תעתועים

אננדה

New member
../images/Emo42.gifתעתועים../images/Emo42.gif

"..מי שתלוי בהתייחוסתם של אחרים לדבריו, תלוי בהם גם בכל הנוגע לאושרו... ה"יש" אינו זקוק לי כדי שאסביר למישהו כיצד הוא פועל." מתוך:"תעתועים"/ריצ´ארד באך
 

הצופה.

New member
מקסים

היכולת לומר לא לדברים קטנים נותנת את הכוח לומר כן לדברים גדולים
מה זה קשור? לא יודע
 

אננדה

New member
../images/Emo63.gifמורי האלוהים../images/Emo63.gif

מה הם קווי-האופי של מורי האלוהים? 1.אמון. תפישה היא תוצאה של למידה. למעשה, תפישה -היא- למידה, מפני שסיבה ותוצאה לעולם אינן נפרדות. מורי האלוהים יש להם אמון בעולם, מפני שהם למדו שהוא מנוהל על-ידי חוקים שהעולם המציא. הוא מנוהל ע"י כוח הנמצא בתוכם ולא נובע מהם. 2.יושר. רק מי שנותנים אמון יכולים להרשות לעצמם לנהוג ביושר, כי רק הם מסוגלים לראות את ערכו....שלוות הנפש שחווים מתקדמים שבמורי האלוהים מושגת בעיקר הודות ליושרם המושלם. רק רצון לרמות - מביא מלחמות. אדם שהוא אחד עם עצמו אינו מסוגל אפילו להעלות עימות בדעתו...עימות הוא תוצאה בלתי-נמנעת של רמייה עצמית, ורמייה-עצמית היא העדר-יושר. 3.סובלנות. מורי האלוהים אינם שופטים. לשפוט משמעו להיות חסר-יושר. מפני שלשפוט משמעו ליטול לך מעמד לא לך. שיפוט ללא תרמית-עצמית אינו אפשרי. שיפוט מעיד על חוסר אמון והאמון נשאר אבן היסוד של כל מערכת-החשיבה של מורה האלוהים. מורה האלוהים אינו יכול לשפוט ולקוות ללמוד. 4.עדינות. פגיעה היא דבר בלתי אפשרי אצל מורי-האלוהים. הם אינם יכולים לא לפגוע ולא להפגע. פגיעה היא תוצאה של שיפוט. היא מעשה לא ישר הבאה בעקבות מחשבה לא ישרה. 5.שמחה. שמחה היא תוצאה בלתי נמנעת מעדינות. עדינות משמעה שהפחד אינו אפשרי עוד ומי עלול לבוא ולהפר את השמחה? 6.אי-התגוננות. מורי האלוהים למדו כיצד להיות פשוטים. אין להם חלומות המצריכים התגוננות בפני האמת. הם אינם מנסים ליצור את עצמם. 7.נדיבות. בעיני העולם נדיבות משמעה "מסירה" במובן של "וויתור". בעיני מורה האלוהים משמעות הנדיבות היא מסירה לשם שמירה. 8.סבלנות. מי שבטוחים בתוצאה יכולים להרשות לעצמם להמתין ולעשות זאת בלי חרדה. הסבלנות טבעית למורה האלוהים. כל מה שהוא רואה הריהו תוצאה בטוחה, לפעמים עדיין אולי לא ידועה לו, אך אין היא מוטלת בספק. הזמן יהיה נכון כמו שהתשובה נכונה. והדבר הזה כוחו יפה לגבי כל דבר המתרחש עכשיו או יתרחש בעתיד. גם העבר לא אצר בחובו טעויות, הוא לא אצר בחובו שום דבר שלא בא לשרת את טובת העולם, אף לא את מי שנדמה לו שהדברים קרו לו. 9.נאמנות. נאמנות אמיתית אינה סוטה מהדרך. בהיותה עקבית, היא ישרה לחלוטין. בהיותה יציבה, היא מלאה אמון. 10.פתיחות שכל. פתיחות שכל הולכת שכם אחד עם אי-שפיטה. כשם ששפיטה אוטמת את השכל כנגד מורה האלוהים, כך פתיחות השכל מזמינה אותו להכנס. מתוך:"הקורס בניסים"/מדריך למורים.
 

הצופה.

