ואני מדבר על דברים ממש גדולים כמו מכות בנוסח כנופיות ניו יורק (רק בלי כל הנשק החם חוץ ממקלות- הייתם מאמינים יש לזה חוקים)... והרוב היו בגלל נקמות, ולפני שהולכים לכזה דבר עושים הרבה חושבים עם עצמיך לכן אני לא מיתחרט על שום דבר ועל שום מכה שנתתי!!!
אני גם לא אדם מאד נקמני, למרות שפעם אני מאד מאאדדדד הייתי.. :[ וכן, לפעמים אני נוטרת טינה כדי להכאיב למישהו נגיד, כ"נקמה" קטנטונת, אבל לא עוזר לי, כי בדרך כלל רק אני נפגעת, וזה תמיד ככה :[
אני לא מסוגלת... אני בחיים לא נקמתי ולא נראה לי שאעשה את זה אי פעם... אני מעדיפה לסבול בעצמי מאשר שאחרים יסבלו בגללי, אני מודעת לעובדה שבעקבות הנקמה שלי הבן אדם לא ישתנה, זה רק יגרום לי להרגשה רעה ולרגשות אשם לכל החיים! אז בשביל מה לי לרדת לרמה נמוכה כל כך
ותכננית מאלף עד תו את כל מסע הנקמה שלי... עד היום אני לא מבינה איך זה לא יצא לאור:// בגדול כשאני רותחת כבר הנקמה שלי זה תוכנית מדוייקת ומפורטת על איך להפיל את בנאדם X לקרשים... אבל אז איכשהו אני שוכחת מכל זה- אולי הסיפוק שבדיוק הזה מרגיעים אותי..
אולי כי פשוט עדיין לא יצא לי להיות כזאת... חחחח אני בנאדם די חברותי.. אבל אם מישהו פודע בי... אז הבעיה שלי היא שאני לא מסוגלת לסלוח... אף פעם... ואני בחיים לא שוכחת.. זאת בעיה רצינית אצלי..=\ אבל שוב... אין לי מיקרים כאלה..כי טפו טפו טפו... אין אפילו בנאדם אחד בעולם הזה (וזה יכול להשמע ממש סנובי עכשיו, אבל זאת לא הכוונה..). שאני בריב איתו.. ואיי זה מתחיל להפחיד אותי חח