שלב ההצבעות בתחרות מתחיל

[lordgrim]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[ענבר100]

../images/Emo24.gif ריגשת אותי עד מאוד

וכמו שזה נראה למי שעומדת מהצד - את עדיין מנצחת את המתנחלת החצופה. מחזיקה לך אצבעות לשנים קלות!

 

[ציקוש המיוחדת]

../images/Emo45.gif חזקי ואימצי

 

[ליאת ורסנו]

../images/Emo249.gif שתמצא ../images/Emo184.gif

 

[פרידה13]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif

 

[פשוט הגר]

../images/Emo45.gif

 

[א ל ק י ס]

../images/Emo45.gif

 

[barco9]

../images/Emo45.gif חביבה-הלוואי ותמצא תרופה לפרקינסון

 

[גילעדית]

../images/Emo45.gif

 

[ktumama]

../images/Emo45.gif

כתבת מקסים ומרגש כלכך.

 

[חתולי8]

../images/Emo45.gifמרגש!!!

אני מצדיעה לך על החשיפה! ומוסיפה

חם!!!!

 

[t42]

../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

 

[אמאלה 5]

../images/Emo45.gif

 

[rikiarb]

../images/Emo45.gif

 

[יהודה1231]

הייתי ברצון שואב מחיי סיפור חיים שחוותי

בגיל 22. פה היגעתם לאדם הנכון. שמי יהודה א הגר 72 שנה באושר בהרצליה.בשכונה בה גרתי היינו 8 ילדים בקיץ הלכני יחפים עם גופיה ומכנסים קצרים,אילתרנו משחקים,כשהיתפנשר לנו הכדורגל היינו ממלאים אותו הסמרטוטים,היינו לוקחים בוקסה של תפוזים מחברים לה 4 קוגלגרים)מיסבים(ודוהרים על הכביש בירידה,כול שעה היה עובר רכב וזה לרוב היתה משאית של הערבים עם קנה סוכר,היינו רודפים אחריה וסוחבים כמה קנים, עם סיפורי הילדות אני חי היום,הנכדים שלנו (16 במספר)כמובן שאינם מבינים איך שרדנו,בלי מחשב,ובלי TV. אך מה שהייתי שואב מזכרוני זה סיפור עצוב, בגיך 22 נפטר אבי שאותו אהבתי והערצתי מאד,ובלכתי לבית הכנסת לומר קדיש אחד השכנים אמר לי,יהודה אתה לא חייב לומר קדיש היות והוא לא היה אביך הביולוגי,אני בחור בן 22 נעמדתי על הכביש,זה פגע בי כמו ברק בליל קיץ בהיר, מליון מחשבות מתרוצצות במוחי הקטן מי מאני,ואז פתאום נפל לי האסימון,דודה רחל מכפר ידידיה הייתה תמיד קוראת לי בשם" לוץ" מי זה לוץ?? נסעתי אליה בשבעה ושאלתי אותה,אנא אימרי לי בבקשה את תמיד קוראת לי בשם לוץ,מי זה לוץ??ואז היא מסתכלת אל בעלה ואלי ואמרה לי בא שב.ואז היא התחילה לספר לי שאני נולדתי בשם לוץ שניידר ושהופרדתי מהורי בגיל 3 והובאתי למשפחה שאימצה אותי ובגיל 4 הביאה אותי ארצה.להורי היו עוד 4 בנות ובן קטן ממני ב 4 שנים את כולפ לא היכרתי,אינני זוכר מאומה עד גיל 4,כול זה נשמר אצלי בזיכרון עד שאשתי ואני יצאנו "לגמלאות" שנינו עדיין עובדים בשכר. 7 שנים של מחקר הולידו 2 ספרים שכתבתי ואת תוכן הספר הראשון אני אנסה לצרף כאן ואתם תשפטו. בברכה יהודה א

 

[יהודה1231]

ברצוני לציין עוד

ש 22 שנה חייתי בזהות שאולה וכי מאז שגיליתי את עברי אבד לי היקר מכול שמחת החיים. 3 חוקרי משפחות באו לעזרתי,הספר השני שכתבתי רווי בדמעות כשהוזמנתי למסע שורשים ע'י קבוצת גרמנים,זכיתי לשבת בבית בו נולדתי,נשבעתי שרגלי לא ידרכו על אדמת גרמניה,עד שבאה שיחת טלפון מחוקר המשפחות שנתן לי מספר ואמר לי יהודה תצלצל וכששאלתי אותו מי זה?ענה לי אתה כבר תראה. היות ואני אוהב הפתעות ?אך פה היה הקש ששבר את גבי.כאשר אני הזדהיתי בשם לוץ,שמעתי בכי חרישי של אישה ואחרי כן- מה לוץ אתה חי???אני מכירה אותך מהיום שנולדתה הייתי מסיעה אותך בעגלה,הורי היו שכנים להוריך,זה כמובו זיעזה אותי ונסענו לגרמניה וכשדפקתי בדלת שנינו חיבקנו אחד את השני ובכינו.

 

[יהודיתwi]

../images/Emo45.gif וואו.

קודם כל - איזה חוסר רגישות! ככה, באמצע הרחוב? נורא. דבר שני, אפשר לקבל את הקבצים שדיברת עליהם, אשמח להרחיב את הידע. תודה.

 

[raya]

../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif

 

[evike]

אני רוצה לשאוב מהעולם את הרוע את חוסר הפירגון

את האלימות, את תאונות הדרכים, את הפגיעה בזולת-כולל בחיות, את חוסר היושר, את הרציחות, הגנבות ואת עולם הפשע בכלל, את הנהנתנות, את הרס העולם ע"י חוסר התחשבות במשאבי הטבע, את הטיפוסים הדורסניים, את אי קבלת השונה, את הפקקים, ובמיוחד את המלחמות. הסדר נכתב אקראית, ולבטח שכחתי עוד כמה דברים. דברים שגורמים לעולם לא לחייך, ולאנשים שבתוכו, לבכות. אפילו לאופטימית כמוני זה כבר יותר מדי מה שקורה לאחרונה, וזה מוציא ממני את הרצון לשאוב את כל זה מהעולם. הלוואי והיה אפשר...

 

[yarivlevi]

חבל שיש רק אחד אבל יש לי משהו עיקרי

הייתי שואב מחיי את הרגעים האלה שאני מתעצבן סתם בגלל שטויות ומרגיש איך אני מעניש את עצמי על טיפשותם של אחרים ,הייתי שואב בכיף את עצבי השווא האלה ...