New member
אננדה=בחינת האושר ../images/Emo13.gif

לי חסרות כמה מילים והבולטת בהן היא ענוה רק מהשם מורי האלוהים יש ריח של התנשאות קורס בניסים נשמע עוד יותר גרוע מילים גבוהות(נשמע כמו בדיחה) ללא שמץ של ענוה בשבלי זה טעם לפגם ועוד כל המילים שאמרת נמצאים במילה אחת והיא אהבה מורי האלוהים וקורס בניסים הם בבחינת "הנחתום מעיד על עיסתו" וזה כל ההתנשאות
 

אננדה

New member
היי צופה../images/Emo140.gif

ה´קורס בניסים´ בנוי משלושה כרכים: טקסט, ספר עבודה לתלמידים ומדריך למורים. ההודעה שרשמתי הובאה על מנת להמחיש לאלו שבאו בהצהרות שונות ובתקיפות שונות ל´יושבי´ הפורום, את ´תפקיד´ מורה האלוהים. הקורס גם עונה על השאלה ´מי הם מורי האלוהים?´: "מורה האלוהים הוא כל אדם הבוחר להיות כזה. כישוריו מסתכמים בכך בלבד, בדרך כלשהי, בנקודה כלשהי, הוא הגיע לכלל החלטה מכוונת שבה לא ראה את טובתו כנפרדת מטובת זולתו. מרגע שעשה זאת, דרכו סלולה ומגמת פניו בטוחה. אור חדר לחשכה. אולי הוא אור אחד ויחיד, אך די בו..." ועם זאת מצויינים בהמשך קווי האופי - אותם ציינתי בהודעה הקודמת. הענווה הינה העדינות, היושר אי-התקיפות שאותה ציינתי וכמובן כמובן גם האהבה שעליה מבוסס כל הקורס בניסים. אהבה אמיתית לעומת האהבה הרומנטית. אהבה שמשחררת ולא משייכת. האחדות המוחלטת, ההוויה והאמת האחת.. "האני הוא החיים והמציאות היחידה, ומי שהובא בסוד האני וקודש בו, משמע שהוא הכיר את עצמו בשלמות, אוהב הכל ואת כולם במידה שווה, כי הוא והם חד הם." שאבת מהדברים שנכתבו מידה של התנשאות, אוכל רק לאמר - כי אם זה מה שבחרת ´לשאוב´ אזי כנראה כך זה היה צריך להיות לגביך
אור ואהבה
, אני.
 

הצופה.

New member
היי אננדה

לא אמרתי שמה שנכתב זו התנשאות סה"כ אמרתי כל מה שאמרתי זה שהכל כלול במילה אהבה לגבי ההתנשאות נראה לי שהשם מורה האלוהים והשם קורס בניסים הם שמות גדולים בתור בור ועם הארץ שאני שומע את המילה קורס בניסים נשמע לי כמו מישהו שיכול ללמד לעשות ניסים מורה האלוהים-נשמע לי כמו מישהו שקיבל ואו ראה את אלוהים ומלמד על זה ממה שכתבת הבנתי שאני טועה יש אנשים שהשמות האלו יקרבו אותם ויש אנשים שהשמות האלו ירחיקו אותם אני אישית מעדיף מילים קטנות ומעשים גדולים ולא להפך תודה יום מקסים
 

א י ל ה

New member
הקורס בניסים

הוא לא קורס בקסמים... :) כאשר הנס מוגדר כנתינת מקום רחב יותר למה שמתרחש, כזה אשר צריך להתרחש... כקבלה של מה שיש, יותר כמה שפשוט יש, ופחות כ"טוב" או "רע"... כהסכמה לכך שמה שצריך לקרות, יקרה ומה שקורה, הוא שצריך לקרות... אז אולי הקורס בניסים נשמע מעשה גדול ומילה קטנה... ואולי לא. הרי זה באמת באוזני השומע בסופו של דבר... :) אני יודעת שבחיי שלי, הקורס בניסים ללא ספק חולל פלאים. או ניסים. א י ל ה ותגיד לניסים שירשום... :)
 

הצופה.

