אחלק אתכם
ההכנות נמשכו כחודש לפני. ברק (בעלי) וטיצ'ר (מארגן ערב המיילדום) התלחששו בטלפונים, החליפו מיילים והכל חסוי ממני. ידעתי באופן כללי מה עומד להיות - את הפרטים לא ידעתי. גם לא את הסימן שאני עומדת לשאת עלי למשך שארית חיי. אני חושבת שדי ניתקתי את זה מהמחשבה. לא פחדתי מהכאב כי אני מכירה את סוג הכאב הזה.. רק בערב שלפני החלה ההתרגשות להציף. מאודדדדדדד ממש כמו לפני החתונה שלנו לפני כ- 12 שנים. בערב הגעתי חצי מעולפת בהתרגשות. שקענו אל ערב אירוטי, משכר, ממגנט.. עשיר בגניחות וזעקות ורעש הצלפות.. ברק נעלם מידי פעם, מתכנס עם מספר גברים בפורום ברנדינג בפינת האולם.. מתלחששים, מחליפים רעיונות/דיעות/טיפים מישהו ניגש אלי והחל בודק את העור שלי.. בכל מיני אזורים בגוף. הבעת פנים מהורהרת, ספקנית מעט.. הדקות עברו.. נכנסו לסשן. ברק קשר אותי לצלב כשפניי אל הקיר.. הספנקינג התרכז בפלח הישבן השמאלי. זה היה חזק. אינטנסיבי. לא מרחם. הרגשתי את העור מכחיל עלי. אטבים הודקו אל הפטמות שלי. מספנקינג עבר להצלפה בשוט חבלים ולאחר מכן "השלים" בקיין. אצבעותיו ליטפו אותי והחליקו קדימה, ופנימה. לתוכי. מעסות את הדגדגן.. האורגזמה לא אחרה לבוא והזעקה שלי נבלעה בזעקות האחרות.. ולמרות זאת הרגשתי את המבטים מהאנשים סביבי. משתפים. משתתפים שיכורה וללא ברכיים צנחתי לאחור אל גופו של ברק כששחרר אותי מהצלב. כשהאזיקים עוד על ידיי הוא הוביל אותי למקום הישיבה שלנו. שקענו בליטופים ונשיקות ארוכות.. לא יכולתי להישען על הצד השמאלי של הישבן. הוא בער מחום ומכאב.. ואז הגיע הזמן. כסא עץ נוקשה הוצב במרכז הרחבה. ההתרגשות שלי הרקיע שחקים והייתי מסוחררת ממנה לגמרי. הספייס התחיל עוד לפני שעליתי אל הכסא. שמעתי את הלב דופק.. כל כך חזק שהקולות סביבי התעממו מבטים קרועים, סקרניים, תומכים, המומים, שואלים הקיפו אותי מכל עבר. החיוך הענק על פניו של ברק וידיו הרועדות הבהירו שהוא נרגש לא פחות ממני. כריות גדולות הונחו על מושב הכסא ועל גבו. עליתי עם ברכיי על המושב כשאני נשענת את המשענת המרופדת.. ישבני בולט ומתוח מאחור. מישהי החזיקה אותי מלפנים, עוטפת אותי בחיבוק, נשיקות ולחישות מרגיעות כיסוי עיניים הונח על פני מעלים את הסביבה שהתקרבה ועמדה סביב הכסא. גאג מיותר נדחק אל בין שיני.. האורות כבו ורק זרקור אחד האיר את ישבני. מוזיקה קלאסית הציפה את אוזניי. כולם שתקו. רק הגברים שעמדו סביבי ונתנו הוראות אחד לשני: "אתה תתמוך ברגל", "שימי לב שלא תזוז באמצע..", "תעמוד מהצד השני שלה..", "תמתח את העור לפני שאתה עושה את זה.." שקעתי פנימה.. פנימה.. הקולות התרחקו. רק הלחישות המרגיעות באוזן של התומכת שלי.. שקעתי.. עברו שעות.. דקות? שניות? הרגשתי ליטוף מוכר ומרגיע על ישבני הימני. מלטף.. מלטףףף.. הלב פעם וכמעט זינק מחזי העיניים החלו לדמוע מעומד הריגוש הרגשתי את התחתונים נספגים מתאווה הכל סער בתוכי המוזיקה, הקולות הלחישות באוזן, המגעים המרגיעים - הכל התערבל לקלידוסקופ של אורגזמה נפשית ענקית החום פתאום היה קרוב לישבן, הברזל המלובן נגע בעור.. לא זזתי. לא הוצאתי קול. קפאתי את שלוש השניות בהן היה הסמל הלוהט צמוד לבשרי.. וכאילו לא הספקתי להרגיש את הכאב - והוא ניתק ממני. צריבה קלושה נשארה בי מחיאות כפיים ניפצו את הבועה שלי קשית נדחקה לפי וינקתי מים לפי היבש.. מלחלחת שפתיים יבשות עוד יותר.. אושר בלתי יאמן הציף אותי גאווה עצומה עשיתי את זה!!!!!!!!!! הצחוק ומחיאות הכפיים החזקות סביבי הבהירות לי שצעקתי את זה בקול רם. איזה פאדיחות
נשיקה של שפתיים חדרו אל החשיכה.. ברק מנשק "אני אוהבת אותך כל כך.." לחשתי אל השפתיים המתרחקות "גם אני אותך" הוא לחש לי באוזן וקילף מעלי את כיסוי העיניים פרצופים מחייכים הקיפו אותי "מזל טוב..", "כל הכבוד..", "לא זזת ולא צעקת בכלל!", "עצמתי עיניים חזק כשהוא עשה לך את זה..","זה כואב?", "לא מאמינה שעשית את זה.." בקושי יכולתי לענות רק חייכתי ונישקתי וחיבקתי חזרה כולם הקיפו אותי ה היה מושלם! מושלם!!!