../images/Emo63.gif פרשת בשלח
הים נבקע,בנ"י שרים את שירת הים. מרים לוקחת את התוף בידה ויוצאת עם הנשים בשירה וריקודים. מדוע הייתה שירת הנשים נעלית משירת הגברים??? למה שמחתן בגאולה הייתה רבה יותר??? הרב אבשלום מסביר: חז"ל אמרו:"בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים". נשות ישראל היו נשים צדיקות,יוזמתיות,נחושות ודבקות במטרה. לאורך כל תקופת הגלות הקשה התאפיינו הנשים בהתמודדות מופלאה עם הקשיים מתוך אמונה. הן עודדו את בעליהם העובדים בפרך,הן המשיכו ללדת ילדים ולגדל אותם במסירות למרות הגזירות הנוראות על הילודה. כאשר הגיעו בנ"י לשפת הים והבינו שמצרים רודפים אחריהם,הוכיחו בנ"י בפעם הראשונה את חולשת אמונתם. הם צועקים למשה:"המבלי אין קברים במצרים,לקחתנו למות במדבר,מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים". נשות ישראל,לעומתם,כבר היו מצוידות בתופים שלקחו ממצרים,בשל ביטחונם שהקב"ה יחולל ניסים גדולים והן ירצו להודות לו בשירה. על רקע חולשת הגברים מתחדדת עוצמת האמונה הנשית. מאמר חז"ל: "בזכות האמונה נגאלו אבותינו", משלים את המאמר הראשון: "בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו". הניסים הגדולים התרחשו,ים סוף נבקע, בנ"י עברו ביבשה והמצרים טבעו עד האחרון שבהם. הקב"ה חולל ניסים גדולים שלא נראו כמותם לאורך כל ההיסטוריה. משראו משה רבנו וישראל את הניסים הגדולים נעמדו לומר שירה, היא שירת הים המפורסמת. במקביל,יצאה מרים הנביאה בשירה עם הנשים. הן שרו את הפזמון המרכזי:"שירו לה' כי גאֹה גאָה סוס ורוכבו רמה בים" תופפו בתופים, ויצאו בריקודים ובמחולות. שירת הים,ההודאה על הניסים,תופסת את החלק המרכזי של פרשת בשלח. שירת מרים היא קצרה יותר ומשנית לשירה המרכזית,הגברית. א"כ,מדוע מפטירים בשירה דבורה,בעוד שלכאורה מתאים היה יותר להפטיר בשירת דוד המלך??? ההסבר הוא ששירת הנשים הייתה נעלית יותר משירת האנשים. כאשר תיקנו חז"ל את ההפטרה,הם מצאו לנכון לבחור בשירת דבורה כדי להזכיר את זכות הנשים ומעלתן. מה הייתה מעלתה של שירת מרים??? התשובה לכך: השמחה. השירה הייתה הבעת רגשות התודה כלפי בורא עולם. אצל הגברים הי'ה זה ביטוי מילולי,של אמירת השירה. הנשים יצאו בריקודים ותופפו בתופים משום שהן חשו שמחה גדולה יותר להיגאל. נאמר: "לפום צערא אגרא" משמעו: כגודל הצער- השכר. כאשר זוכים לקבל משהו ללא עמל וללא צער,א"א לחוש את אותו הטעם ואותה השמחה,כפי שחשים על משהו שמתייגעים עליו. כאשר משה רבנו והאנשים אמרו שירה על הצלתם המופלאה בידי הקב"ה,על השחרור מגלות מצרים החשוכה,הם לא יכלו לחוש את גודל השמחה, כפי שחשו האמהות:מרים וכל נשות ישראל. קושי שעבוד הגלות והגזירות האיומות החלו בעיקר לאחר הולדת מרים. לכן נקרא שמה מרים-לשון מרירות,המדרש מפרש את השם מרים: ים-מר-ים של צרות. שהרי,גזרת הבנים הייתה אחת החוויות האיומות ביותר שחוו הנשים. האם היהודיי'ה סבלה בשל גזירה זו הרבה יותר מאשר האב היהודי. בשל סבלן הרב,שמחת הגאולה של הנשים הייתה גדולה הרבה יותר והתבטאה בריקודים ותופים. אל מול האיפוק הגברי בולטת לעין פרץ השמחה הספונטני של הנשים, כאשר לא רק הפה ממלמל מילות הודי'ה,אלא כל הגוף משתתף בריקוד ובשמחה.
