משהו ענק שקיבלתי עכשיו במייל

[אורן של איה]

גם לי היה צריך להעיר המון

לזרוק לפח קופסאות סיגריות ריקות, לא לפזר עיתונים בבית. לשים בגדים ישר בכביסה. אבל אני רואה כלים- אני בעטרף עט עליהם. הריצפה מטונפת? הידיים שלי מתאימות למטאטא בדיוק כמו של אישתי. אז היא טוענת שאנחנו הגברים מנקים פחות טוב מהן, אבל גם לי יצא ללמד אותה שיטה או שתיים? למה? כי לא היו לי משרתים בחיים. אז כן, לא איכפת לי לחיות קצת בבלגן. מספיק אמא רדפה אחרי כל השנים, אבל בין בלגן לבין לתת לחיים להתחיל מחדש כי אני לא רגיל לעשות כלים? ממש לא....זה לא צריך לבוא בטבעיות. כלים- עזרה. ליכלוך?- עזרה. אז יש דברים שזה השטח הכמעט בלעדי של האשה. אני לא טוען שאני מושלם. ההיפך- יש לי הרבה לאן לשאוף אבל אני לפחות מבסוט שלקחתי את הפרזיטיות של אבא שלי והעלמתי אותה מהעולם. זה מספיק התקדמות בשביל גילגול אחד, לא?

 

[אמא של אלעדי]

זה כן צריך לבוא בטבעיות כי אם זה כל

כך אכפת לגבר אז זה צריך לבוא לו בטבעיות הרצון לעזור לה, אבל שמורגלים למשהו, כמו שאמא מנקה, אמא מכינה, אמא מביאה אז אוטומטית זה ממשיך יחד איתך, עד שמבקשים ממך להשתנות, ואז חל מהפך חד בין מה שהיית מורגל אליו עד היום למה שדורשים ממך, כי פתאום שמלוכלך זה כן נוגע לך (מה שבבית של אמא לא הזיז לך בכלל), פתאום שיש כביסה, זה כן נוגע לך (מה שלא היה בכלל גורם לך למצמץ בבית של אמא), אז נכון יש רצון לעזור ולהשתנות, אבל זה קשה, קשה לשנות הרגלים בכל דבר בחיים לא רק בזה. אני מעריכה את עצם הרצון שלו לעזור.

 

[אורן של איה]

ברור..אבל אני לא מדבר על בעלך אישית

אני משתדל שכל שיחה כזו לא תעשה בטון אישי. עצם ההשתפרות חשובה, אבל לבד היא לא מספקת. צריך להתקרב לפחות לשיווי משקל בבית...חייבים...ואת לא צריכה לחנך אותו. הוא צריך לחנך את עצמו... עיתונים כמעט לא מסתובבים יותר בבית- קופסאות סיגריות ריקות בכלל לא. כלים- אני כועס אחריה. כביסה- לרוב היא עושה. אני משתובב עם איה רוב אחה"צ. בערב אני ממוטט לפחות כמוה...

 

[עפרה פלוס 3]

אורן, לצערי אצלי בבית המצב

ממש כמו שאמרת שלא יכול להיות, ולא בגלל שבעלי כזה אדם נורא אלא גם בגלל שהוא היה הקטן והמפונק ואמא שלו תמיד עשתה הכל בשבילו והוא לא היה צריך להזיז אצבע, וגם בגלל שלפי דעתי יש לו "עיוורון" כשזה מגיע לסדר וניקיון. נכון, הוא עובד הרבה שעות, הרבה מאוד שעות, וחוזר עייף הביתה. אבל גם אני עייפה. גם אני עבדתי מהבוקר (וקמתי לפחות שעתיים לפניו), ואחר כך חזרתי הביתה לעבודה במשרה מלאה שלי. אז למה זה צריך להיות שרק לי אכפת מכל העיתונים שמפוזרים בסלון, מהנעליים שבכל מקום, מהבגדים המלוכלים שבמקום להיזרק לסל מוצאים את עצמם מפוזרים על השטיח בחדר השינה? למה כלים בכיור או שולחן אוכל מלוכלך לא עושים לו בכלל חררה? למה הוא יכול להרשות לעצמו להשאיר את המעדן הריק עם הכפית מתחת לכורסה "כי הוא היה עיף ושכח" - חמש עשרה פעם? למה הוא כמעט אף פעם לא מכין ארוחת ערב / עושה מקלחת / משכיב את הילדים או לחלופין מעיר אותם בבוקר ועושה להם סנדוויצ'ים? (כי הוא חוזר מאוחר מדי ולרוב רק הגדולה עוד ערה) אז יכול להיות שיש בעלים אחרים, אבל זה מה שיש לי בבית, וכל שיחות הנפש שעשינו לא תמיד עוזרות. אז אני מתעצבנת. אז אני כועסת. אז אני צוחקת מרוב יאוש.

