Thierry Henry
New member
../images/Emo63.gif מיומנו של מכור...
טוב, אז FM ומשחקיי המנג'ר למיניהם הם לא משהו שזר לי וכאחד ששיחק כבר בCM2 ששם מרטין פלרמו היה ילד כשרוני בבוקה וכולם חיפשו בנרות את רונאלדיניו בגרמיו, תמיד הייתי מכור כבד. משחק שעות על גבי שעות, שורף ימים ושבועות שלמים כמו מים על אין ספור עונות עם מיליון קבוצות אבל אני חייב לציין שהיום בצהריים הופתעתי גם מעצמי. למעשה את המנג'ר יש לי מיום רביעי בערב אחריי שהיה לי חשק גדול להתקין ולשחק אבל לפניי זה לא היה לי כוח להתעסק עם זה יותר מידי אז זה ישב בצד בתיקייה שלו. ברביעי נזכרתי שיש לי את המשחק ועם הידיעה שיש לי את הסופ"ש הזה ריק עקב יום העצמאות החלטתי להתקין ולהתחיל לשחק. אני חושב שהשיא של השוק הגיע ביום חמישי בבוקר. התחלתי את העונה הראשונה עם בארסה וביום חמישי אני זוכר שפתאום אני שומע ציפורים ואנשים מדברים מחוץ לחלון בבית ואז אני מרים את הראש ממסך המחשב וקולט שעל השעון מופיעה השעה 6 וחצי בבוקר...כשאני משחק למעשה משעה 8 בערב באותו היום במשחק.. היום זה כמובן שבר שיא כשסיימתי את עונת 2010 עם בארסה ולרגע נחת עליי הבום כשפויול הפך לעוזר מאמן שלי
קיצר.. אני חייב לציין שהמנג'ר הזה מהנה בטירוף ופשוט החזיר לי את הטירוף הזה של לשבת כלכך הרבה זמן מול המסך ולא להשתעמם לרגע. השינויים, המהירות שהמשחק תפס פתאום..הכל החזיר לי את כל הכיף מחדש. ולא נשוויץ בהישגים? (אין לי כוח להוסיף תמונות עכשיו, אולי בהמשך השבוע
) אז בעונה הראשונה רק אליפות עם 84 נקודות כשלריאל 80. זאת כמובן הייתה עונת הסתגלות במהלכה גיליתי את כל מה שצריך להכיר במשחק שמחתי רק שהטקטיקה הטובה והמוכרת של בארסה מהמנג'רים הקודמים עם ה4-2-3-1 עבדה גם פה . לצערי ברמות הגבוהות יותר זה לא עבד ומה שהספיק נגד ולנסיה, אתלטיקו ודומותיהן בליגה הספרדית לא עבד נגד ריאל וגם לא נגד רומא לצערי. הודחתי נגד רומא בשמינית גמר הצ'מפיונס ולריאל הפסדתי את הגביע. לשמחתי ריאל נפלה יותר פעמים בליגה הספרדית מה שנתן לי אליפות. לעונה השנייה כבר לבשתי את חליפת המנג'ר שלי והתחלתי לעבוד. זה התחיל כואב כשעברתי ל4-4-2 מאוד נחמד שהמצאתי לעצמי (בגדול הגנה ישרה, 2 חלוצים רגיל אבל בקישור DM ו3 CM כשלשניים מהם חץ מעוגל לאגפים) עם הפסד במשחק הראשון בסופר קאפ 0-4 לריאל אלא שבאותו המשחק ריאל גם הצליחה לאבד את קסיאס וראול בפציעות. ובגומלין זה היה פשוט טירוף. שני שערים מהירים של אטו טרפו את הקלפים ושער לפניי המחצית מנבדל של בוז'אן שלא נשרק עשה את זה 3-0. דירבנתי את השחקנים במחצית ואחריי שבדקה ה57 ראמוס הורחק על כניסה עם שתי רגליים באטו, רצתי לעוד 3 שערים וניצחתי בסיום 1-6 בדרך לזכייה נדירה בסופר קאפ. ריאל באותה העונה עוד תפסיד לי פעמיים, 3-1 בברנבאו ו4-0 בקאמפ נואו אבל הסיפור של העונה הזו בליגה הייתה ולנסיה דווקא. אחריי סיבוב אחד לולנסיה היו 18 נצחונות ותיקו 1 כולל 3-1 עליי שהיה במחזור הראשון של אותה העונה.