מאוכזבתתת!

[א ו ר3]

../images/Emo46.gifמאוכזבתתת!

אני מאוכזבת כ"כ מהשירות הצבאי שלי.. מבנאדם שמח הפכתי ל"מת מהלך" , שומדבר כבר לא הולך, שומדבר כבר לא עושה לי טוב, לקום בבוקר ולהרגיש מגעיל, לבוא לבסיס ולמשרד שהמפקדים עושים לך פרצופים מגעילים וצועקים עלייך, לשבת מול מחשב ולבהות ב4 קירות, להרגיש כמו עציץ, חסר חשיבות. ואז אני חושבת למה??! למה אני לא לוקחת תרגליים ובורחת? יוצאת על קב"ן? זה כ"כ פשוט הרי!!! אני רוצה לפרוץ את הכלוב הזה...להגשים את החלומות שלי..האם צריך לחיות בציפיות??? בהרגשה תמידית של פספוס??? אני כ"כ לא רוצה שהחיים שלי יראו ככה! מה לעשות? אני מאוכזבת ברמות שלא יאומנו ואני עדיין ממשיכה לחיות בסיוט...

 

[ROBBBBIE]

תגובה...

זה טבעי הרי שאת מאוכזת את נמצאת בצבא.. ולצבא לא ממש אכפת מכל אחד ואחד הרי אם מישהו ילך יש עשר למלא את המקום שלו.. לגבי היציאה על פרופיל 21 נפשי (קב"ן) לא מומלץ בכלל בגלל שדבר ראשון באזרחות לא יסתכלו עלייך בעין יפה (מעסיקים פוטנציאליים לפחות) על זה שלא עשית צבא. והיציאה על פרופיל נפשי זה הרבה יותר גרוע זה יעשה לך המון בעיות לאחר מכן באזרחי את תתחרטי על זה. בנוסף לכך אם את יוצעת על סעיף נפשי אם אני לא טועה אסור שיהיה לך רשיון נהיגה. מה שאני כן ממליץ לך זה לנסוץ לסדר שיעבירו אותך למקום אחר. אני לא יודע בדיוק את הפרוצדורה אבל תלכי למפקדים שלך ותבקשי העברה יכול להיות שהמקום החדש לא יהיה גרוע כל כך. בינתיים תנסי להתעודד אל תקחי את זה קשה כל כך זה סה"כ צבא וגם זה ייגמר בסוף ואת תחזרי לעשות מה שאת אוהבת. תזכרי גם שיש כאלה שמצבם הרבה יותר גרוע משלך אולי זו לא נחמה אבל זה מעודד מעט לא?

 

[מִיקָה ואֶיתָן שלי]

אין מה לעשות...

אלא לעשות להגיש טופס בקשה להעברה (טופס 4? כבר שכחתי) לדבר עם קצינת ח"ן להסביר לנסות ובטח שלא להיות מבואסת כי גם בעבודה את יכולה להגיע למצבים שאת קמה כל בוקר בשביל עבודה מרגיזה עם אנשים מעצבנים ועדיין תקומי תלכי תעשי כי היתחייבת לעצמך ולצבא (במקרה הזה) בהצלחה

 

[א ו ר3]

תודה..

וזה טופס 55 ואין כבר קצינות ח"ן...אין חיל נשים בכלל..יש מש"קית ת"ש.. בכל מקרה.. תודה!

 

[מִיקָה ואֶיתָן שלי]

זהו... הסגרתי ת'צמי

עכשיו ברור כמה שאני זקנה... התגייסתי ב-1991 והשתחררתי 1993 וזה היה מזמן... העיקר שהבנת אותי

 

[עוד שרון]

אני יותר זקנה ממך....../images/Emo8.gif

 

[מִיקָה ואֶיתָן שלי]

אבל לא עשית ת'פדיחה

והוכחת לכולם כמה הסקלרוזה מתפשטת אחרי כל כך הרבה זמן

 

[אתנה המקורית]

אני הייתי בבסיס שכוח אל.... ../images/Emo24.gif

יש 3 אופציות 1. להמשיך להתלונן על מר גורלך 2. לבקש העברה מהבסיס (מש"קית ת"ש) 3. יציאה לקורס מעניין (מש"קית ת"ש)

 

[סרטנית טיפוסית]

אור.. אפשר להציע משהו?

אם את בתחילת השירות או באמצעו אז אני מציעה לך לבקש העברה לבסיס סגור. אני מבינה שאת בבסיס פתוח וכל יום הולכת וחוזרת ורק מתעייפת והג'וב לא משהו והמפקדים גם כן. עכשיו, לגבי המפקדים אל תחשבי שישתנה הרבה. לי בכל מקרה היה נהדר בסגור, היינו ח'ברה מגובשים מכל הארץ וכל יום היינו נשארים יחד עד מאוחר ועושים צחוקים ושטויות (בגבול הטעם הטוב). אני אישית הייתי "רק" פקידה, אבל היינו שתי פקידות ומכיוון שהחדר היה כל כך קרוב היינו עושות תורנויות במשרד וכך כל אחת הלכה לישון קצת או להסתובב במשרדים האחרים.. וזה היה מקובל בבסיסים רחוקים מה גם שהמפקדים הרבה בשטח. את יכולה לבקש להיות פקידה פלוגתית שזה ממש כייף.. להסתובב עם חיילים בארץ ולדאוג להם למילה טובה, עוגה ביתית או סתם שיחה נעימה שתשכיח להם קצת את הקשיים, יוצאות ידידויות נפלאות. כל זה כמובן במידה ואת מסוגלת לישון מחוץ לבית כמו שאני עשיתי. מהסיבה הזאת אני לא מרירה על הצבא וזו היתה אחת התקופות היפות שלעולם חוזרות... (ועל החברים בבסיס אין צורך להרחיב... רק רציתי להראות לך שאפשר גם אחרת. בהצלחה ובהנאה.