New member
היי אננדה

?´: "מורה האלוהים הוא כל אדם הבוחר להיות כזה. כישוריו מסתכמים בכך בלבד, בדרך כלשהי, בנקודה כלשהי, הוא הגיע לכלל החלטה מכוונת שבה לא ראה את טובתו כנפרדת מטובת זולתו. מרגע שעשה זאת, דרכו סלולה ומגמת פניו בטוחה. אור חדר לחשכה. אולי הוא אור אחד ויחיד, אך די בו..." העתקתי את מה שכתבת לי ההגדרה המתאימה יותר למי שבחר בדרך שכתבת זה תלמיד האלוהים
 

אננדה

New member
גם המורים הם תלמידים ../images/Emo13.gif

וכמו שכבר נאמר כאן בעבר: כשהתלמיד מוכן, המורה מופיע.. באמצעות ה´הוראה´ אנו ממשיכים ללמוד יחד. הכל יחד - אין כאן מן היומרה ואין כאן מן ה´אני יודע יותר טוב´ יש כאן מן המערכת היחסים המשותפת גם ל´תלמיד´ וגם ל´מורה´. כל אחד יבחר בעצמו את המדריך הרוחני שלו ולפי דעתי האישית - ´מורה´ הוא זה שבסך הכל ´חווה´ את אותם דברים שאתה חווה כרגע ובכך יש לו מן היכולת להראות לך את הדרך, להאיר
מעט את הדרך. איך אמר מורפיוס?? "אני רק יכול להראות לך את הדלת.... אתה זה שתצטרך לעבור דרכה..."
אני.
 
../images/Emo45.gif קורא מחשבות

כתבת את מה שחשבתי נראה לי מוזר שכולם פה נכנסו לעמדת התגוננות בגלל מישהוא שהכריז "אני מואר, אתם לא"
 

conatus

New member
תגובה מעט שונה...

ראיתי שהתגובות הן סך הכל חיוביות וגם אני נהנתי לקרוא את המשפט אך כמו שבדרך כלל אני נוהג אני משתדל להפעיל את ביקורת התבונה הטהורה והנה : היה פילוסוף גרמני בשם הגל שטען - אלוהים והיקום הם ישות אחת.רוח האדם היא חלק מהרוח המוחלטת,הרוח האלוהית.אלוהים לא נחן בידיעה שלמה מראש. באמצעות התפתחותה של "רוח העולם" במשך ההיסטוריה אלוהים הולך ומתוודע לעצמו,עד להבנה השלמה. ולסיכום : אלוהים הולך ומבין את עצמו דרך הרוח האנושית ונעשה מודע לעצמו בתהליך התפתחות אדיר וזה לא הופך אותו תלוי באף אחד ובטח שלא משפיע על אושרו. מסתבר שהיש כן זקוק לי כדי שאסבירו כי כך הוא הופך מוגדר בדרכו לשלב ההתפתחות הסופית הוא גילוי האמת המוחלטת...
 

