../images/Emo47.gif../images/Emo63.gif../images/Emo47.gif

הרגת אותי חתיכת נבלה שכמותך. סחטת את נשמתי עד שנשברתי ובנשיקות מורעלות שבית את רוחי. צלקות עמוקות שציירת על גופי ישמשו לי כמחסה מפניי הבאים אחרייך. כי אין צער יותר מתוק ממך ששחט את ליבי. ואין חרטה יותר עמוקה ממך שאנצור לנצח בקירבי. חלומות רחוקים שניפצת מול פניי הותירו שבריי זכוכיות על ריצפת חדרי שפצעו את רגליי בעת ניסיתי בכל כוחי לברוח ממך. שכחי את כל הזכרונות העצובים שעיצבו את כל מה שהיינו. שכחי את כל הרגעים העכורים שגנזו מאיתנו את כל שלא היינו. והרגי אותי עם אהבתך פעם נוספת, כדי שאוכל לחתום את הספר בנשיקה שתרדים אותי למאה שנים בודדות.
 
למעלה