הדר סנדלר חמי2
New member
../images/Emo63.gifסיפור../images/Emo63.gif
תהנו.. זה קרה ביום הראשון של החופש הגדול.. תמיד אני וחברות שלי חיפשנו אחרי משהו שאפילו לא ידענו אחרי מה.. הגענו למקום משונה ומוזר שאף פעם לא ראינו וגם לא ידענו שיש מקום כזה. זה היה מן מקום שחור ואפל כזה שפעם ראשונה שנתקלתי בו. הגענו לשם מצאנו שם שולחן שתי כיסאות מנורה וכתמים של דם על הקיר. החלטנו שאנחנו חייבים לספר את זה למישהו כדי שאנשים יכלו להאמין לנו. בבוקר אני וחברות שלי לילך עדן מעיין וספיר עם עוד שתי בנים עומרי ושליו הגענו לשם.וכאילו הבית הזה או המקום הזה פשוט נעלם מהאופק. לא ראינו אותו עוד. בלילה כשכבתי לישון שמעתי רעשים מהפתח של הדלת. חשבתי אני מדמיינת כי בדרך כלל לפני השינה יש הזיות..אבל לא.. ניסו ללחוש לי דברים ואני לא ההצלחתי להבין מה זה.. בבוקר סיפרתי מה שקרה לי בלילה ללילך ולעדן והם אמרו לי שאני סתם מדמיינת וזה הכל בגלל המקום המוזר הזה. בערב בסביבות שעה 12 בלילה הגענו לאותו מקום, והמקום פשוט חזר למקומו ... והיה שם פתק והיה כתוב בו.. "תפיסקו מיד את מה שאתם עושים ומחפשים אחרת זה יהיה החופש האחרון שלכם בחיים" והחתימה היתה בדם. יצאנו משם בריצה והראנו לעומרי ושליו את המכתב.. הם קפאו במקום כמונו. החלטנו שהשבוע אנחנו מפסיקים לעשות את מה שעשינו ..ולחפש עיסוק אחר.. לאחר שבוע: אני לילך מעיין עדן שליו ועומרי הגענו שוב לשם.. אני הרגשתי חנק כאילו מישהו אוחז בגרוני. צעקתי להם לעזרה אבל אף אחד לא שמע אותי כאילו הייתי משותקת לגמרי. ניסיתי להסתובב אחורה לנסות להאבק בדבר שאחז בי , עד ש... המשך בפפרק הבא
תהנו.. זה קרה ביום הראשון של החופש הגדול.. תמיד אני וחברות שלי חיפשנו אחרי משהו שאפילו לא ידענו אחרי מה.. הגענו למקום משונה ומוזר שאף פעם לא ראינו וגם לא ידענו שיש מקום כזה. זה היה מן מקום שחור ואפל כזה שפעם ראשונה שנתקלתי בו. הגענו לשם מצאנו שם שולחן שתי כיסאות מנורה וכתמים של דם על הקיר. החלטנו שאנחנו חייבים לספר את זה למישהו כדי שאנשים יכלו להאמין לנו. בבוקר אני וחברות שלי לילך עדן מעיין וספיר עם עוד שתי בנים עומרי ושליו הגענו לשם.וכאילו הבית הזה או המקום הזה פשוט נעלם מהאופק. לא ראינו אותו עוד. בלילה כשכבתי לישון שמעתי רעשים מהפתח של הדלת. חשבתי אני מדמיינת כי בדרך כלל לפני השינה יש הזיות..אבל לא.. ניסו ללחוש לי דברים ואני לא ההצלחתי להבין מה זה.. בבוקר סיפרתי מה שקרה לי בלילה ללילך ולעדן והם אמרו לי שאני סתם מדמיינת וזה הכל בגלל המקום המוזר הזה. בערב בסביבות שעה 12 בלילה הגענו לאותו מקום, והמקום פשוט חזר למקומו ... והיה שם פתק והיה כתוב בו.. "תפיסקו מיד את מה שאתם עושים ומחפשים אחרת זה יהיה החופש האחרון שלכם בחיים" והחתימה היתה בדם. יצאנו משם בריצה והראנו לעומרי ושליו את המכתב.. הם קפאו במקום כמונו. החלטנו שהשבוע אנחנו מפסיקים לעשות את מה שעשינו ..ולחפש עיסוק אחר.. לאחר שבוע: אני לילך מעיין עדן שליו ועומרי הגענו שוב לשם.. אני הרגשתי חנק כאילו מישהו אוחז בגרוני. צעקתי להם לעזרה אבל אף אחד לא שמע אותי כאילו הייתי משותקת לגמרי. ניסיתי להסתובב אחורה לנסות להאבק בדבר שאחז בי , עד ש... המשך בפפרק הבא