[slayer1]

עכשיו אני עונה

אין לי מושג מה יהיה כשיהיו לי ילדים, אבל לא נראה לי שאני יכריח אותם להיות צמחונים ובטח, אם אני יאהב מישהי אז זה לא יפריע לי בכלל שהיא אוכלת בשר

 

[The Ancient Mariner]

מישהו אמר משהו על להכריח?

תבינו, ילדים לא נולדים כשהם יודעים לדבר, יודעים מה זה בשר, ודופקים על השולחן: "אבא אני רוצה לאכול גוויות!" ילדים יכירו את מה שתכירו להם בבית ומה שהחברה תכיר להם. עד השלב שהחברה תכיר להם את הרעיון המזעזע של לאכול את גוויותיהם של בעלי-חיים אחרים, יש לפחות שנה-שנתיים. לגדל ילד על תזונה צמחית זה בדיוק "כפייה" כמו לגדל ילד על תזונה בשרית. למעשה כיום כאשר יש את הידע כי מוצרים מן החי הם ממכרים פיזית - דווקא האופציה הצמחית היא פחות "כפייה". לא לדבר על מבחינה בריאותית שתזונה צמחית היא טובה יותר להתפתחות ילדים.

 

[veganium]

../images/Emo45.gif כל הכבוד אלון!

אתה רואה שאתה יכול גם לענות קצר ולענין!

אני כלכך שמח שסופסוף אני יכול לקרוא את אחת ההודעות הנפלאות שלך בלי לעשות הפסקת אוכל באמצע.

 

[The Ancient Mariner]

../images/Emo6.gif מקווה לפחות שאתה אוכל...

פשתן בהפסקות אוכל בין ההודעות שלי

 

[Veganiny J]

למעשה, קראתי לפחות ארבעה מחקרים

בם הוכח ש90% מילדים בגילאי שנתיים עד חמש (משמע תחילת שלב המודעות המורכבת יותר) נרתעים ממזון גווייתי מהרגע שהם שומעים ממה הוא עשוי. מסופר שם על המון זוגות הורים שממש היו חייבים להכריח בכוח (אחח, די לפיטום הילדים) את הילדים שלהם לאכול את מנת העוף שלהם, לצעוק ולאיים בעונשים עד שהילד הבוכה היה מוכן סוף כל סוף לבלוע את מנתו, במקום לעצור רגע ולחשוב עד כמה טבעית ונכונה תגובתו/ה האינסטינקטיבית של בנם/ביתם, ועד כמה קהה ועיוורת גישתם שלהם. ללא ספק, זו הורות מוצלחת. אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי.

 

[veganium]

אני לא רוצה להביא ילדים....

מהמון סיבות. אבל במידה והייתי, אני מסכים עם אלון (Mariner) על כל מילה.

 

[motior]

האם יש פה מישהו עם ילדים?

ובן זוג לא צמחוני? נראה לי שלא

 

[motyka]

כן, יש

הכרתי צמחונית, שאחרי תקופה חזרה לבשר (בהתחלה רק דגים, אחר כך גם עוף כי זה לא ממש בשר ואחר כך אוכלת כל). הבן, לטעמו הסלט הטוב ביותר הוא סלט עוף, וירקות זה הקישוט של המנה העיקרית.

 

[ענת רפואה]

דווקא יש (חלקית) ../images/Emo68.gif

הפסקתי לאכול בשר כשילדי היו בני 9 ו-15 (לפני שלוש וחצי שנים). הם די נבהלו כשזה קרה אבל הרגעתי אותם שלא אתערב בהרגליהם (להם אני אחראית באופן מלא). אפילו לא דברתי איתם על צמחונות. כעבור מספר חודשים הצטרף אלי הבן הצעיר, וכשנתיים אחריו גם הגדול. הקושי העיקרי של שניהם הוא בפעמים שהם אוכלים עם אביהם, שאוכל רק מה שזז, ורוב ארוחותיהם המשותפות מתרחשות במסעדות המתמחות במאכלים שפעם היו להם אימהות. אני לא ערבה למה שהם בוחרים לאכול שם וגם אף פעם לא מתעניינת. מבחינתי, כל זמן שבבית אנחנו שומרים על מטבח צמחוני וחיים עם זה טוב - דיינו. אני לעולם לא מטיפה לאף אחד לעבור לצמחונות ובשום אופן לא נותנת לקרניבורים להרגיש פחות טובים ממני. אני כן מספרת שאני צמחונית, כששואלים, וכשמתעניינים מעבר לכך, אני מסבירה למה אני בחרתי בכך.