כתבות

[the band member]

רנסאנס ב-Y- NET

כאן

 

[John Barleycorn]

../images/Emo63.gifכתבות

 

[John Barleycorn]

מיילס דייוויס

שני סרטים על חייו של ענק הג'אז. כתבה ב"הארץ"

 

[John Barleycorn]

מאמין בדת של אהבה

יוסי איסלאם באלבום ראשון מזה שלושים שנה.

 

[melancholy man]

הפונטמנטליזה האיסלמי מרים את ראשו

הענוג... האלבום החדש של יוסוף (האיש שהיה קט סטיבנס) הוא אחד האלבומים היותר מלודיים ומענגים ששמעתי, נכון, הוא נחלש לקראת הסוף, אבל בהחלט הוא נותן איזה ארבעים ומשהו דקות של האזנה מענגת, הקול ותחושת הלחנים לא השתבשה בכלום אצל סטיבנס. נכון, אף אחד לא יוצר בגיל 60 כמו בגיל 27, בטח לא מי שלא עשה אלבום פופ כבר כמעט שלושים שנה ויש לסטיבנס קצת חלודה, נכון, בשלב מסויים זה הופך להטפה light כזאת, נכון, הביצוע ל Don't Let Me Be Misunderstood לא תורם כלום, לא לשיר, לא לאלבום ולא לחיבה החדשה שיש לי כלפי סטיבנס, אבל עם כל זה, זה ממש יופי של אלבום, בכלל לא מביך ואם העולם למד עם השטויות הנוצריות של דילן, הוא יכול להתמודד גם עם הנגיעות האיסלמיות של סטיבנס. בסך הכל, זה אלבום סופר מלודי, מבחינת כישרון נטו, סטיבנס לא איבד כלום, באופן מדהים גם מיכולת השירה הוא לא איבד כלום, מה שנראה לי אגב, בקשר למאמר, זה שמישהו עשה פראפרזה על מה שכתבו על AMG על האלבום, שזה נחמד אם כותבים לפורום ואפילו מביא תגובות לא רעות (מניסיון), אבל ממש לא בכיוון בעיתון "לאנשים חושבים".

 

[melancholy man]

הפונדמנטליזם, הפונדמנטליזם..

 

[pasteran]

פונדמנטליזה!!!!

הברקת הפעם. זה כנראה שילוב בין פונדמנטליזם לפילוסופיה אנליטית. אני בדיוק לוקח קורס בנושא דומה. אני אציע את זה. זה גם מצלצל יפה. כל הכבוד.

 

[melancholy man]

../images/Emo13.gif

האמת זה שילוב של פונדמנטליזם (רגע, בודק שכתבתי את מה שרציתי לכתוב, מוחק וכותב כמו שצריך...) והמורה שלי לספרות בחטיבה: עליזה, שילוב מנצח דרך אגב, שכמעט והוביל לסיום הקרירה האקדמית שלי, אי שם בכיתה ח'...

 

[LadyG]

האכזבה שלי

ממה שהספקתי לשמוע ו- 88 תודה לאל משמיעים אותו המון, שבעצם לקת סטיבנס אין משהו חדש להגיד. מה שטוב באלבום הוא אותו צליל, שנותן מיד את תחושת קת סטיבנס הישן והטוב. אבל 40 שנה אחרי, אני לא רוצה שחזור של הצליל. אני מעדיפה את האלבומים, שבאו משם. לגבי הטקסטים - בחלקם מאד דתיים, עם סיפורי מוחמד וכו'. לא ממש עושה לי את זה.

 

[melancholy man]

גם אני מעדיף את האלבומים מאז

ועדיין, יש בו משהו.. לגבי הטקסטים, רק שיר אחד The Beloved הוא ממש דתי והוא היחיד שנשמע כמו שיר שהשהייה במסגד השפיע עליו מוסיקאלית (אולי בגלל התוספת של יוס אנדור) בשאר השירים זה לא יותר משירי החיפוש הישנים שלו, הוא לא מציג עצמו כ"מואר" או משהו כזה, מה שכן, זה אולי באמת קצת יותר מידיי קט סטיבנס הישן והטוב, לא יודע, עדיין נעים לאוזן שלי.