[justagir123l]

../images/Emo53.gif

אני ממש לחוצה. יש לי ראיון רק למקום אחד (דרך שלומית, עבודה משרדית) בעוד שבוע וחצי ואני פוחדת שאם אני לא אתקבל לשם, לא יהיה לי לאן ללכת... התקשרתי לרכזת היום לבקש מספר של עוד מקום אבל היא אמרה שיש טעות בחוברת והמקום ההוא לא עובד יותר עם שלומית. אני לא מוצאת עוד מקום מעניין ואני פוחדת שאני לא אתקבל למקום שאליו יש לי ראיון עוד מעט. מה עושים אם לא מתקבלים למקום כלשהו? וגם, מישהי שהיתה בשירות לאומי אמרה לי שהיא מכירה הרבה שעשו עבודה משרדית ובסוף נדפקו כי תמיד מנצלים את מי שעושה עבודה משרדית... זה נכון??

 

[M o n a L i s a]

בלי פאניקה! ../images/Emo140.gif

אני מציעה לך לומר את זה לרכזת, פשוט להגיד לה שאת מאוד מודאגת, ולבקש שתקבע לך עוד ראיון, אולי תפגשי איתה ותעברו על אפשרויות נוספות. בקשר לראיון... אל תלכי בתחושת פאניקה ומחשש לא להתקבל, תחשבי איזה יופי זה יהיה אם תתקבלי, ותעשי הכל כדי להוכיח את עצמך בראיון. (תראי הרבה מוטיבציה ונכונות לעבוד) אם לא מתקבלים, ממשיכים לחפש מקום שירות.

 

[נעה בשור]

מעניין

מה היה בסוף... מוכנה לספר לנו? בדרך לעבודה משרדית אין בעיה להתקבל. וההרגשה הזו, שבנות שירות מרגישות שמנצלים אותן לפעמים (גם אותם- יש כאן גם בנים, למרות שאף פעם לא שמעתי אותם מקטרים), היא הרגשה שמושתפת כמעט לכל בנות השירות באשר הן, לא חשוב איזו עבודה הן עושות. ויאמר כאן בפעם המאתיים ושתיים- לדעתי, שלא בצדק. נעה

 

[justagir123l]

...../images/Emo143.gif

בסוף החלטתי לא להילחץ, יש לי ראיון למקום אחד בשבוע הבא (אבל אני אצטרך לדחות אותו כי יש לי מבחן באותו הזמן) אז אני אנסה להתקבל לשם ואם זה לא ילך, אני אבקש מהרכזת שתחפש לי עוד מקומות.

 

[jule]

לדעתי בצדק

תמיד יוצא שאומרים לך (לא מבקשים) לעשות דברים מחוץ למסגרת התפקיד שלך, למשל ממתי התפקיד שלי הוא להרים קרטונים עמוסים בנייר ששוקלים משו כמו 6 קילו?? דברים כאלה כמו להכין קפה, שתעשה מישהי שמשלמים לה. רק מחפשת מקום להוציא בו את תסכולים דונט מיינד מי

 

[מזל מאזניים]

ל - jule

אני חייבת לומר לך משהו. פשוט קשה לי קצת לקרוא את מה שאת כותבת.. א. לא כל עשייה שמעבר לתפקיד היא אוטומאטית -"ניצול". גם עובדים קבועים עושים לפעמים קצת מעבר, וייתכן, רק ייתכן - שמדובר ב"הגדלת ראש" או בעזרה נוספת, ע"פ צרכי המקום... ב. אם את בכל זאת מרגישה שהדרישה ממך מוגזמת או שקשה לך, אפשר להעלות זאת בשיחה מול האחראי/ת במקום ו/או מול הרכזת. לפעמים שיחה ישירה ונעימה פותרת הרבה קשיים ואי הבנות...חבל סתם להתעצבן, או לחלופין - לברוח. זה לא פותר כלום ! ג. לגבי האמירה "שתעשה מישהי שמשלמים לה"... לפי הגישה הזו, בנות השירות הלאומי לא צריכות לעשות כלום, כי לא משלמים להן... אני חושבת שאם מחליטים להתנדב לשירות לאומי ("להתנדב" = לתרום מעצמך ללא תמורה חומרית) צריך לעשות זאת במסירות ובמחוייבות מלאה. ובכלל, לא כל דבר שעושים בחיים מגולם בכסף... מקווה שאת לא נפגעת מהערותי. אני פשוט חושבת שעם גישה כזו כל הצדדים יוצאים יותר נשכרים, וגם לך יהיה קל ונחמד יותר להעביר את השירות...

 

[jule]

תראי,

אני לא נפגעת, אני מדבר כאן עלי באופן אישי, וכשאומרים לי לעשות דברים שלא קשורים לתפקיד שלי, ןעוד נוסיף את זה ליחס מאוד מגעיל מצד הבנות אז אני לא רואה סיבה שאני אעשה זאת. למשל אני כן עובדת מחוץ לשעות שלי, קצת יותר מ40 שעות שבועיות, ואין לי בעיה לעשות את מה שבאתי לעשות ועוד אבל לא באתי לעשות קפה, לא הביאו אותי בשביל המותרות של מזכירות קופ"ח כללית, באתי לעשות עבודה משרדית נטו, לא לסחוב חבילות נייר ששוקלות משהו כמו 6 קילו. אולי לך נעים ואת מרגישה שאת תורמת במקום השרות שלך, אני לא מרגישה שאני תורמת או שאני עושה את מה שאמרו לי שאני אעשה שם. כשהיחס מצד המעסיק הוא מתחת לכל ביקורת הגדלת ראש לא ממש באה בחשבון. ובקשר לשיחה עם הרכזת, אין סיכוי שזה ישפר את המצב תיווצר מן עוינות שכזו וזה לא יגמר טוב. אני הולכת לשרוד את השנה הזאת ולעשות שנה שניה במקום נחמד עם תרומה אמיתית. הצעות למשו נחמד מישו?

 

[נעה בשור]

לי יש הצעה

אם את גרה באזור חיפה או שלא אכפת לך לגור בדירת שרות בחיפה, אז התקן שלי מתפנה. אני מדריכה במחנה המעפילים בעתלית, שזה בעצם מוזיאון ואת מדריכה את כל מי שמגיע לשם- ילדים, חיילים, גמלאים וכו'. הצוות שם מדהים, כל אחד יותר מקסים מהשני (אני גם יכולה להשוות עם השנה הראשונה שלי), העבודה לפעמים מעצבנת, אבל יש עבודה שלא? אם תרצי עוד פרטים, אז בשמחה נעה