תגובתי לעניין...
יזהר, בפעמים הבודדות שבהן שיחקתי גנב, עשיתי דברים כדלקמן: התגנבתי אל מאחוריי האורק התורן ובשיסוף עם הפגיון חתכתי את חגורת המכנסיים שלו, ככה שהם נפלו והוא הסתבך עם הרגליים ונפל בניסיון לרדוף אחריי. מה שהוביל לסופו המהיר כי הוא השתפד על חרבו הקצרה. בפעם אחרת ניצלתי את פרצופה המכוער של דמות הגנב שלי (כאריזמה 7 לכל הרוחות!!) והוצאת לשון כדי למשוך חבורה של גובלינים לדלוק אחריי ותוך כדי כך ליפול למלכודת של בורות עם שמן רותח, שאותם חפרנו מבעוד מועד כמובן. בדיעבד זה לא השתלם, כי כל השמן עלה לנו יותר ביוקר מאשר מטבעות הנחושת הבודדות שמצאנו על גופות הגובלינים, מה שעוד שנאלצנו להמתין עד שהשמן יתקרר. פעם נוספת ומוצלחת במיוחד, היתה כאשר החבורה שלי התקשתה מול הביג בוס, איזה שאמאן שהמשיך לזמן עוד ועוד יצורים מקוללים כאלו ואחרים שהיו לנו קשיים לעבור אותם. ובצירוף מקרים מוזר של גלגולים מוצלחים ורעיונות טובים, מצאתי את עצמי מתגנב חרישית עד אשר לפתע נקוותה טיפה של דם ליד חודו של הפגיון שלי שנח על צוואר השאמאן. באותו רגע כל היצורים הקסומים נעלמו בבת אחת, כי הריכוז שלו נשבר. זו היתה פעולה טיפוסית לגנב, שמי יודע אם החבורה היתה שורדת את הקרב הזה בלעדיה. מה שאני מנסה לומר לך יזהר, זה, קודם כל, שהמ"ים אוהבים רעיונות מקוריים, וכאלו מה לעשות, הם מלאכתו של הגנב שכן אין לו ברירה. הפגיון שלו לא מספיק גדול בשביל להגן עליו, ולכן יש לו ראש וזריזות ידיים. נ.ב: אם לא שאלת את עצמך מדוע זה ששיחקתי כגנב רק "פעמים בודדות" זה מהסיבה הפשוטה שיותר מדי פעמים נהרגתי במהלך נסיונות ההתגנבות האלו. עליה וקוץ בה מה שנקרא. כאילו, מה יכול להיות יותר מפדח לגנב, מאשר ליפול במהלך טיפוס, מהקומה הרביעית, ישר על הראש של מפקד המשמר הגרייהוקי... אפילו נק"נ לא קיבלתי על זה שהרגתי אותו במכה אחת, בגלל שגם אני מתתי. אבל מה, לפחות אני חייב לציין שלשה"מ שלי באותה תקופה היה חוש הומור.
