ֹ הָאָדָם דּוֹמֶה לְצִפּוֹר. בְּכוחָהּ שֶׁל צִפּוֹר לִדְאוֹת מַעְלָה מַעֲלָה, אֲבָל בַּתְּנַאי שֶׁתָּנִיעַ אֶת כְּנָפֶיהָ לְלא הֶרֶף. אִם תַּפְסִיק מְעוֹפָהּ לְרֶגַע, הֲרֵי הִיא צוֹנַחַת וְנוֹפֶלֶת. (ר' יִשְׂרָאֵל מסלנט)
