בוקר טוב = spêde baş

[עמנואלה ברזאני]

../images/Emo42.gif../images/Emo42.gifבוקר טוב = spêde baş ../images/Emo42.gif../images/Emo42.gif

 

[עמנואלה ברזאני]

../images/Emo41.gifKurdistan welatê me ye

 

[עמנואלה ברזאני]

Ez ji xwe re kuştim xerîbiyê

Birîndar kirim xerîbiyê Ez ji xwe re kuştim xerîbiyê Min bese ji vê eziyetiyê Berêm kete vê beriyê Dikim nakim ji bîram naçê Rewşa welat û beracê Çiya û newal û qelaçê Ez ne melekim xwediyê tacê Kuro lawo welat xweş e Me jê barkir rojê res e Dijmin sote wek serxwes e Ji zilm û zorê me dames e Vê buharê gul pişkivîn Li çol û çiya û dilê birîn Dil û nave min dikewgirîn Kanî welat û ala rengîn Derdê welat pir girana Jêre divê jîr û zana Mêjî û ziman ew dermana Wê xilaskin...

 

[עמנואלה ברזאני]

../images/Emo65.gif../images/Emo65.gifיהדות כורדיסטאן

יהדות כורדיסטאן לשמע השם כורדיסטן, עולות בלבו של אדם כמה אסוציאציות. יש החושבים על מאבקו של עם, הנלחם בחירוף נפש לחרות, ובניו מובלים לטבח, ויש החושבים על פרימיטיביות, בורות, ואף גסות רוח. מעטים מאוד יודעים שהשבט היהודי המתגורר בכורדיסטן, סוחב אחריו היסטוריה של כ- 3,000 שנה, היסטוריה בעלת תופעות מופלאות שטרם פוענחו, ואף על פי סערות רבות שהתרחשו באזור במשך תקופה ארוכה, המשיכה והתקיימה קהילה יהודית לתפארת. כורדיסטן אינה יחידה מדינית עצמאית. היא מפוצלת כמו עמה ויהודיה בין מדינות שונות: תורכיה, פרס, ועיראק, ובחלקה אף בסוריה ובברית המועצות. הגשמים הרבים הנהרות השופעים שמקורם בהרי הטאורוס המושלגים, מרווים את המדרונות והיישובים מפתחים בקלות ענפי חקלאות ובקר למיניהם. היהודים התיישבו כמעט בכל חלקי כורדיסטן, אך מרכז ההתיישבות היה האזור ההררי מהטאורוס בצפון ועד לנגרוס שבדרום, האזור שבו עוברים הפרת והחידקל, ובעל עושר במים המרווים את האדמות ומאפשרים פיתוח חקלאות, מרעה ובקר. תמורות מהפכניות רבות התחוללו במשך כ- 3,000 שנה. התחלפו ממלכות, דתות, ואמונות. חלק מהתושבים נאלץ לקבל את הנצרות, ואילו אחרים אולצו באונס להצטרף לאיסלאם, אך למרות הגזירות הרבות, שמר העם היהודי את תרבותו, ערכיו ושפתו. במשך השנים פרצו מרידות רבות בזו אחר זו והשלטונות התורכיים עמלו קשה כדי להבטיח שליטתם על הרי כורדיסטן. בסיפורי היהודים מוזכר רבות את הסבל והמחסור תחת השלטון התורכי, והתלוננו רבות על מעשי סחיטה ושוד. במאה ה- 19 תופסת קהילת זאכו מעמד גבוהה, והיא מושכת יהודים רבים לעסוק במסחר, דבר שהעניק להם רווחה כלכלית. בהמשך הופכת זאכו למרכז רוחני בקרב היהודים, והיא מושכת אליה מכל הקהילות אנשים שנוהרים אליה לשם תלמוד תורה. בעיראק ובפרס נאבקו הכורדים בעקשנות על עצמאותם, ולתוך מאבק זה נקלעו היהודים, שהיו מחוסרי זכויות פוליטיות. הם חיו בדרך כלל ללא הפרעות אך לא ברווחה ובביטחון. חוסר היציבות המדינית גרם לנדידות רבות, ומכאן בא מקור פרנסתם העיקרי - החקלאות. עבודת האדמה ממשיכה גם בימינו להוות חלק נכבד מפרנסת היהודים. הנשיא המנוח בן צבי ציין כי "יהודי כורדיסטן הם השבט היחידי בישראל אשר שמר בקרבו עד היום יסודות חקלאיים, ובזה נבדלו הכורדים משאר הגלויות, שאיבדו את הקשר עם הקרקע לפני דורות רבים". כיום מונים יהודי כורדיסטן כ- 130,000 נפש הפזורים בכל רחבי הארץ. יהודי כורדיסטן הם אנשי עמל ולכן עם עלייתם לארץ השתלבו בכל סוגי העבודה. פועלי בניין הפכו במהרה לקבלנים, מי שעסקו במסחר זעיר הפכו להיות סוחרים גדולים ובעלי אולמות ובתי מלון. רבים מיהודי כורדיסטן מחזיקים כיום במשרות