חושבים ...

[noam tapuzy]

חשוב לי מאוד מאוד לבקש

הדיון הזה באמת מדבר על מהות התנועה ומי התנועה ולאן התנועה אבל יש לי בקשה אל תקחו את זה לפאן האישי...אני יודע שכשאתה כ"כ מזדהה עם התנועה עד שאתה התנועה אז זה באמת עלול להיכנס ליחס אישי...ואסיים בציטוט "העולם לדעתי, נברא לתכלית רב השיח ורב השיר, כאשר כל איש ואישה מבטאים את צלילם הייחודי. משמתחכך צליל בצליל, אם בבתה, אב בבנו, אנו שוכחים לברך על הזדמנות הפז שניתנת לנו ומתלוננים נואשות. כי רק כאשר הצליל מזדכך, והדרך האישית מתבהרת ההידברות מעשירה ומפרה. עימות אינו עונש. עימות, עשוי להיות מבורך. להזניק אותנו כלפי מעלה, לעלייה בדרגת ההתפתחות והבשלות. אך האם ראיתם אי פעם אדם שהגיע לצלילו האמיתי, ללא מאבק וללא חיבוטי נפש ? אני לא ראיתי. וברור לי שכדי שאגיע למדרגת 'האישה באמונתה תחיה', אני עוברת דרך ארוכה ומייסרת, עתירת סתירות ומהמורות. ישנן אומנם כמה הארות, הבזקים בדרך, אך כדי להגיע לאמת צריך להתעמת... מחלוקת? מתנת אלוה מעל. יצירה נפלאה. כדאי שנברך עליה בתנאי שננהג כבוד איש ברעהו...מלחמת תרבות? לא! אך עימות? כן, וברכתי שלוחה לו. אולי נתעורר סוף סוף מאיזו תרדמה מחשבתית, הגותית. כי לא רק אנחנו ישנים, גם ליבנו אינו ער וישן".

 

[ליאור דורון]

../images/Emo45.gif

 

[יערונת קטנטונת]

דעתי בעניין..

אני לא מגיבה הרבה בדיונים מהסוג הזה. אני קוראת אותם וודאי. אבל לא אוהבת להגיב עליהם. אבל בדיון הזה חשוב לי ממש להגיב כי אני חושבת שבנושא הזה כל חבר שכב"ג צריך להגיב. קראתי ביומיים האחרונים את כל התגובות, וחזרתי לקרוא אותם שוב היום. לגבי עניין הטלפונים האישיים- אני קיבלתי טלפון מאביגל ביום חמישי או שישי אחה"צ כשביום ראשון הסתיימה ההרשמה. היא שאלה אותי אם נרשמתי כבר ואני בכלל לא ידעתי על מה היא מדברת. באותו שבוע לא נכנסתי לפורום כי לא הייתי בבית כמעט ולא שמעתי כלום על המועצה. אז נוצר מצב שהייתי צריכה להחליט מייד תוך פרק זמן ממש קצר אם אני באה למועצה או לא. בגלל שלא ידעתי על זה קודם היו לי כבר תוכניות לחנוכה, אבל עדיין רציתי לבוא למועצה אז עשיתי הרבה שינויים ונרשמתי ביום שלישי למועצה. אחרי יומיים, בחמישי אני חושבת, הבנתי שזו תהיה טעות מצידי לסוע למועצה, כי זה אומר שזה בא על חשבון כל מחוייבות אחרת שלי (לבית, לבית ספר וכו..). אז בלית ברירה, בטלתי את ההרשמה שלי. האמת שבשלב מסויים אחרי שכל כך הרבה אנשים התקשרו או דיברו איתי לגבי המועצה וכמה זה חשוב (ופה אני מסכימה עם נטע ותמר) לא התחשק לי כל כך לבוא כבר. כי הרגשתי שנורא לוחצים עליי לבוא. נו תירשמי כבר- יאללה למה את מחכה, ההרשמה הסתיימה כבר, נו תבואי תבואי תבואי..! (או משהו בסגנון...) אז כבר זה יצר אצלי אנטי. כאילו מפעילים עליי כל כך הרבה לחץ, ולצאת למועצה ייצור עוד לחץ עליי אז למה לי לצאת.?? למה לי לא להגיד פשוט- לא רוצה. לא יוצאת. ואז שכולם יירדו ממני..!? שאני אוכל אולי גם להנות מהחופש שלי.. אבל ברור לי שהמועצה זה הכנס הכי חשוב במשך השנה, ונזכרתי כמה נהנתי שנה שעברה. אבל באמת שמבחינת זמן, כשיש לי שבוע אחד של חופש, ואחריו גל מטורף של מבחנים ועבודות, לצאת ל4 ימים לכנס היה בשבילי קצת יותר מדיי. בעניין המחוייבות לתנועה, השנה אני מרגישה שכל שכבת י"א המטורפת שהייתה שנה שעברה (י'), התפרקה לגמרי. שנוצר מצב שאנחנו יוצאים משכבת י"א 12-15 אנשים מקסימום. וזה תמיד אותם אנשים, ווואלה, חוץ מכמה חבר'ה מסויימים שאני מאוד קרובה אליהם (וזה תמיד אותם אנשים גם) אני מרגישה שחברים שלי מתל"ם לא יוצאים. וזה יוצר גם סוג של אנטי. כמה שזה מגוחך. במקום שאני ארצה ללכת עוד יותר למפעלים הארציים בתור חברת שכב"ג עם כל חברי השכב"ג האחרים ולדעת שהולך להיות לי כיף מטורף, אני יוצאת מתוך סוג של הרגשת מחוייבות לשכבה שלי, ולתנועה בכלל ולא כל כך מתוך רצון תמיד. ואני לא מאשימה פה אף אחד בכלום. אני מציינת עובדות ומסבירה את עצמי ואת הסיבות למה אני לא הגעתי למועצה ולמה נוצר אצלי החוסר מחוייבות לתנועה. מצטערת שזה ייצא ארוך נורא.. המשך חג שמח לכולם, אוהבת אותכם המון, יערה.

