בוקר טוב

השגיא

New member
שלום חברים

חזרתי לא מזמן, והצלחתי לסדר את המחשב. ראיתי שהיתה פה מהומת אלוהים בזמן שלא הייתי, (מיום חמישי בבוקר), אבל אם תחשבו על זה, בכל משפחה יש גם חילוקי דעות ,בסה"כ זה מראה על איכפתיות. לגבי המפגש, אוי חברים אהובים שלי, כ"כ נהנתי לפגוש אתכם!! אילו אנשים נהדרים אתם!!!! לצערי באתי מאוחר ,וגם גרמתי לסמדר ורונן (מהשומרון) לאחר, והלכתי מוקדם כי מיהרתי לחתונה, אבל היתה אוירה כ"כ טובה, נעימה, כיפית ומחבקת שאני בהחלט מחכה למפגש הבא, אליו אני מתכוונת לבוא עם האוטו שלי ובלי לחץ כי אני צריכה ללכת לארועים אחרים.... תודה רבה לרונן וסמדר שהסיעו אותי בהלוך, ולעמנואל שהסיע אותי חזור. לצערי הרב מאוד הספקתי לדבר רק עם חלק קטן מהאנשים שאיתם רציתי לדבר ולהתיעץ, אבל מאוד שמחתי להכיר את ליאור (החמוד ביותר יש לציין) שגרם לי להרגיש שבעלי הפסיד שהוא לא בא, אבל אולי בפעם הבאה... גם את אמיר אמיר שמחתי לפגוש, ויש לי עוד כמה שאלות לשאול אותך, עוד נדבר... היו במפגש שתי בחורות יפיפיות. אלין שלנו- את מדהימה ביופייך!!!! גם הפנימי. וגלפישי המיוחדת שכ"כ רציתי לדבר איתה ולא הספקתי. דיברתי קצת עם אמא של ענת ד והיה מאוד מענין לשמוע נקודת מבט של סבתא אוהבת ודואגת, את נהדרת מקווה לראות אותך גם בפעם הבאה... אני פשוט כותבת את כל זה עם חיוך ענק על השפתיים כי אתם גדולים! גיל תודה שעדכנת אותנו לגבי הנעשה בדוכן שלך בשוק... אוריתוש אנחנו עוד ניסע ביחד ונעשה את השיחה הארוכה שלנו.. ולכל מי שלא הזכרתי : רחלי, שוש, ענת, שביק וחיים, מיקי, הלנה, דני ואלונה וכל מי ששכחתי את שמו אבל הוא בליבי תודה על מה שהנכם בשבילי, אחים יקרים, שותפים. נתראה שוב בקרוב גלית
 

y a e l c 1

New member
../images/Emo60.gifבוקר טוב

יש לי שאלה שאלתית. אולי יש משהו שעובר את זה גם עם הילד. לפעמים ניראה לי שהבן יודע מה ההבדל בטוב ורע אבל יש זמנים שיש לו מצב רוח או מישהו אומר או מתגרה בו שאין לו שום חוש טוב ורע ואז מתחיל מצב שיכול להיות מסוכן. אני באמת לא יודעת אבל יש סיכוי כשהוא עצבני או מתגרים בו אז כל ההיגיון פשוט נעלם? אני לא יודעת אבל ניראה לי. אשמח אם יש למשהוא רעיון. תודה יעל
 

הלנה

New member
בוקר טוב לכולם ויעל לשאלתך....

אני לא בטוחה שהבנתי למה את מתכוונת בכך שהמצב יכול להיות מסוכן, האם את מתכוונת לאלימות? אני חושבת שכשיש להם התפרצויות זעם הם בהחלט לרגעים קלים מאבדים את ההגיון. כשערן מקלל אותי למשל אני בטוחה שהוא לא מתכוון ואחרכך הוא מאד מצטער אבל כשהוא עושה את זה אין לי ספק שהוא לא חושב בהגיון וגם לא חושב על התוצאות של הדברים שהוא אומר. מקווה שעזרתי קצת... יום טוב
 

