../images/Emo45.gif העדכון שלי, מקווה שאחריו עדיין
תרצו לראות אותי היום... אז ככה, לפני יומיים גיסתי ילדה (ילד שני שגם הוא, כמו הראשון, הגיע מטיפולים) ולאור השמחה הרבה עלינו אתמול לירושלים לבקרה בבית החולים. אלא שהדרך נמשכה כמו נצח כי בבוקר, לאחר שבועיים מההחזרה שלנו, עשינו בדיקת דם וציפינו לתשובה. לקראת ערב התקשרה אחת המזכירות מאסותא על מנת לשלוח לי בפקס את מכתב השחרור, שלא ניתן לי כי היו להם בעיות עם המחשב. כשראתה שאני די המומה שאלה אותי בזהירות האם כבר התקשרו אלי מהמחלקה וכשאמרתי שלא היא נשמעה המומה ושאלה: "אז את עוד לא יודעת מה התוצאה ? תרצי שאגיד לך ?" כבר הבנתי שזה לא משהו אבל ביקשתי שתגיד. ואז נשמעו המילים שלא הייתי מוכנה להן בכלל: "את בהריון". שתקתי. אחרי שנייה צרחתי: " אנחנו בהריון". אבל לא האמנתי. עד עכשיו אני לא מאמינה. מיהרנו להוציא את הבדיקה כדי לוודא שאכן הבטא חיובית והיא אכן כזו. זה לא יאומן. אני לא מאמינה שאני כותבת את זה. אז, כתבו לי אם מפריע למישהי שאגיע היום, כי אין לי כוונה לפגוע באף אחת. שלכן, אסנת (שמאוד רוצה לבוא).
תרצו לראות אותי היום... אז ככה, לפני יומיים גיסתי ילדה (ילד שני שגם הוא, כמו הראשון, הגיע מטיפולים) ולאור השמחה הרבה עלינו אתמול לירושלים לבקרה בבית החולים. אלא שהדרך נמשכה כמו נצח כי בבוקר, לאחר שבועיים מההחזרה שלנו, עשינו בדיקת דם וציפינו לתשובה. לקראת ערב התקשרה אחת המזכירות מאסותא על מנת לשלוח לי בפקס את מכתב השחרור, שלא ניתן לי כי היו להם בעיות עם המחשב. כשראתה שאני די המומה שאלה אותי בזהירות האם כבר התקשרו אלי מהמחלקה וכשאמרתי שלא היא נשמעה המומה ושאלה: "אז את עוד לא יודעת מה התוצאה ? תרצי שאגיד לך ?" כבר הבנתי שזה לא משהו אבל ביקשתי שתגיד. ואז נשמעו המילים שלא הייתי מוכנה להן בכלל: "את בהריון". שתקתי. אחרי שנייה צרחתי: " אנחנו בהריון". אבל לא האמנתי. עד עכשיו אני לא מאמינה. מיהרנו להוציא את הבדיקה כדי לוודא שאכן הבטא חיובית והיא אכן כזו. זה לא יאומן. אני לא מאמינה שאני כותבת את זה. אז, כתבו לי אם מפריע למישהי שאגיע היום, כי אין לי כוונה לפגוע באף אחת. שלכן, אסנת (שמאוד רוצה לבוא).
