שאלה

[צחוק בלב]

../images/Emo62.gifשאלה../images/Emo35.gif

בעצם כמה... אומנם פה די זמן כדי לדעת כבר מהם זכויותיי...אבל אתם יודעים איך זה, עד שלא..... בקיצור... בהנחה שאני עוזבת את העבודה, מהן זכויותי כאם חד הורית לשני ילדים בני חמש וארבע. שניהם בגנים , מהן ההטבות המגיעות לי? ומה בנוגע לסיוע בדיור? הבטחת הכנסה? אין לי מושג ועד היום לא טרחתי לברר, התלוש שלי גבוה ותמיד הרימו גבה כשפניתי לקבל סיוע או הנחה אפילו בארנונה. אשמח לתגובותיכם... ועד אז...מקווה שהמגרנה תעבור (מרב דאגות ומחשבות מתפוצץ לי הראש). תודה

 

[טלה צפוני]

נתחלי מהסוף...למה לעזוב??????

 

[צחוק בלב]

אוי טלילונייייייי

מסובך יקירי...מורכב. געגעתי...

 

[טלה צפוני]

יקירתי

דבר ראשון לא להתפטר... יש כמה זכויות כמו אנחות וכאלה אבל מוציאים את הנשמה עד שמקבלים געגעתי האווי האווי....

 

[נקלעת למטרה]

אם יש לך תלוש גבוה

ואת קמה בבוקר לעבודה, יוצרת ורואה אנשים למה בעצם להפסיק את זה? בשביל לקבל קיצבה מהמדינה? בימים מטורפים ובגרעון הקשה של המדינה, את לא יכולה לדעת איזו קצבה תקוצץ מחר. את עלולה למצוא עצמך ללא קיצבה וללא עבודה.

 

[צחוק בלב]

זהו...ש...

תקופה אני בקושי קמה בבוקר.... חשק ליצור אין לי וההרגשה הזו נוראית. הסיבות לחוסר החשק הן רבות ומגוונות...בעיקר קשורות לשינויים אירגוניים מהותיים שמתנהלים בחברה. כמעט ואין דרך להמשיך בסיטואציה שנוצרה. לרגע לא חשבתי לחיות ע"ח המדינה, אבל כשעורכת את המאזן שלי...אני מנסה להבין, האם אוכל לשרוד עד שאמצא. לעולם לא ישבתי בבית ואין סיבה שאשב. אני אדם של עבודה, תקשורת עם אנשים , יצירה ומעשה. אשמח לדעת מהן הזכויות במידה ו...(הגרוע מכל יקרה). תודה

 

[נקלעת למטרה]

זהו...ש...

אם יש שינויים ארגוניים מהותיים ואת מקבלת משכורת יפה אז אולי במקום לחיות על קצבאות זעומות, תתחילי לחפש מקום עבודה אחר תוך כדי עבודתך וככה לא תצאי קרחת מכאן ומכאן. לעניין זכאות בשכ"ד אז יש סכום קטן שמקבלים במידה ואת זכאית (אחד הקריטריונים זה שלא היתה על שמך דירה). בארנונה גם יש הנחה (בן 20-70% תלוי, ניתן לברר בעיריה) יש הנחה בחוגים (במתנסים). יש אפשרות לקבל קיצבה מביטוח לאומי וגם שם יש קריטריונים לכך (רכב על שמך, בן זוג, מזונות שנקבעו ועוד)

 

[צחוק בלב]

תודה../images/Emo13.gif

 

[בן הקשת]

../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gifאל תבני על שום דבר../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif|!

כל ההטבות למיניהן וכל התמיכות למיניהן, אינן מאפשרות כל המ שהן מתיימרות. חלק מההטבות נראות "מלמעלה" יותר ממה שהן באמת, עקב כל מיני ניכויים וחוקים דרקוניים. לדוגמא מענק אבטלה, כל חודש שלישי מנכים לך לא מעט באופן שרירותי, סתם איזו תקנה, + מנכים לך מס הכנסה וביטוח לאומי (אידיוטי, אבל אמת). הטבות אחרות מגיעות במועדים מאוחרים. לדוגמא, בחלק גדול מהרשויות המקומיות, תקבלי את הטבת ההנחה רק 9 חדשים אחרי תחילת שנת הכספים. למה? ככה. כך שזו אנחה, לא הנחה. הטבות רבות אחרות מותנות בכך שתהיי באמת באמת מסכנה. ז"א שאם יש לך איזה פיאט 400 מודל 79 שבקושי מגיעה לסופר, לא תהייה לך זכות להטבה. אם את חכמה, אל תעזבי מקום לפני שאת מבטיחה לעצמך יותר מאלטרנטיבה אחת לתעסוקה!!! ועצה אישית: לשינויים הארגוניים בחברה שלך תהייה הרבה פחות משמעות, אם תשימי את מקום העבודה בפקספקטיבה אחרת, מבחינת המקום והחשיבות שהוא תופס בחייך. אם יהיו לך חיים מעניינים, תוססים, פעילים, יצירתיים, אחרי שעות העבודה, אזי שעות העבודה לא תורגשנה כמעט. כדי להרגיש טוב עם עצמם, אנשים רוצים לחוש יצרניים, יצירתיים, ומוערכים בשל השגיהם. הטעות של המון אנשים היא, שהם מחפשים את ההערכה הזו בעיקר במקום העבודה. אז, כשמשהו מתחרבן שם, זה אסון. בהצלחה.