הים נבקע,בנ"י שרים את שירת הים. מרים לוקחת את התוף בידה ויוצאת עם הנשים בשירה וריקודים. מדוע הייתה שירת הנשים נעלית משירת הגברים??? למה שמחתן בגאולה הייתה רבה יותר??? הרב אבשלום מסביר: חז"ל אמרו:"בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים". נשות ישראל היו נשים צדיקות,יוזמתיות,נחושות ודבקות במטרה. לאורך כל תקופת הגלות הקשה התאפיינו הנשים בהתמודדות מופלאה עם הקשיים מתוך אמונה. הן עודדו את בעליהם העובדים בפרך,הן המשיכו ללדת ילדים ולגדל אותם במסירות למרות הגזירות הנוראות על הילודה. כאשר הגיעו בנ"י לשפת הים והבינו שמצרים רודפים אחריהם,הוכיחו בנ"י בפעם הראשונה את חולשת אמונתם. הם צועקים למשה:"המבלי אין קברים במצרים,לקחתנו למות במדבר,מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים". נשות ישראל,לעומתם,כבר היו מצוידות בתופים שלקחו ממצרים,בשל ביטחונם שהקב"ה יחולל ניסים גדולים והן ירצו להודות לו בשירה. על רקע חולשת הגברים מתחדדת עוצמת האמונה הנשית. מאמר חז"ל: "בזכות האמונה נגאלו אבותינו", משלים את המאמר הראשון: "בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו". הניסים הגדולים התרחשו,ים סוף נבקע, בנ"י עברו ביבשה והמצרים טבעו עד האחרון שבהם. הקב"ה חולל ניסים גדולים שלא נראו כמותם לאורך כל ההיסטוריה. משראו משה רבנו וישראל את הניסים הגדולים נעמדו לומר שירה, היא שירת הים המפורסמת. במקביל,יצאה מרים הנביאה בשירה עם הנשים. הן שרו את הפזמון המרכזי:"שירו לה' כי גאֹה גאָה סוס ורוכבו רמה בים" תופפו בתופים, ויצאו בריקודים ובמחולות. שירת הים,ההודאה על הניסים,תופסת את החלק המרכזי של פרשת בשלח. שירת מרים היא קצרה יותר ומשנית לשירה המרכזית,הגברית. א"כ,מדוע מפטירים בשירה דבורה,בעוד שלכאורה מתאים היה יותר להפטיר בשירת דוד המלך??? ההסבר הוא ששירת הנשים הייתה נעלית יותר משירת האנשים. כאשר תיקנו חז"ל את ההפטרה,הם מצאו לנכון לבחור בשירת דבורה כדי להזכיר את זכות הנשים ומעלתן. מה הייתה מעלתה של שירת מרים??? התשובה לכך: השמחה. השירה הייתה הבעת רגשות התודה כלפי בורא עולם. אצל הגברים הי'ה זה ביטוי מילולי,של אמירת השירה. הנשים יצאו בריקודים ותופפו בתופים משום שהן חשו שמחה גדולה יותר להיגאל. נאמר: "לפום צערא אגרא" משמעו: כגודל הצער- השכר. כאשר זוכים לקבל משהו ללא עמל וללא צער,א"א לחוש את אותו הטעם ואותה השמחה,כפי שחשים על משהו שמתייגעים עליו. כאשר משה רבנו והאנשים אמרו שירה על הצלתם המופלאה בידי הקב"ה,על השחרור מגלות מצרים החשוכה,הם לא יכלו לחוש את גודל השמחה, כפי שחשו האמהות:מרים וכל נשות ישראל. קושי שעבוד הגלות והגזירות האיומות החלו בעיקר לאחר הולדת מרים. לכן נקרא שמה מרים-לשון מרירות,המדרש מפרש את השם מרים: ים-מר-ים של צרות. שהרי,גזרת הבנים הייתה אחת החוויות האיומות ביותר שחוו הנשים. האם היהודיי'ה סבלה בשל גזירה זו הרבה יותר מאשר האב היהודי. בשל סבלן הרב,שמחת הגאולה של הנשים הייתה גדולה הרבה יותר והתבטאה בריקודים ותופים. אל מול האיפוק הגברי בולטת לעין פרץ השמחה הספונטני של הנשים, כאשר לא רק הפה ממלמל מילות הודי'ה,אלא כל הגוף משתתף בריקוד ובשמחה.