 

[yuvalberger]

אז ככה...

אחרי שקראתי כמה פעמים את מה שכתבו חשבתי והגעתי למסקנה שהבעיה היא לא בשכב"ג ולא בתנועה הבעיה היא בין התנועה לשכב"ג.. קצת מסובך אבל אני אסביר... השכבג כמו שאפשר לראות במה שנכתב כן רוצה להיות חלק וכן רוצה .. ומצד שני התנועה מפרגנת ומארגנת מפגשים... הבעיה היא ביניהם... התקשורת בין התנועה לשכב"ג לקויה! הפתרון לפי דעתי מחולק לכמה נושאים... 1. צריך להבהיר ולחזק שוב שוב כדי שיהיה ברור ובהיר ששכב"ג זה לא רק הדרכה! ושהדרכה זה לא הדבר היחידי שחבר שכב"ג יכול לעשות! 2. טיפוח ועדות , למרות שהמילים נאמרו מאות פעמים קודם אני לא מתכוון לאותו דבר אני לא רוצה שיתנדבו עשרות אנשים לכל ועדה אני רוצה שכל ועדה תציג את עצמה בדרך הכי טובה שהיא יכולה בפני השכב"ג את כל רעיונותיה ואת כל מעשיה כך שחבר שכב"ג יבין באמת מה הוא עושה כשהוא הולך לאיזו ועדה ולא יחשוב ש.. "כן אני אהיה פעיל יעשבו אותי קצת בשקט" אלא ידע יבין ויאמין שיש מאחורי מה שהוא עושה משמעות. 3. ואולי הכי חשוב! להבהיר לכל אדם בשכב"ג שאנחנו התנועה שלא צריך להיות מצב שבו מספר מצומצם מאוד של אנשים מוביל את התנועה! כל אחד צריך להיות בורג מרכזי במערכת הזאת ! שאנשים לא ישבו רגל על רגל ויגידו אה יש את זה או את זאת שיעשו את זה. צריך להבהיר שאנחנו התנועה אנחנו נעשה ואנחנו ניפול (!) אם לא נעשה. אז יאללה חבר'ה אני אישית יכול להגיד שבפגישת המזכירות אני אתחיל להילחם למען כל דבר שקשור בטובת השכב"ג ובפיתוחו אבל אתם ! את אתה הוא והיא שעכשיו קוראים או שומעים על ההודעה הזאת ועל הדיון הזה צריכים להפנים שאתם התנועה! כן זה מוזר זה אולי בולשיט בעיני חלק אבל זאת האמת! לטוב ולרע ולכן הגיע הזמן לקחת בידיים את התנועה שלנו כי אני מאמין שלכל אחד שנמצא בתנועה אכפת ממנה ולו אפילו קצת אז בואו לא ניפול בואו נתרומם על השמיים כי אפשר כי צריך וכי זה הרבה יותר כיף... לא? באהבה רבה משיעור! יובל

 

[ענת מנילביץ]

תגובה קטנה..