אננדה

New member
איך נכיר את אלוהים../images/Emo42.gif

התגובות הן חיוביות או שליליות לפי הפרוש שאנו נותנים להם. מבחינתי - התגובה שאתה הבאת החיובית לא פחות
כי היא פתחה בפנינו עוד נתיב בדרך... דיפאק צ´ופרה בספרו "איך נכיר את אלוהים" מתאר את שבעת שלבי האל: האל המגן אשר משתקף בחיינו כ´החטא ועונשו´ ובספר התנ"ך בסיפור אדם וחווה. בשלב ה´אל המגן´ אנו השורדים, אנו המתמודדים, הטוב הוא כל הביטחון שלנו והרע מתגלם ככל איום פיזי ונטישה. אנחנו מוצאים את ה´אל המגן´ באמצעות הפחד, המסירות והאהבה, אנו עושים הכל על-מנת לשמור על הקיים פוחדים מאבדן ונטישה ושואפים לאומץ-לב. הפיתוי הכי גדול שלנו בשלב ה´אל המגן´ הינו - העריצות. אלוהים מצטייר כעריץ הקובע חוקים ומעניש כל מי שמפר אותם, "בצער תלדי בנים.." - "בזעת אפיך תאכל לחם.." <<דוגמה מה´מטריקס´: חיי ניאו כמר. אנדרסון והשיחה שלו עם הבוס שלו בבוקר בו הוא איחר לעבודה:"כל עובד הוא חלק מן הכלל...הגיע הזמן שתבחר - או שתגיע בזמן, או שתחפש לך עבודה אחרת">>> שלב ב´ הינו האל הכל-יכול ה´אל הכל-יכול´ משתקף בחיינו כאל הכוח. האל הוא סמכותי, צודק, נענה לתפילות, הגיוני. בספר התנ"ך הוא משתקף בעבודה, תחרות וניצחון. הוא אל ה´אגו´ שבו אנו מנצחים,מצייטים כאשר הטוב הוא לקבל כל מה שאנו רוצים והרע הוא כל מכשול המפריע לנו להשיגו. הפיתוי הכי גדול שלנו בשלב ה´אל הכל-יכול´ הוא - התמכרות אלוהים מצטייר כתחרותי הקנאי לכוחו וכח הוא דבר אנוכי ובכך הוא מתמכר להנאה מהשגיו ובשלב זה נולדת הפנטיות. כאשר מתחיל אדם להבין שהחיים הם יותר מנסיון להיות מושלם וכי הוא לא מצא גמול בכל כוחו והנאותיו - הוא מפלס את הדרך לשלב ג´. <<דוגמה מה´מטריקס´: חוסר הסיפוק של ניאו בחיים הגשמיים שלו והחיפוש אחר מורפיוס>> שלב ג´ הינו מציאת ה´אל השלו´. ה´אל השלו´ משתקף בחיינו כאל השלום. "הרפו ודעו כי אנכי אלוהים" נכתב בתהילים. האל הוא אל מהורהר, שקט ופייסני. אנו הופכים לעד ראייה שקט ונשארים מרוכזים בעצמנו.אנו מוצאים את האל במדיטציות ובהרהור פנימי. כאשר הטוב הוא הבהירות והרע הוא הכאוס. אנו שואפים להיות מעורבים ומנותקים כאחד. הפיתוי הכי גדול שלנו הוא ההפנמה. האל מצטייר בכל דבר שמהווה שקט אך לאו דווקא רוחני. אנו מתחילים לראות את האחרים כמושחתים ושאפתנות עקרה מתוכן.אנו מנסים לברוח מן העולם אך מבינים כי העולם החיצוני הינו חלק בלתי נפרד מן העולם הפנימי שלנו וכך מגיעים לשלב הבא בו אנו שואלים עצמנו למי אנו נאמנים יותר.. התשובה מצויה בתהליך ההתנסות. <<דוגמה מה´מטריקס´: שיקום הגוף והנפש של ניאו בתהליך ה´אימונים´. הקונג-פו מיוחס למציאת השלווה הפנימית שלנו והריכוז:"אתה צריך לשחרר את הכל: פחד, ספק ואי-אמונה">> שלב ד´ הינו ה´אל הגואל´ ה´אל הגורל´ משתקף בחיינו כאל מבין, סובלני, סלחן, נמנע משיפוט ומקבל. אנו מגלים כי את הכל כבר ידענו אנו מבינים כי דברים קורים כי היתה להם סיבה לקרות. אנו מקבלים את עצמנו והטוב הופך לכל דבר בהיר ואמת, לעומת הרע המצטייר כהתכחשות ועוורון. הפיתוי הכי גדול שלנו בשלב ד´ הינו - הונאה. כאשר ההונאה מתכווננת להונאה פנימית כמו גם חיצונית. מתחילים לצוץ להם רגשי האשם וככל שנרצה לא נוכל ´לעבור´ את שלב ד´ מבלי ליישם את אותם הדברים שאנו יודעים.