vered83

New member
ליעל שלום , גם לשי יש לפעמים

התקפי זעם, וגם קללות, אך כעבור זמן הוא נרגע, ואומר שלא התכוון, אך מאז שהוא הגיע לבית ספר החדש הוא יותר רגוע וכמעט אין לו בעיות של אלימות ומכות, מאז שהוא הגיע לביה"ס , הוא נותן שיחבקו וינשקו אותו, אין לו בעיה שמסתכלים עליו, פעם הוא לא היה מרשה את זה. אז זה תלןי בד"כ בביה"ס, איך מתנהגים, איך מבינים את הטוראט, וזה הרבה שיחות שיש לו עם היועצות , למשל על בעיות רגשיות, על מה שהיה בבתי ספר הקודמים , שהיו בשבילו סיוט
 

mazy

New member
בוקר טוב לכולם../images/Emo42.gif יעל ../images/Emo26.gif

בהחלט מכירה את המצב שתארת. לעיתים מצב הרוח משתנה ממש בצורה קיצונית, וזה יכול להיות בגלל דבר פעוט (כך זה נראה לנו בכל אופן), ואז הכל כשר: קללות, העלבות, השפלות וכו'. בחלק מהמקרים, לאחר שוך הסערה, באה התנצלות אמיתית "לא התכוונתי" (כאילו שאני לא יודעת!). ובהחלט יש תחושה שההגיון נעלם. צריך נורא לדעת מה מרגיז אותו. יש בהחלט טריגרים (ברוב המקרים). אנחנו למדנו לא להיסחף לתוך הסערה, לא להגיב ב"מלחמה", ואז זה נגמר הרבה יותר מהר. ואח"כ הכל חוזר למסלולו, "כאילו" שלא קרה כלום.
 

mazy

New member
שיהיה לנו יום מצחיק..הנה בדיחה|שמאל

צלצול הטלפון מעיר את הרופא משנתו. מן העבר השני של הקו נשמע אדם שאומר: "אשתי נראית רע מאד וכך היא גם מרגישה, התוכל לעזור?" "גם אשתי נראית רע מאד כבר עשרים שנה, אבל אני לא מעיר בגלל זה אנשים באמצע הלילה!" , הגיב הרופא.
 

השגיא

New member
יעל בוקר טוב ../images/Emo42.gif ../images/Emo96.gif

ראשית חסרת לי כאן בפורום וגם במפגש, ברוך שובך! לשאלתך- לדעתי זוהי שאלת השאלות!!!! ההתנהגות הבלתי הגיונית בזמן התפרצויות הזעם. אני חושבת שזה נובע מתפיסת מציאות קצת מעוותת שאולי ללוקי טוראט יש נטיה לסבול ממנה. כלומר, בזמן ההתפרצות, הילד בטוח במיליון אחוז שדופקים אותו! שכולם נגדו!! שכולם חברו ביחד בקונספירציה להזיק לו!! כשאני משוחחת עם שי כשהוא נרגע ,שמתי לב שהוא מצטער על ההתנהגות שלו אבל הוא באמת חושב ומרגיש שהוא הגיב למשהו קיצוני שעשו לו, אפילו אם אף אחד לא דיבר אליו. יש לי דוגמא מצויונת משבת- שי לא מצא את הכיפה שלו וחטף עלי קריזה כאילו אני בכוונה לא הכנתי לו אותה מתוך כוונה, להזיק לו. מבחינתי הוא יכול ללכת בלי כיפה או עם כובע ואמרתי לו את זה מיליון פעמים, אבל מבחינתו אני פעלתי לרעתו כי הכיפה שלו נעלמה (?!) שאלת אם למישהו יש רעיון- לדעתי הדבר היחיד שיכול לעזור זה שיחות ,שיחות ועוד שיחות, לא הטפת מוסר אלא חיזוקים ביחד עם הסבר, ומישהו גם יעץ לי לדבר הרבה עם הילד על מה הוא מרגיש ביחס לכל דבר. לשאול אותו על ההרגשה בזמן ההתפרצות, לשאול אותו מה הוא חושב שיכול לעזור, ולנסות להסביר לו גם את הצד השני... בהצלחה גלית
 
גליתוש, אני ממש מסכימה איתך

אני מזדהה עם כל מילה שכתבת אני חווה את אותם הדברים בדיוק כפי שתארת עם גיא.
 
למעלה