צעד נכון ??

[לולו בהריון]

../images/Emo53.gifצעד נכון ??

קצת רקע.. אני מגיעה מתחום הגיוס - משאבי אנוש, לפני כחודשייים פוטרתי מעבודה מעולה בתחום, קרוב לבית ועם שעות מעולות ובעיקר המון זמן איכות עם הילדים. התחלתי לחתום בלשכה ובמקביל חיפשתי עבודה, הגעתי כבר לסף ייאוש ושעמום בבית אבל היה לי ובמיוחד לילדים כיף - אמא כל בוקר לוקחת וכל צהריים מחזירה מהגן, יושבים ואוכלים ביחד צהריים פשוט כיף. אין מה לעשות והשכר שאני מקבלת מהלשכה הוא נמוך וגם לתקופה מוגבלת ולכן התחלתי להילחץ ולהיות בלחץ ועצבנית של חשש ממה יהיה בהמשך.. חברה לפני כ-3 שבועות הציעה לי תפקיד בחברה שהיא לא ממזמן התחילה לעבוד בה, הגעתי לראיון, עוד ראיון ובראיון השלישי כבר נסגר שכר ותחילת עבודה.אני יכולה לומר שהשעות מעולות (יחסית), שכר סביר אבל מרחק נסיעה של שעה ורק בתחבורה ציבורית כי אין חניה !! מהיום הראשון שהתחלתי שם לא הייתי שלמה עם ההחלטה שלי לעזוב את הילדים, אמנם אחרי הגן הם אצל ההורים שלי אבל רק לזמן מוגבל כי אוטוטו אנחנו עוברים דירה. לא היה לי טוב שם, בלאגן רציני הולך שם, אין חפיפה מסודרת ולא הייתה כימיה בינינו, הרגשתי שאני לא מוצאת את עצמי שם.. סה"כ שבוע הייתי שם (ממש כל בוקר לא הבנתי למה אני משקיעה ונוסעת עד לשם). מיום ראשון אני לא שם (חולה, לכו תדעי אולי פסיכולוגי גם..) ומרגישה כיף להיות שוב עם הילדים שלי ומצד שני החברה עכשיו בשיחה טלפון אמרה לי שזו טעות שאני אתחרט על זה, שאני בגילי עוצרת את התפתחות הקריירה ושההזדמנות אולי לא תחזור ואני מרגישה שהילדות של הילדים שלי לא תחזור ואני רוצה להיות איתם ! אני מאוד שלמה עם ההחלטה שלי , אני רוצה לחפש משהו שיאפשר לי להיות איתם יותר, גם עבודה עד 16:00 בהחלט אפשרית אבל לא רחוק כי אז לא נשאר כלום... מה אתם אומרות ? אני בטוחיה שעשיתי צעד נכון ובכל זאת חוששת שעוד שנה / שנתיים אביט לאחור ואתחרט... יש לכן רעיונות מה אני יכולה לעשות מהבית כדי כן להכניס מעט כסף??? סליחה על האורך, הייתי חייבת לפרוק לולו

 

[UmaGuza]

דילמה מוכרת

אני הייתי בבית שנה וחצי, שנה ושלושה מתוך בחירה ועוד שלושה חודשים בהם חיפשתי עבודה ולאחרונה חזרתי לעבוד.. מאז הלידה הילדה אצלי בעדיפות ראשונה וזה אומר שבשלב הזה של חיי אני לא אפתח קריירה מפוארת (ואולי זה אומר שגם בעתיד כבר לא אוכל), אבל יש גבול לפשרות שאני מוכנה לעשות, הן מבחינת התפקיד והן מבחינת השכר. אני לדוגמא לא הייתי מתפשרת על נסיעה בתחבורה ציבורית, אבל כל אחד ושיקוליו. אם יש לך אפשרות כלכלית ורצון להיות בבית כמה חודשים ולחפש בנחת את משרת החלומות אני בהחלט ממליצה על זה בחום, אם אין לך אפשרות כלכלית להיות בבית תקופה ממושכת או שאת לא תהני מזה (הרי כתבת שכבר הגעת לסף השעמום) הייתי מנסה למשוך עוד קצת בעבודה הנוכחית, לפחות חודש-חודשיים, ולראות אם דברים משתפרים, בד"כ ההתחלה קשה ביותר בכל מקום ולעזוב אפשר תמיד, מצד שני המצב במשק לא משהו (בלשון המעטה) וזו לא תקופה שאפשר לסמוך על למצוא עבודה אחרת בזמן קצר. בכל מקרה שיהיה בהצלחה

 

[הפעם אלמונית]

לי זה נשמע צעד נכון. אני גם עשיתי בחירה דומה.

לא חושבת שיש קריירה כלשהי שאפשר להשוות לתקופה המדהימה הזו של הילדים. אני בטוחה שתגיע הזדמנות מקצועית אחרת, טובה יותר, שתתאים יותר לרצונות והשאיפות שלך.

 

[אמא מאמנת]

לכי עם התחושות שלך..

גם אני באה מתחום מש"א.. העבודה תובענית ושהעות לא קלות. אם יש לך תחושה וחשק להיות עם הילדים- הקריירה עוד תגיע.. לכי עם מה שאת מרגישה בלי לערב הרבה ראש. בהצלחה!

 

[דיינו]

לגבי מה ששאלת בסוף -איך לעשות מהבית קצת כסף

אפשר לעשות ביביסיטר לאימהות עובדות, שהילדים שלהן לא הלכו לגן בגלל מחלה. כשאני עבדתי חיפשתי בנרות סידור כזה, מישהי שתוכל לקפוץ אלי אפילו רק לכמה שעות...