ובתפקידים ציבוריים וממלכתיים. על פועלם של יהודי כורדיסטן בארץ מוצאם, שמירת יהדותם במשך אלפי שנים, מאבקם במחתרות, עלייתם לישראל והשתתפותם בביצור המדינה ובבטחונה, על תרומתם ביישובי הארץ ולבנייתה - על כל אלה ראויים יהודי כורדיסטן לברכתם המסורתית: "חזק וברוך". מחזור החיים של היהודי הכורדי: מחזור חייו של היהודי הכורדי, הוא מסע אין סופי של חיפוש אחר האושר הבא מן האמונה באלוהים, מחיק משפחתו החם שהוא בונה לעצמו ומן העמל המפרנס אותו. זהו מסע הנכפה ע"י המציאות הקשה של כורדיסטן - הארץ, ומובל בכוח הישרדותו הגדול של היהודי הכורדי השואב את כוחו מן החבר שלידו, מן האדמה ומן האמונה הגדולה הטוענת אותו באנרגיה גדולה. הולדת בנים בכורדיסטאן: משפחה גדולה בכורדיסטאן היא ערך חשוב, ועדיפה משפחה שצאצאיה - בנים זכרים, שכן הם הנושאים בעול הפרנסה והגנת המשפחה. בערבו של היום שלפני הברית, עורכים טכס שנקרא "ששה", שעיקרו לימוד וארוחה. בשיאו של הטכס מדליקים נרות ליד "כסא אליהו הנביא", אותו מביאים מבית הכנסת לכבוד הטכס. ברית המילה מתקיימת בבית הכנסת לאחר מסע של שמחה, שירים וריקודים מבית ההורים לבית הכנסת. השמות הפרטיים הניתנים לילדים - הם על פי רוב מקראיים. בר מצווה בעדה הכורדית: לקראת הטכס קונים ל"חתן" בגדים נאים, ציצית ותפילין. "חתן המצווה" מניח תפילין ביום קריאת התורה שלפני יום הבר מצווה. הוא גם נושא את ספר התורה מן ההיכל אל הבמה תוך כדי שהנשים מרעיפות עליו סוכריות ויללות שמחה (כליליאת). בתורו הוא קורא בתורה לאחר שמקדימים לזמר לפניו פיוטים. בתום התפילה יוצאת תהלוכת חוגגים לבית ההורים לסעודת מצווה. ביום חגיגת המצווה משתתפת כל הקהילה בסעודה שבה נושא חתן בר המצווה דרשה. השבת שלאחר מכן נקראת "שבת בר מצווה", שבה מוזמנים רבים באים לבית הכנסת ורבים עולים לתורה. לאחר מכן יוצאים כולם בתהלוכה שמחה לסעודת השבת המלווה בפיוטים ושירים. חתונה בכורדיסטאן: בכורדיסטאן נוהגים להתחתן בגיל צעיר, והאב הוא שבוחר את הכלה. השלב הראשון שהוא בקשת הכלה, נקרא "הטלבה". כס הטסינייה (קערה) - בטכס מעבירים מאכלים על גבי קערה מבית החתן לבית הכלה, שם מתאספות הנשים משתי המשפחות לשם הכנת תבשילים. למאכלים מוסיפה אם החתן תכשיטים ומתנות כמתנה לכלה. הקערה והמתנות מועברת ע"י שני צעירים בתהלוכה עליזה לבית הכלה. בבית הכלה מגישים את המתנות לאם הכלה והורי החתן רוקדים לפני נושאי המתנות. טכס טבילת חתן - ביום החתונה - הטכס נעשה בחיק הטבע ליד הנהר. החתן מובל לטבילה חגיגית גדולה בתהלוכה, שבסופה מספר ילדים, כשעל ראשיהם הם נושאים את בגדי החתן. כשמגיעים הילדים לשפת הנהר, רוקדים סביבם, תחילה נשים ואח"כ הגברים. כך גם כל הדרך החזרה הביתה. ביום החתונה נוהגים החתן והכלה לצום. החתונה הכורדית אורכת 7 ימים ו- 7 לילות. השבת שלאחר החופה נחגגת בבית הכנסת בעליית החתן לתורה, תוך שירה ופיוטים מיוחדים לכבודו, ועלייה לתורה של כל האורחים. לאחר התפילה מובל החתן לביתו בשירה ובריקודים. ה"סהרנה": זהו חג יהודי כורדי הנערך בחג הפסח. בגלות היה זה חג טבע - חג האביב, בו רקדו, שרו, וניגנו. בארץ כדי למנוע בלבול עם חג המימונה, עבר החג ה"הסבה" וחוגגים אותו בחג הסוכות בהמון רב ובריקודים מבוקר ועד לילה.

 

[עמנואלה ברזאני]

../images/Emo41.gifאפשר למצא אותנו בפייסבוק יהודי כורדיסטאן

מוזמנים לקבוצה החדשה שלנו בפייסבוק - מחכים לכם שם

 

[עמנואלה ברזאני]

../images/Emo197.gif../images/Emo265.gif../images/Emo20.gifשבת שלום../images/Emo20.gif../images/Emo265.gif../images/Emo197.gif

 

[hemiitz]

Şemî xoş bit=שבת שלום