה ונחלה. לבנות את הארץ ובית המקדש. ולכן הי'ה להם קל יותר להתעסק בבניית הארץ ובמצוות התלויות בה באופן גשמי. להגיע לתכלית בריאת העולם, להפוך את העולם הזה הגשמי והתחתון לדירה לקב"ה. זוהי בעצם גם מטרת הדורות האחרונים להתעסק בגשמיות העולם על מנת לזכך אותו ולהעלות את הגשמיות לקדושה. אין עניין להתנתק מהעולם ולהתעסק ברוחניות בלבד, חשוב ביותר הינו המעשה בפועל במדרש תנחומא על הפרשה מובא: "יתברך שמו ויתעלה זכרו, שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות בציון...." מהי המשמעות של העובדה שאותם ניסים שנעשו במדבר נעשו בציון??? הרי,דור המדבר ודור גאולת ציון שונים לחלוטין, תקופות שונות,מקומות שונים,אנשים שונים וצורת הנהגה שונה. ולמרות כל זאת אותם דברים נעשים על ידי הקב"ה בשניהם. אלא,שלמרות שינויי הזמנים והמקומות, העם הוא אותו עם. האדם נשאר אותו אדם והתכונות המהותיות שלו לא משתנות. הדברים שנעשו במדבר נעשים גם בציון – שינוי הזמן והמקום לא משפיע על הדברים המהותיים שהאדם רכש וביסס בעצמו. באופן שבו אדם בונה את עצמו בצורה המהותית, הבני'ה הפנימית ולא החיצונית הרי ששינוי המקום,הזמן,העיסוק אינו אמור להשפיע על אישיותו של האדם.