../images/Emo207.gif - יום כיפור
הנה משהו שקראתי ב - YNET:
" מתחיל להחשיך מוקדם מדי, הבקרים נעשים קרירים. יש רוח ספק-מציקה ספק-נעימה. שמיכה גדולה של סתיו מאיימת לאטום לי את הקיץ הנפלא הזה, את החדווה והביקיני. חגי תשרי התייצבו בלבן, יום הולדתי ה- 24 עבר, ראש השנה חלף, מותיר מאחוריו שובלי תקווה. איחלתי לעצמי שנה טובה מלאה אהבה. ועכשיו, מתקרב לו היום בשנה שעושה לי צמרמורת, מכניס אותי למתח גופני ונפשי. יום כיפור, יום חשבון הנפש האישי. יש כמה אנשים שאני צריכה לבקש מהם סליחה, ויש כאלה שאצטרך למצוא להם מחילה בתוכי על חוסר הגינות, על שקרים ורמאות, על שברים שלא ניתן לאחות, על עלבון וצלקות". להמשך הכתבה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3309123,00.html נורא הזדהתי עם הכתבה הזו. גמני מרגישה על נדנדה כזו של מצבי רוח, בין ייאוש ותיסכול לבין אמונה ותקווה. גמני מרגישה שאני צריכה לבקש סליחות מכל מיני אנשים ולסלוח להם - הבעיה היא לעשות את זה בפועל
ממי הייתם מבקשים סליחה ולמה
ממי הייתם רוצים לקבל סליחה, למה והאם הייתם סולחים לו
שיהיה לכל מי שצם צום קל ומועיל וחשבון נפש טוב ולכולם - גמר חתימה טובה
שירלי