פוביה מחרקים

[shirleyrozental]

../images/Emo53.gifפוביה מחרקים

שלום רב! אני בת 19, חיילת ויש לי בעיה נוראית. אני לא יכולה לפנות איתה לקב"ן כי אני מפחדת שזה יזיק לי בעתיד. יש לי פוביה מסוג מסויים של חרקים שאני אפילו לא יכולה לרשום או להגיד את שמם, כי רק מזה אני נזכרת בהם, ואני מתחילה לצעוק ולבכות, להרגיש כאילו הם עליי. אני מדמיינת אותם הרבה לאחרונה וחולמת עליהם ואני נכנסת למצב של עוויתות ברגל אחת וברגל השניה שיתוק. אני צועקת ובוכה ולא מסוגלת לשלוט בזה. אני יודעת שהם לא עושים כלום, אבל המראה שלהם פשוט מגעיל אותי ומפחיד אותי מאד. אני לא יודעת מה לעשות. אתמול חשבתי והרגשתי כאילו הם עליי והתחלתי פשוט לשרו את עצמי! בבקשה עזרו לי להתגבר על זה וייעצו לי מה לעשות. נ.ב.: האם יש התפרצות של הפוביה כעת מאחר ואני במתח עצום עקב הצבא, המשפחה, החבר, והחברות? תודה מראש.

 

[דבור באטרף]

../images/Emo91.gif

שירלי ערב טוב. אני חושב שאת צריכה להתייעץ עם מומחה להפרעות חרדה ולבדוק את האפשרות אם באמת מדובר בפוביה. יש הרבה מקרים שפוביות מתפרצות אחרי מצבי לחץ ומתח.אצלי למשל האגורופוביה התפרצה לאחר שהייתי שרוי במתח עצום. בכל זאת אני רוצה לסייג את דבריי,כי רק איש מקצוע יכול לאבחן. בהצלחה

 

[עכביש שעיר]

להכנס לאקווריום מלא ג'וקים

ראיתי סרט על שיטה קצת דרמטית אבל קצרה ויעילה: זה היה לגבי פחד מג'וקים. מישהי בת 40 שפחדה מג'וקים כל חייה הוכנסה לתוך אקווריום ענקי ולתוכו שפכו כמויות של ג'וקים, היא התחייבה להיות שם 5 דקות (הג'וקים לא נושכים). גרא מה דעתך על השיטה הזו ?

 

[shiri33]

חברה שלי גם סבלה מזה

והלכה לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג התנהגותי והא חשף אותה בהדרגה לחרקים לאט לאט - שעה ביום להסתכל על ג'וק מת בצנצנת וכו', את יכולה לנסות לבד.... זה שיפר קצת אבל זה לא עבר לה בכלל והוא עזר לה לגלות מאיפה הפוביה התחילה אני גם שונאת חרקים ובגלל זה לא נוסעת לטייל במקומות אקזוטיים.... או חמים מאוד... משתתפת בצערך

 

[nutmeg]

שירלי

פוביה כלשהי היא מהדבר עצמו ולא מהמחשבה. כלומר, תגובה פובית מופיעה רק כל פעם שבאמת תראי את החרקים, אבל לא רק מהמחשבה על החרקים. תגובות חרדה הקשורות למחשבות, ופעולות כלשהן שאת נוקטת על מנת להפטר מהפחד או מהחרקים שאת מדמיינת, נופל יותר לכוון של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. יש מה לעשות, אבל לא לבד. חייבים לקבל עזרה מקצועית. בהפרעות חרדה מטפלים משני כוונים: 1) הפחתת עצמת החרדה ע"י תרופות. 2) הפחתת הגורמים המלחיצים. בכל מקרה יהיה עליך ללמוד באיזו סביבה את מתפקדת במיטבך ולדאוג להיות בסביבה שכזו.

 

[גרא.]

שירלי,בפורום הזה, יכול כל גולש

להכנס ,לחוות דעה, ולהציע הצעות שונות ומגוונות לטיפול, גם אם הוא אינו איש מקצוע.בלא מעט מקרים, העצות הללו הן מצויינות. הפעם, משום מה, קבלת צרור של תגובות, למעט זו של numteg,שאין בהן ממש, והן עלולות לבלבל אותך. כמו להכנס לאקווריום מלא ג'וקים (אם זה נאמר כבדיחה, זה עוד יותר חמור), או להסתכל שעה על ג'וק מת, או להתחיל לחקור מה מקור הפוביה, או אפילו להתחיל בטיפול תרופתי..מה שנהוג לעשות במצבים פובייה כאלה, הוא לטפל בטיפול התנהגותי המכונה דיססנטיזציה (הקהיית רגשות). בו את לומדת תחילה הרפייה עצמית..לומדת להרגיע עצמך אם וכאשר את נכנסת למצב של החרדה הזאת ולאחר מכן,בסדרת פישות (12), את נחשפת הדרגתית לג'וקים. בכל פעם שאת חשה חרדה, או את התגובות שתארת, את נכנסת להרפיייה עצמית, מרגיעה את עצמך..ושוב בהמשך הטיפול נחשפת..בסיום הטיפול,,תתפלאי, אבל אפילו תאהבי ג'וקים, תוכלי לשחק איתם, ולהרגיש סבבה.הפנייה לקב"ן בגלל הפוביה הזו,אינה יכולה להזיק לך בעתיד. זו אינה מחלת נפש או הפרעה מכל סוג שהוא, אלא פוביה שהתפתחה יתכן דרך חיקוי אימך, או סבות אחרות, זה כלל לא משנה. כי ברגע שאת לומדת להתמודד עם זה, את שוב ככל האדם.