וכאן אנו מגלים את הפרדוקס - באותה נקודה שבה אנו מבינים שאנו בסדר וכי אין לנו ממנה לחשוש בעינייני הטוב והרע, אנו גם מגלים כי לא עשינו כל רע מלכתחילה. <<דוגמה מה´מטריקס´: הבאת ניאו את האורקל :"השאלה שבאמת תטריד אותך מאוחר יותר היא האם האגרטל היה נשבר, אלמלא אמרתי משהו.">> האל החמישי הינו ה´אל הבורא´ ה´אל הבורא´ מצטייר לפנינו כבעל פוטנציאל יצירתי בלתי מוגבל השולט בזמן ובמרחב, שופע, פתוח ונדיב, בעל השראה המוכן לחלוק את כוחו עם בריאתו. אנו מוצאים עצמנו מממשים את תקוותנו כאשר הטוב הוא רמה גבוה של התודעה והרע הינו רמה נמוכה של התודעה. אנו שותפים לרצון האל, מגבירים את הנדיבות לזולת, מטפחים חוש פנימי לצדק ומחלישים את האגו. הפיתוי הכי גדול שלנו בשלב ה´ - להשאר נעול בעצמך. הפחד כי הכרתנו היא הדבר היחידי הממשי הקיים. חיפוש האיזון בין הטוב והרע אשר משקף את המודעות האישית שלנו. יציאה משלב זה מתחיל כאשר אנו חדלים מפחד הכישלון ומתחילים לממש. אנו מגלים כי אין אנו נמדדים ע"פ השגינו. כך אנו ´נכנסים´ לשלב הבא... <<דוגמה מה´מטריקס´: כאשר ניאו מחליט להציל את מורפיוס. הוא מוכן לחלוק את כוחו ושם את חיי מורפיוס לפני חייו (החלשת האגו)>> השלב השישי הינו ´אל הניסים´ ´אל הניסים´ הוא אל משתנה, מסתורי, מרגש, מרפא, קסום. הוא מתבטא בביטויי חסד ואהבה, כאשר כל הטוב הוא כוח קוסמי והרע הוא היבט אחר של אותו כוח. אנו מתחילים לשנות את מטרת חיינו ומגלים כי ´קרמה´ כוללת גם את העשייה וגם את התוצאות הבלתי ניתנות לחיזוי... הפיתוי הכי גדול שלנו בשלב השישי - ´להיות קדוש מעונה´ אנו מקבלים את עצמנו כפי שאנו אך מתייסרים בייסורי ה´סטיגמות´ כתופעת צליבתו של ישו. כל עוד שישנה כאן עדיין נימת ה´אגו´ וכל עוד עדיין ישנה נימת ההוכחה לאל על קדושתנו ועל הניסים - אנו לא יכולים לעבור לשלב הבא. עלינו לגשר על הפער שנותר ולשחרר מאיתנו את תחושת הסיפוק הנובע מפלאי הניסים. תחושת הסיפוק הינה במידה רבה תחושת אושר אך על נמת להגיע לשלב הבא - עלינו לשחרר גם אותה... <<דוגמה מה´מטריקס´: כאשר ניאו מחליט להתמודד מול הסוכן :"מה הוא עושה?" - "הוא מתחיל להאמין..." וכמובן כשסייפר כמעט ומוציא לניאו את הפלג:"אם הוא אכן ה´אחד´ אזי צריך לקרות פה נס.." והתעוררות ניאו ל´חיים´ ע"י טרינטי - האהבה>> השלב השביעי במציאת האל הינו ´אל ההוויה הטהורה - אני מי שאני´ יש אל שאפשר לחוות אותו רק מעבר לכל חוויה האל השביעי הינו האל שלא נולד ובכך גם לא ימות, האל הבלתי משתנה וחסר התנועה, האל האינסופי והבלתי מוחשי. אנו הופכים להיות המקור לכל דבר קיים, אנו מתעלים ומשילים מעלינו כל אשליה ומתחילים להלך אל עבר הקיים. הטוב הוא אחדות מוחלטת והרע..... כבר לא קיים
האתגר העומד בפנינו הוא ´להיות מי שאני´. בודנטה אומרים שהדבר הממשי היחיד הוא תודעה של אושר ניצחי (סט צ´יט אננדה
). מילים אלו מבטיחות שהנצחי יחכה לי כשהזמני יפוג, שהאושר יאריך ימים אחרי ההנאה, ושהערות תבוא אחרי השינה. בפשטות הזאת כל רעיון של שניות מתמוטט וחושף אחדות מאחורי כל אשליה. הפיתוי הכי גדול - מעבר לפיתוי אין אנו יכולים להתפתות כאשר יש לנו הכל.. זה כוחו של היקום וכוח זה נמצא אצלי, אצלכם ובכל דבר שסביבנו. ניתן לקרוא לזה בהרבה שמות, חסד, אור, אלוהות - אבל אף אחת מהן אינה זהה לחוויה, שהיא אישית מאוד ואוניברסלית מאוד בעת ובעונה אחת. <<דוגמה מה´מטריקס´: סוף הסרט וראיית ה´מטריקס´>> כל אדם הנמצא במודע בתהליך ההארה שלו, גילוי האמת המוחלטת, מציאת האלוהים והאושר הנצחי - יכול למצוא עצמו בתוך בכל אחד מן השלבים שציינתי או אפילו בתוך מספר שלבים בו זמנית. האמת קיימת - כל מה שצריך זה רק לחשוף אותה
כל אחד - בדרך שלו, כל אחד יבחר לעצמו את מורהו, כל אחד ירצץ את השביל בצבעים אותם הוא בוחר, כל אחד יבחר את התפאורה, תאורה ומזג האויר אותו הוא צריך על מנת לחוות את הדרך. הדרך היא אחת אך צורות לה רבים כמספר הנשמות הקיימות ביקום.
בברכת שנה טובה ואור ואהבה, אני.
 