מאותו הפסד ד"א רצתי ל29 משחקים בלי הפסד, ההפסד הגיע במחזור ה31 נגד דפרוטיבו של דודו אבל מה שהיה יותר מרכזי קרה כמובן במחזור ה20, הראשון של הסיבוב השני שם פגשתי את ולנסיה וניצחתי אותה בקאמפ נואו לא פחות מ7-0!!! גם לי אין מושג מה היה שם, אני רק יודע שבדקה ה20 כבר היה 4-0 לי וכל ההתאמות והשמירות המיוחדות שהכנסתי על וייה ודקו (שמכרתי לולנסיה בפגרה) עבדו בטירוף וולנסיה לא הצליחה לעבור ת'חצי בכלל. בחצי השי הוספתי עוד 3 בדרך ל7-0 כמובן, אבל גם התחלתי את הנפילה של ולנסיה וכשבמחזור ה31 הפסדתי לראשונה, המצב הטבלה היה 72 נקודות לי ולולנסיה כשלי כמובן הפרש השערים העדיף והעדיפות במשחקים בינינו. עד סוף העונה ניצחתי את כל 7 המשחקים שנותרו ולקחתי אליפות כשולנסיה מפסידה במחזור האחרון לסראגוסה אבל זה לא שינה כלום למעשה כי הייתי לוקח גם אם הייתה מנצחת. בגביע נהנתי מהגרלות מוות בכל סיבוב. אחריי הסיבוב הראשון הקל קיבלתי את סביליה והצלחתי בזכות שער חוץ להדיח אותה אחריי 0-0 ו1-1 בסיכום המשחקים. סיבוב אח"כ קיבלתי את...ולנסיה. הפעם זה כבר היה יותר קל ו2-0 ו3-0 בשני המשחקים לקחו אותי עוד שלב קדימה שם פגשתי את ויריאל שהייתה מדהימה באותה התקופה של העונה אחריי שהשפילה גם את ריאל גם את אתלטיקו וגם את ריאל במשחקים ביניהם, אחת אחריי השנייה. לשמחתי זה נגמר ב3-1 ו2-1 לי בשני המשחקים ועליתי לגמר שם פגשתי את אתלטיקו מדריד . ריאל הודחה לה הרבה לפניי אבל היא לא הייתה פקטור. החליפה מאמן לחואנדה ראמוס באמצע העונה והוא היה עסוק בעיקר בלבנות את הקבוצה (ונגיע לזה בעונת 09-10) בגמר הגעתי עם אתלטיקו לפנדלים אחרי 1-1 ב90 דקות ו120. 3 הפנדלים הראשונים של אתלטיקו נעצרים אצל קימני (הרכש היחיד שלי באותה העונה), אני מנגד כובש את כל ה3 שלי וזוכה בגביע. בצ'מפיונס היה לי בית קל שאני כבר לא זוכר מי היה בו, נראה לי ספורטינג , דינמו ופיורנטינה. עליתי עם 18 מ18 בקיצר... בשמינית קיבלתי את ארסנל והפסדתי לה בחוץ 2-1. בבית זה נגמר 2-1 לי כשמנז (לא יודע מי זה בכלל) כובש מולי בפנדל בדקה ה87... המשחק הלך לפנדלים והנקודה הלבנה לא איכזבה אותי גם הפעם כשניצחתי 4-2 בפנדלים. ברבע הגמר קיבלתי את...יובנטוס. גם פה לא הושגה הכרעה באף אחד מהמשחקים. 0-0 בספרד אבל 1-1 באיטליה עם שער חוץ יקר מפז של סמואל אטו (שכבש באותה העונה 45 שערים, לבוז'אן היו "רק" 30) ואני בחצי גמר. אמרתם חצי גמר, אמרתם מילאן... הפסד 1-0 בסאן סירו אחרי שבאותו משחק נפסלים לי שני שערים בנבדל ומילאן כובשת לי מעמדת נבדל...בגומלין זה כבר היה שיא כאב הלב. כבר הובלתי 2-0 והכל היה נראה בטוח אבל אז פסלו לי שער...נבדל כבר אמרתי? מילאן יצאה להתקפה מיד אחריי הגול , זה היה בדקה 72 ואני יכול להישבע שמהסימולטור של הFM זה היה נראה כמו נבדל בטוח של קאקה...2-1 ומילאן בגמר על שער חוץ מרגיז מרגיז..מרגיז.
טוב, אז FM ומשחקיי המנג'ר למיניהם הם לא משהו שזר לי וכאחד ששיחק כבר בCM2 ששם מרטין פלרמו היה ילד כשרוני בבוקה וכולם חיפשו בנרות את רונאלדיניו בגרמיו, תמיד הייתי מכור כבד. משחק שעות על גבי שעות, שורף ימים ושבועות שלמים כמו מים על אין ספור עונות עם מיליון קבוצות אבל אני חייב לציין שהיום בצהריים הופתעתי גם מעצמי. למעשה את המנג'ר יש לי מיום רביעי בערב אחריי שהיה לי חשק גדול להתקין ולשחק אבל לפניי זה לא היה לי כוח להתעסק עם זה יותר מידי אז זה ישב בצד בתיקייה שלו. ברביעי נזכרתי שיש לי את המשחק ועם הידיעה שיש לי את הסופ"ש הזה ריק עקב יום העצמאות החלטתי להתקין ולהתחיל לשחק. אני חושב שהשיא של השוק הגיע ביום חמישי בבוקר. התחלתי את העונה הראשונה עם בארסה וביום חמישי אני זוכר שפתאום אני שומע ציפורים ואנשים מדברים מחוץ לחלון בבית ואז אני מרים את הראש ממסך המחשב וקולט שעל השעון מופיעה השעה 6 וחצי בבוקר...כשאני משחק למעשה משעה 8 בערב באותו היום במשחק.. היום זה כמובן שבר שיא כשסיימתי את עונת 2010 עם בארסה ולרגע נחת עליי הבום כשפויול הפך לעוזר מאמן שלי