../images/Emo63.gif "פנקסנות"
לכל איש ואישה יש פנקס בלב, קטן כזה עם שורות, או עם משבצות, לנשים המשקיעות בדרך כלל יש נייר מכתבים כזה עטור בפרחים דובונים או לבבות, לי ברמה האישית יש דף עם משבצות, ורגע לפני יום הדין מצאתי את עצמי מחשבת חישובים, מכפילה, מחסירה, מחברת, אפילו משלשת נתונים – מצדיקה בעצם את הבחירה שלי בדף המשבצות, בקיצור לאחר לילות של חישובים והתאמות התוצאה לפניכן. כל פעם שפגעתי או נפגעתי, רשמתי בפנקס, זה טבענו לוקחים ללב ולראות מסתגרים בתוך עצמנו. בבוא הזמן יוצא כעס, לפעמים הוא הרסני, חסר מעצורים, לפעמיים הוא מיותר, ולפעמים הוא נכון, כי הוא בעצם סוג של מגננה שלנו על עצמנו. בקיצור בשבוע זה שיום הדין בפתח, מצאתי לנכון לבקש סליחה ומחילה מכל אשר פגעתי בה/ בו. היו רגעי כעס שלי על עצמי, היו רגעי כעס שלי על כל העולם, אמרתי וכתבתי מילים פוגעות, נפגעתי בעצמי. זהו עייפתי. אני לא שומרת טינה, אין לי זמן וכוח לסחוב על הלב את כל המשקל הזה של החשבונאות, ואני די מרחמת על מי שמשקיע אנרגיה בניהול חשבונאות טינה. שוב מבקשת סליחה ומחילה מכל אחת ואחת ובעיקר מעצמי. לעצמי אני סולחת, כי יודעת שלא הייתי מספיק מחוברת לכל מגוון הרגשות והדפתי רגשות שמפחידות אותי, אז אולי אם אדע לקבל את עצמי עם מגרעותיי ולסלוח לעצמי אז אחרים יוכלו לסלוח לי. צום קל אני
לכל איש ואישה יש פנקס בלב, קטן כזה עם שורות, או עם משבצות, לנשים המשקיעות בדרך כלל יש נייר מכתבים כזה עטור בפרחים דובונים או לבבות, לי ברמה האישית יש דף עם משבצות, ורגע לפני יום הדין מצאתי את עצמי מחשבת חישובים, מכפילה, מחסירה, מחברת, אפילו משלשת נתונים – מצדיקה בעצם את הבחירה שלי בדף המשבצות, בקיצור לאחר לילות של חישובים והתאמות התוצאה לפניכן. כל פעם שפגעתי או נפגעתי, רשמתי בפנקס, זה טבענו לוקחים ללב ולראות מסתגרים בתוך עצמנו. בבוא הזמן יוצא כעס, לפעמים הוא הרסני, חסר מעצורים, לפעמיים הוא מיותר, ולפעמים הוא נכון, כי הוא בעצם סוג של מגננה שלנו על עצמנו. בקיצור בשבוע זה שיום הדין בפתח, מצאתי לנכון לבקש סליחה ומחילה מכל אשר פגעתי בה/ בו. היו רגעי כעס שלי על עצמי, היו רגעי כעס שלי על כל העולם, אמרתי וכתבתי מילים פוגעות, נפגעתי בעצמי. זהו עייפתי. אני לא שומרת טינה, אין לי זמן וכוח לסחוב על הלב את כל המשקל הזה של החשבונאות, ואני די מרחמת על מי שמשקיע אנרגיה בניהול חשבונאות טינה. שוב מבקשת סליחה ומחילה מכל אחת ואחת ובעיקר מעצמי. לעצמי אני סולחת, כי יודעת שלא הייתי מספיק מחוברת לכל מגוון הרגשות והדפתי רגשות שמפחידות אותי, אז אולי אם אדע לקבל את עצמי עם מגרעותיי ולסלוח לעצמי אז אחרים יוכלו לסלוח לי. צום קל אני
