[tal afula]

../images/Emo53.gif

שלום לכולם, דבר ראשון אני מאד מקווה של "תקטלו" אותי פה, אני לא טרול וממש לא באתי להציק לאף-אחד. אני מקווה להבין קצת יותר על המצב שאני נתון בו... אוקיי, אז קוראים לי טל ואני בן 17. תמיד הונחלו אצלי יסודות דתיים-מסורתיים שהייתי נאמן אליהם מאד. תמיד לא אהבתי את הכפייה הדתית, במשך כחצי שנה גרתי אצל סבתי, שהיא חרדית, אז הרגשתי מה זה כפייה דתית. הכריחו אותי ללכת לבית כנסת כל יום שישי ולעשות דברים שאני לא אוהב. ואז התחלתי לראות בעולם הדתי כמשהו צבוע ומגעיל (סליחה על הישירות). בנוסף, אני הומוסקסואל, ותמיד ראיתי בדת כדבר שנוגד את מה שאני, בגלל אי קבלתי בעולם זה. כרגע אני נתון למצב שהזיקה שלי לדת שואפת ממש לאפס... לפני חודשיים בערך טסתי למשלחת לפולין, ואז הבנתי באמת, כמה חשוב לי לשמור על הסממנים היהודיים שבי. ואני באמת מרגיש צורך לשמור עליהם אבל אני לא יודע איך לשלב את זה עם הסלידה שלי מהדת =/ מצד אחד אני מסתכל על עצמי ואומר, מה נסגר איתי?! למה אין לי את הזיקה ולו הקטנה ביותר לדת שלי, ואילו מצד שני אני נגעל מהעולם הזה ככל שאני מנסה להבין אותו יותר... אני מקווה שאני ברור מספיק, ואני מאד אשמח אם מישהו יודע ממה זה נובע ואיך אני אוכל לשמור על זיקה מינימלית לדת. תודה רבה, טל.

 

[white star]

../images/Emo54.gif מה עם יהדות מתקדמת?

יש הרי יותר מדרך אחת להיות יהודי, ולהם אין בעיה איתנו (זה זרם שמאוד חזק בחו"ל ובעיקר בארה"ב, בארץ הוא עוד חלש בגלל המונופול האורתודוקסי)

 

[loveforall]

אתה צודק פעמיים

פעם אחת כיוון שהיהדות של היום, הסביבה בה אנו חיים, מהווה באמת סביבה מחניקה למישהו שמנסה רק לשמור על זיקה, קשר. היהדות של היום ביקורתית מאוד, כופה את עצמה, קשה. קל וחומר אם את עברך העברת בסביבה חרדית. פעם שניה כיוון שאני יכול לנחש שאתה חש ניגוד קשה בין היהדות שאוסרת על יחסים הומוסקסואליים לבין עצמיותך. בעצם אתה מרגיש שאין לך מקום שם. (אני מצטער אם אני מכניס לפיך דברים שלא אמרת. כך אני מפרש את מה שכתבת) אבל... וזה אבל גדול. צריך וחשוב לזכור שהיהדות היא בראש ובראשונה הרבה מעבר לאנשים שבעינינו אמורים לייצג אותה. למה אני מתכוון? המנהיגות הרבנית שלנו, בטח בעבר אבל לצערי גם היום, כמעט ולא משאירים מקום ליצירה, לפתיחות, לאני, לפיתוח העצמי. היהדות של היום מתאפיינת בסגירות, בקיצוניות, בכפיה וכו' אך חשוב לזכור שזו לא היהדות המגדירה את עצמה כך. אלו האנשים המובילים אותה שגורמים לה להיות כזו. מה שאני מנסה לומר הוא שחבל לך לאבד אותה בגללם. יש בדת שלנו המון דברים יפים. מצד שני, יש הרבה אנשים, בשר ודם, כמוני וכמוך, שבגללם הדת שלנו נראית אחרת לגמרי. יש מקום לכולם, לא בכפיה, לא בכח, לא בקשיחות. מתוך הבנה, מתוך אהבה, מתוך אמונה. כן, גם להומוסקסואלים. זה אולי לא מצב אידיאלי מבחינת התורה, אך זה מצב קיים. אף אחד לא מושלם. גם אותם רבנים. ובכל זאת, יש מקום לכולם. הרבה הצלחה.