 

[אורן של איה]

יכול להיות שבגלל השעות

יש הסבר. אני יוצא בבוקר עם אישתי וחוזר איתה אחה"צ. אף אחד לא עובד יותר מהשני. והיא בכלל מרוויחה יותר ממני. אולי בגלל זה השיויוניות. אולי אם הייתי חוזר בשמונה בערב לא היה לי עצבים לכלום. תודה לאל שאני יכול להרשות לעצמי לא לעבוד עד מאוחר. אבל אם זה לא התירוץ? אני מצטער. האישה צריכה להעביר את שנותיה בשרותו של הגבר והגבר בנתיים יראה כדורגל? את יודעת, אני מת על מכבי ת"א בכדורסל אבל כבר שלושה שבועות שאני לא מחזיק למשחקים. את יודעת, שנה שעברה מכבי חיפה שיחקה בליגת האלופות, אבל כמה שרציתי לראות, לפעמים ויתרתי על מחציות שלמות בגלל שלא היה פייר להשאיר את אישתי לבד. ולא ראיתי עם חברה או משהו. יכולתי לברוח מהבית ולראות עם חברים, בירות, צחוקים צעקות. במקום זה ראיתי לבד, בשקט, וגם לא תמיד. למה? כי אישתי היא לא העבד שלי. אז כן, היא עושה בשבילי דברים ואני עושה בשבילה. זוהי מהות השיתופיות, לא? שוב, אם הוא קורע את עצמו ואת מבינה אותו- סבבה. אבל אם לא? אז זהו. אין יותר אוכל. אין כביסה. את שלא תרים את הכפית המזויינת שלך מהספה ותרים פעם בשנה מטאטא ותראה שאיכפת לך גם. לא יודע. נמאס לי לראות את האישה כ"אישה" בעלת תפקידים "מסורתיים". בשביל מה אנחנו נלחמים על חוקים שונים? כדי לשנות את המצב החוקי? לא רק!!! כדי לשנות את המצב הנפשי. כדי שאנשים יבינו שצריך לחשוב ולהבין דברים בצורה אחרת. את יודעת שאישה מוחייבת לקחת את שלושת השבועות הראשונים של חופשת הלידה שלה? מחוייבת? כדי שהגבר לא יגזור אותם ממנה. כי היא צריכה אותם!!! למה זה קרה החוק? כי היו מקרים שהגבר ניצל את חופשת הלידה של אישתו. זה נורמלי? זה בסדר? מה אני אעשה. ככה אני בנוי. לראות מה שלא בסדר, לצעוק ולנסות לשנות. זה היעוד שלי בחיים...

 

[עפרה פלוס 3]

הלוואי ואתה ובעלי הייתם רואים אחת

הדברים עין בעין. אבל, הוא מנצל את התירוץ של השעות המאוחרות ואני לא ממש קונה את זה. לכן החיכוכים. אני לא העבד שלו ולמזלי הוא לא אוהב ספורט, אבל כשזה מגיע לטלויזיה יש תוכניות שהוא לא מסכים להפסיד, גם אם זה אומר שאחרים משלמים מחיר. אתה יודע שהיו כבר כמה פעמים שהוא חזר הביתה, החליט שהוא עייף, נשכב לנוח וביקש מעדי (בת 7) לספר לרועי סיפור לפני השינה, וכשאני חזרתי ב- 10 הביתה מצאתי אותה מתה מעייפות, מבקשת שאשחרר אותה כי היא כבר רוצה לישון ורועי רוצה עוד סיפורים? אוכל אני לא יכולה להפסיק לבשל, כי חוץ ממנו יש 3 ילדים רעבים בבית ואני לא מבשלת לו במיוחד כלום. לכלוך לא מזיז לו. גם לא כלים בכיור. הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו זה הכביסה, אבל זה נראה לי ילדותי לא לכבס לו יותר... לא יודעת, יכול להיות שאני פשוט מיואשת.

 

[אורן של איה]