טוב אם שמתם לב אני בד"כ לא מגיבה בדיונים שכאלה בגלל שאני אף פעם לא מצליחה לנסח את עצמי כמו שצריך.. אני תמיד כותבת תגובה ומוחקת אותה איזה 10 פעמים, אבל הפעם אני רוצה לכתוב תגובה קטנה כי אני חושבת שזה באמת חשוב. בקשר למה שנטע תמר ויערה כתבו- מצד אחד אני מבינה אני מבינה על מה אתן מדברות כאשר אתן אומרות שהטלפונים גורמים לכם לאנטי, אבל מצד שני (ובבקשה אל תעלבו מזה כי אני באמת לא מתכוונת להעליב

) זה קצת מזכיר לי ילדים שמבקשים מהם לעשות משהו והם מיד עושים את ההפך, ומה שאתם רואות בתור נידנוד לא פוסק וניסיון להכריח אתכן הוא בעצם פשוט תיסכול מחוסר ההענות של השכב"ג, כי באמת שלעשות את הטלפונים ולשמוע לא, אחרי לא זה דבר מתסכל ביותר, בייחוד כשאנשים לא באים לדבר שאתה עבדת מאוד קשה בשביל להוציא אותו לפועל. ויש לי הצעה קטנה לגבי מה שנטע אמרה על זה שהמקום שלה לא ברור לה- אולי צריך להגדיר מחדש תפקידים שונים בשכב"ג בשביל שלאנשים יהי יותר ברור מה הם צריכים לעשות ולאיזה תפקיד הם חושבים שהם מתאימים לפי דרישות התפקיד אוהבת תמיד ענת נ.ב יובל אני מתה עליך!!

 

[ליאור דורון]

ההגדרות ישנן

הבעיה היא שהן עדיין לא חילחלו לכולם. כל התפקידים מוגדרים, אך בכוונה לכל אחד יש את הפן האישי שלו להוסיף בתור האדם שמאייש את אותו תפקיד. הבעיה נובעת מכך שההגדרות נמצאות על הנייר ועדיין לא חילחלו מספיק טוב אל האנשים, האנשים שיודעים מהם התפקידים הם אותם 15 איש שלצערי רק הם ממלאים אותם. הבעיה, כמו שיובל אמר, היא נתק בתקשורת. מקווה שהבהרתי את עצמי, ליאור. נ.ב- אחלה דיון

 

[דני רעננה]

יקיריי ואהוביי

מהמקום הזה ניתן רק לצמוח. צריכה להיות הבנה בסיסית ש... השכבה הבוגרת היא התנועה! יש משהו מדהים ואף טיפה מרגיע בטבע של התהיות על התנועה שעולות בדיונים מסוג זה, במחזוריות של הופעתן כל כמה שנים ובמסקנות שעולות כל פעם. אין לי ספק שלכולם אכפת מ"התנועה" שהרי לכולנו אכפת מחברינו, והחברים הם שעושים את התנועה. במכינה, כמו בכל קהילה וכך אני משליך גם על קהילת נוער תל"ם, האחריות האישית היא בסיס אלמנטרי לקיום חיים קהילתיים פוריים, ולכן, חיי קהילה הם כל כך מאתגרים. תפקוד הקהילה הנפלאה הזו צריך להימדד באחריות האישית של מרכיביה. מה הופך אותי לחלק מהקהילה הזו? האם אני חלק מהמעגל? ואם כן/לא למה? האם יש מרכז חי שכל עינינו אליו והוא במרכז? מהו המרכז החי של הקהילה שלנו נוער תל"ם? הדרכה? חינוך? יהדות מתקדמת? משמש של ערכים מעורפלים? מחוייבות? כיף? שוויון? האחריות האישית מבטאת כבוד ואכפתיות כלפי הקהילה, וכלפי כל חבריה. האתגר של הקהילה שלנו היא ללמוד האם ניתן וכיצד להכיל את כל ה"הגדרות האישיות הסובייקטיביות" של אחריות אישית, ולהגדיר או להבהיר מחדש מהו המרכז החי שמלכד את כולנו וקושר אותנו לאותו אידאל. בקהילה, האם "אם אין גלגל, אני גלגל"??? בשאיפה כן, אבל קהילה צריכה ללמוד להכיל ולתמוך בגלגל שנשחק או מרגיש שנופל, ולחבקו כדי שירצה לחזור לפעול, ולא להחליפו. ואל תשכחו להוסיף ריבת תות אני אוהב את כולכם ומתגעגע מאוד מאוד!

 

[yuvalberger]

אני ...

מת על תלם! ועל כל האנשים פה! תעשו לי ילדים פלורליסטים וחמודים!

יובל!

 

[אלפקה בסטייל]

יובלי...

לפחות הגעת למסקנה הזאת בסופו של דבר.... זה הדבר הכי חשוב הרי לא? המסקנה הסופית שמגיעים אליה... אז הגעת למסקנה סופית חיובית, וזה חשוב