../images/Emo63.gif פרשת בא
הר' מליובאוויטש מסביר: המצווה הראשונה שנצטווה עמ"י כעם היא מצוות "קידוש החודש". "החודש הזה לכם ראש חודשים,ראשון הוא לכם לחודשי השנה". התורה מצווה את עמ"י לקבוע את ראשי החודשים על-פי ראיית המולד ובית-דין הוא הקובע והמקדש את ראש-החודש. למרות שמימד הזמן הוא לכאורה מחוץ לשליטתו של האדם {שהרי אי-אפשר לקצרו או להאריכו} הקב"ה נותן כח ליהודי לקדש את הזמן ולעשותו 'זמן יהודי' מקודש. מצוות התורה מחדירות את הקדושה אל תוך ענייני העולם. את המצוות מקיימים ע"י שימוש בחפצים גשמיים,שע"י כך מתקדשים החפצים ומתוך כך חודרת קדושה אל המציאות הגשמית. המיוחד במצוות קידוש החודש הוא,שהיא פועלת במישור של הזמן. באמצעות מצווה זו נהפך יום רגיל לראש-חודש,יום שיש בו קדושה מיוחדת. כאשר בית-דין מחליט לקבוע יום מסויים לראש-חודש,הוא מחדיר קדושה לתוך מישור הזמן, והופך את הזמן מרצף סתמי לבעל משמעות קדושה. בכל מצווה,החדרת הקדושה היא רק בתחום מסויים של המציאות עם דרגות שונות: יש חפצים שנעשים כתשמישי קדושה,יש דברים שתרומתם לקדושה היא בכך שיהודי משתמש בהם לשם-שמים. יש דברים שהם רק בבחינת מכשיר לקיום המצווה וכדומה. אולם מצוות קידוש החודש משפיעה על כל המרחב של הזמן,כאשר בית-דין קובע שראש-החודש הוא ביום מסויים, יש לכך השפעה על כל החודש ואף על מעגל השנה כולו, שכן גם עיבור השנים נעשה על-פי בית-דין. אבל,הקשר ביניהם הוא הדוק: הקב"ה ליהודי כוח לקדש את הזמן ולעשותו 'זמן יהודי' הקב"ה נותן את הכוח לכל אחד לקדש את הזמן שלו במצוות ובמעשים טובים ע"י שימוש בחפצים כתשמיש קדושה, ע"י שימוש בכלים שהקב"ה העניק לנו {אברי-הגוף והמחשבה}.
הר' מליובאוויטש מסביר: המצווה הראשונה שנצטווה עמ"י כעם היא מצוות "קידוש החודש". "החודש הזה לכם ראש חודשים,ראשון הוא לכם לחודשי השנה". התורה מצווה את עמ"י לקבוע את ראשי החודשים על-פי ראיית המולד ובית-דין הוא הקובע והמקדש את ראש-החודש. למרות שמימד הזמן הוא לכאורה מחוץ לשליטתו של האדם {שהרי אי-אפשר לקצרו או להאריכו} הקב"ה נותן כח ליהודי לקדש את הזמן ולעשותו 'זמן יהודי' מקודש. מצוות התורה מחדירות את הקדושה אל תוך ענייני העולם. את המצוות מקיימים ע"י שימוש בחפצים גשמיים,שע"י כך מתקדשים החפצים ומתוך כך חודרת קדושה אל המציאות הגשמית. המיוחד במצוות קידוש החודש הוא,שהיא פועלת במישור של הזמן. באמצעות מצווה זו נהפך יום רגיל לראש-חודש,יום שיש בו קדושה מיוחדת. כאשר בית-דין מחליט לקבוע יום מסויים לראש-חודש,הוא מחדיר קדושה לתוך מישור הזמן, והופך את הזמן מרצף סתמי לבעל משמעות קדושה. בכל מצווה,החדרת הקדושה היא רק בתחום מסויים של המציאות עם דרגות שונות: יש חפצים שנעשים כתשמישי קדושה,יש דברים שתרומתם לקדושה היא בכך שיהודי משתמש בהם לשם-שמים. יש דברים שהם רק בבחינת מכשיר לקיום המצווה וכדומה. אולם מצוות קידוש החודש משפיעה על כל המרחב של הזמן,כאשר בית-דין קובע שראש-החודש הוא ביום מסויים, יש לכך השפעה על כל החודש ואף על מעגל השנה כולו, שכן גם עיבור השנים נעשה על-פי בית-דין. אבל,הקשר ביניהם הוא הדוק: הקב"ה ליהודי כוח לקדש את הזמן ולעשותו 'זמן יהודי' הקב"ה נותן את הכוח לכל אחד לקדש את הזמן שלו במצוות ובמעשים טובים ע"י שימוש בחפצים כתשמיש קדושה, ע"י שימוש בכלים שהקב"ה העניק לנו {אברי-הגוף והמחשבה}.