אין לי מה להגיד

אולי צריך עוד כמה דורות שיעברו כדי שדברים כאלו יפסו מהעולם. רק את יודעת אם זה תירוץ או לא. ואל תחשבי שאני יוצא דופן. אני בקושי עושה כביסה לגיהוצים. עם קניות יש לי בעיה. אבל אני "משלם" על זה. אישתי נוסעת לקניות עם אחותה איזה פעם בשבוע ומסתובבות קצת, ואני עם איה רצוף מהעבודה על השינה, ואנחנו יודעים שזה לא הכי קל שבעולם, נכון? באסה, אבל את ידעת לאן את הולכת, נכון? אף אחד לא טמן לך פח. נכון שככול שהחיים מתקדמים רואים שדברים קטנים הם בעצם גדולים, אבל זה גם לא אשמתו- ידעת בדיוק מי הוא ואיך הוא רואה דברים. עפרה. אבא שלי עדיין כזה. הוא בחיים לא החזיק מטאטא או מגב ביד. נכון שהוא עבד נורא קשה, אבל לגדל ילדים זה גם לא פיקניק, נכון? בשנים האחרונות אמא שלי מחזיקה אותו קצת יותר קצר, אבל אחרי עשרות שנים ביחד...מה אני אגיד לך... אני הילד הכי קטן בהפרש ענקי מהאחרים ואני אמור להיות (והאמת- אני גם) מפונק לאללה. אבל זה לא על הגב של אישתי. זה לא פייר.... אני מפונק בזה שלפעמים אני קונה משהו, נהנה ממנו לזמן קצר, וזהו. הכסף סתם נזרק. אבל אני בטוח שאני לא היחיד. אבל לא על הגב של אישתי. ההיפך הוא הנכון. למדתי הרבה השנה איך לעשות הכל. 100%. היו שתי תקופות השנה שאישתי באה הביתה רק לישון. ואני רחצתי, האכלתי, שיחקתי, הרדמתי, ניקיתי, בישלתי, שילמתי. הכל. אז נכון שהייתי שבר כלי, כי לא היה עזר כנגדי. אבל זה קורה בחיים. כמו שהיה עכשיו עם הגב שלה. תגידי לי שהוא לא מרים אצבע בבית. תגידי לי שהוא לא מסדר את הכלים במקום אחרי המדיח. תגידי לי שהוא לא אוסף את הצעצועים. אם לא- אני והוא נדבר קצת... ד"א- במה הוא עובד?

 

[עפרה פלוס 3]

כשמבקשים - הוא עושה. אבל כמעט תמיד

צריך לבקש. הוא מיוזמתו לא יחשוב על זה. ולשאלתך - הוא מהנדס תוכנה בחברת היי-טק. ו-כן, קורעים לו את הת-ת ואת הצורה, אבל הוא נהנה מזה מאוד.

 

[אורן של איה]

עזבי יוזמתו. זה שלה אחר באבולוציה

הוא עושה שאת מבקשת? זה כבר שלב אחד קדימה. נכון שזה מתיש, אבל זה עוזר, נכון? ובנוגע לעבודה- אין מה לעשות, זו בחירה של שניכם, ואם זה דופק לך את החיים- אז תדברי איתו. אם אין ברירה- אז אין ברירה. אז כל אחד מקריב את שלו. נכון?

 

[עפרה פלוס 3]

אהבתי את השלב אחר באבולוציה ../images/Emo6.gif

כן, אנחנו הקופות ואתם אנשי המערות...

ס-ת-א-ם ! נכון, זה מתיש, אבל באמת שזה עוזר. העבודה - אין מה לעשות כרגע. הוא זה שמביא את רוב הכסף הביתה. אבל, וזה אבל גדול - יש גם סופי שבוע...

 

[אורן של איה]

../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif../images/Emo42.gif

 

[אמא של אלעדי]

../images/Emo6.gifגם אני חשבתי לעשות לו את זה עם

הכביסה, אבל לא היה לי לב, הוא יודע שאני רק מאיימת בגלל זה הוא לא נבהל

 

[עפרה פלוס 3]

נו, אחיות. מה את כבר מצפה?

אצלנו זה, כנראה, בגֶנים

 

[אמא של אלעדי]

אלוהים, אפילו בחרנו אותם בעלים,

את חושבת שזה רק צירוף מקרים?

 

[עפרה פלוס 3]

מרגע לרגע אני בטוחה שיש פה איזו

השגחה עליונה, איזושהי יד מכוונת. פשוט יותר מדי מקריות בבת-אחת - לא יכול להיות. רק תגידי שגם לשלך קוראים יואב ואני אתפלץ...

 

[אמא של אלעדי]

לא, דווקא קוראים לו גיא../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo3.gif

 

[עפרה פלוס 3]

../images/Emo98.gif נשמתי לרווחה...

ועדיין, יותר מדי צירופי מקרים, לא?

 

[אמא של אלעדי]

גם אני חושבת../images/Emo9.gif

 

[אביא]

זה לא עניין של פינוק

אצל הורי אנחנו לא נגענו בשום דבר. מעולם לא שטפנו כלים (כולל אחותי) או נדרשנו לעשות משהו, (בעצם היינו מורידים לפעמים זבל) אבל הדבר אינו מונע ממני לעשות מלאכות בית לרוב, זה עניין בינכם איך אתם תופסים את הזוגיות. לגבי "סדר ונקיון" גם אני סובל מעיוורון, פשוט לא מפריע לי שהצעצועים מפוזרים בכל הבית\, הרי 5 דקות אחרי שאסדר אותם הם יהיו מפוזרים שוב.

 

[עפרה פלוס 3]

עזוב אותך מצעצועים

אני מדברת על לכלוך בסלון ובמטבח, על בגדים מלוכלים ונעליים שמפוזרים בכל מקום, על עיתונים שמשום מה מעולם לא מגיעים לסל העיתונים וחס וחלילה שאני אחשוב אפילו על לזרוק אותם (ויש אצלנו עיתונים מלפני חצי שנה ויותר). זה על כלים בכיור. על כביסה שתלויה על החבל או יבשה במייבש. דברים כאלה.