 

[צחוק בלב]

../images/Emo189.gif המלאך בלבן

אם הרגשתי לפני דקה שאני מסוגלת ויכולה, למרות הרגשת המחנק... כנראה שלא!!! בהחלט אתאפק עוד קצת עד שאמצא. נגעת לי בנקודה רגישה....העבודה שלי, ההישגים שלי, היכולת שלי למצות את עצמי בהחלט נותנות לי הרגשה טובה, בהחלט משפיעות על מצב רוחי ועל אורח חיי. טעות?? אולי כן ואולי לא...אבל איך עושים זאת אחרת לנוכח המצב שתיארת. במדינה כמו שלנו...העבודה היא חיינו, לא??

 

[בן הקשת]

כן, את כן מסוגלת וכן יכולה../images/Emo70.gif

לא כתבתי את אשר כתבתי כי את לא יכולה, אלא בדיוק ההיפך!!! דווקא הידיעה שאת יכולה ומסוגלת, צריכה לאפשר לך לקבל החלטות שקולות ונבונות, מתוך מקום של כח פנימי ולא ממקום של חולשה. דווקא החלטה להשאר ולמשוך עוד, תבוא ממקום של עוצמה פנימית, כי יש לך אחריות כלפי עצמך וכלפי הילדים. תראי, זה לא קשור למדינה שלנו, זה כלל עולמי. אנשים בכל העולם חושבים בכיוון הזה. העבודה חיינו? מה פתאום? זה צריך להיקבר יחד עם סטאלין. אני לא מנסה להמעיט מערכם של הישגים בעבודה. גם אני, כאשר אני מצליח במשהו מיוחד בעבודתי, שמח. נהנה מזה. טופח לעצמי על השכם ומרגיש עם זה טוב. אבל אני תמיד מקפיד, שתהיינה לי עוד אלטרנטיבות. אלטרנטיבות תעסוקתיות, אלטרנטיבות מבחינת תחושת סיפוק וערך עצמי. מרגיש לי שעכשיו זמן טוב עבורך, להקדיש לעצמך קצת זמן. לבחון ולשאול את עצמך, מה אני באמת אוהבת לעשות (שלא קשור בעבודה דווקא). איפה אני יכולה לבטא את עצמי? איפה אני מפעילה את הכישורים שלי? את היתרונות שלי? ולנסות להשתחרר מכבלי חשיבה ישנים. להעיז לחשוב על עצמך כמסוגלת לדברים, שמעולם לא הגית אפילו. אתגרים אמיתיים. תקשיבי לקול הפנימי שלך, לאינטואיציות. ותראי, שברגע שתהיינה לך תשובות לשאלות הללו, יעלה על פנייך חיוך שיהיה קשה למחוק. והעבודה פשוט תתגמד. בהצלחה!!!

 

[ט ל י ה ב ת]

ענתיקות לעשירים בלבד

 

[שלי 9]

לירז היי, יש לי תשובות מאוד מדוייקו

מדוייקות עבורך בנוגע לסיוע בשכ"ד (זה בכלל לא פשוט ,אני חווה כרגע על בשרי עוגמות נפש בעניין הזה..) אבל כרגע יוצאת להביא את הילדה מהגן ,אכתוב לך מסר בערב אחרי שהיא תישן, גם לגבי נושא הגנים.. ביי בינתיים

 

[צחוק בלב]

אשמח לקבל פרטים

תודה

 

[ט ל י ה ב ת]

אם את מרוויחה טוב

תמשיכי לעבוד. לגבי השאר... את אולי רק צריכה ללמוד להתארגן מחדש.

 

[Rinattt]

תשובה...

בעצם כמה תשובות, בעצם את יודעת את דעתי

המממ... גם חושבת שבן כתב מילים חזקות ששווה לאמץ

אני בהחלט אהבתי, ואימצתי! לכאן או לכאן במה שתחליטי אני מבטיחה לעזור תמיד