טאטו6

New member
מורה אלוהים

מהו אלוהים... זאת סתם מניפולציה, אנחנו לוקחים מילה ונותנים לה נפח ועוד שמים אותה מעלינו, אם כל אחד הוא אלוהים משמע שאנחנו אלוהים משמע שאין אלוהים במובן ישות נפרדת עליונה, זה כל אחד ומעשיו ונכונותו לקחת עליהם אחריות. אנו חיים במצב של חןסר מודעות מתוך בחירה בלבד והאמונה באלוהים רק מגבירה את חוסר מודעותינו לעצמינו, יש אני מעשי והתוצאות או המחיר לכל בחירה שעשיתי, ואת המחיר קשה לנו לשאת או לקבל וכאן נכנס אלוהים - " הוא זימן לי..... הוא בוחן אותי...." חברה רק אנחנו כאן אורלי
 

אננדה

New member
../images/Emo39.gifהיי אורלי../images/Emo39.gif

לשאלתך מהו אלוהים, אלוהים נמצא בכל דבר ובכל מקום, אלוהים יכול ´להתגלות´ בפנינו באמצעות קרן שמש
החודרת מבעד לתריסים, בדמות פרח מלבלב,
בחיוכו של תינוק ובמילה טובה. אם נביט רגע סביב נגלה כי אלוהים נמצא בכל מקום ובכל דבר, בכל אחד מאיתנו, בכל ענן מעלינו, בכל גל בים, בכל חי, צומח, ודומם. כל מה שעלינו לעשות הוא בסך הכל לפקוח עיניים ולהביט
להושיט את היד ולגעת, לחוות את המתנות הנפלאות שיש מסביבנו בכל יום, כל שעה, כל דקה, שניה כל נשימה ושאיפה.. כל אדם בוחר לעצמו את דרכו להכרת האל שמסביב. אחדים שמים פסלים, אחדים שמים תמונות, אחדים אף לא מאמינים כי קיים ´אלוהים´ אך שוכחים כי אלוהים מתגלם בעצם ה´אמונה´ שלהם, גם אם האמונה מבטלת אותו
אלוהים מתגלה לנו בכל רגע בו אנו נושאים תפילה, אלוהים מתגלה בכל מחשבה שאנו חושבים, בכל מעשה שאנו עושים בכל מה שמקורו אהבה אמיתית|סגדש|, אהבה ללא תנאים, אהבה ללא גבולות, כי האלוהים לא מכיר דבר מלבד אהבה, הוא אינו יכול להזיק או לפגוע וכי איזה הורה ירצה להרע לילדיו? ה´צורך´ לקחת את דמות האלוהים וליחסה כישות נפרדת - אינה פסולה, נהפוך הוא, אם באמצעות זאת יהיה לאותו אחד קל יותר ´להאמין´ אזי - מבורך. אין בכך כל פסול, היא אינה מגבירה את חוסר המודעות העצמית ובכך אוכל להודות בעצמי כי אלו המאמינים באלוהים כישות נפרדת - הינם בעלי מודעות עצמית הרבה יותר ´גבוהה´ או ´חזקה´ מאשר הרבה אנשים אשר אינם מציבים ישות נפרדת. מקווה שהבהרתי ולא סתם בירברתי
, אני.
 
למעלה