איך נכיר את אלוהים../images/Emo42.gif
התגובות הן חיוביות או שליליות לפי הפרוש שאנו נותנים להם. מבחינתי - התגובה שאתה הבאת החיובית לא פחות
כי היא פתחה בפנינו עוד נתיב בדרך... דיפאק צ´ופרה בספרו "איך נכיר את אלוהים" מתאר את שבעת שלבי האל:
האל המגן אשר משתקף בחיינו כ´החטא ועונשו´ ובספר התנ"ך בסיפור אדם וחווה. בשלב ה´אל המגן´ אנו השורדים, אנו המתמודדים, הטוב הוא כל הביטחון שלנו והרע מתגלם ככל איום פיזי ונטישה. אנחנו מוצאים את ה´אל המגן´ באמצעות הפחד, המסירות והאהבה, אנו עושים הכל על-מנת לשמור על הקיים פוחדים מאבדן ונטישה ושואפים לאומץ-לב. הפיתוי הכי גדול שלנו בשלב ה´אל המגן´ הינו -
העריצות. אלוהים מצטייר כעריץ הקובע חוקים ומעניש כל מי שמפר אותם, "בצער תלדי בנים.." - "בזעת אפיך תאכל לחם.." <<דוגמה מה´מטריקס´: חיי ניאו כמר. אנדרסון והשיחה שלו עם הבוס שלו בבוקר בו הוא איחר לעבודה:"כל עובד הוא חלק מן הכלל...הגיע הזמן שתבחר - או שתגיע בזמן, או שתחפש לך עבודה אחרת">>> שלב ב´ הינו
האל הכל-יכול ה´אל הכל-יכול´ משתקף בחיינו כאל הכוח. האל הוא סמכותי, צודק, נענה לתפילות, הגיוני. בספר התנ"ך הוא משתקף בעבודה, תחרות וניצחון. הוא אל ה´אגו´ שבו אנו מנצחים,מצייטים כאשר הטוב הוא לקבל כל מה שאנו רוצים והרע הוא כל מכשול המפריע לנו להשיגו. הפיתוי הכי גדול שלנו בשלב ה´אל הכל-יכול´ הוא -
התמכרות אלוהים מצטייר כתחרותי הקנאי לכוחו וכח הוא דבר אנוכי ובכך הוא מתמכר להנאה מהשגיו ובשלב זה נולדת הפנטיות. כאשר מתחיל אדם להבין שהחיים הם יותר מנסיון להיות מושלם וכי הוא לא מצא גמול בכל כוחו והנאותיו - הוא מפלס את הדרך לשלב ג´. <<דוגמה מה´מטריקס´: חוסר הסיפוק של ניאו בחיים הגשמיים שלו והחיפוש אחר מורפיוס>> שלב ג´ הינו מציאת
ה´אל השלו´. ה´אל השלו´ משתקף בחיינו כאל השלום. "הרפו ודעו כי אנכי אלוהים" נכתב בתהילים. האל הוא אל מהורהר, שקט ופייסני. אנו הופכים לעד ראייה שקט ונשארים מרוכזים בעצמנו.אנו מוצאים את האל במדיטציות ובהרהור פנימי. כאשר הטוב הוא הבהירות והרע הוא הכאוס. אנו שואפים להיות מעורבים ומנותקים כאחד. הפיתוי הכי גדול שלנו הוא
ההפנמה. האל מצטייר בכל דבר שמהווה שקט אך לאו דווקא רוחני. אנו מתחילים לראות את האחרים כמושחתים ושאפתנות עקרה מתוכן.אנו מנסים לברוח מן העולם אך מבינים כי העולם החיצוני הינו חלק בלתי נפרד מן העולם הפנימי שלנו וכך מגיעים לשלב הבא בו אנו שואלים עצמנו למי אנו נאמנים יותר.. התשובה מצויה בתהליך ההתנסות. <<דוגמה מה´מטריקס´: שיקום הגוף והנפש של ניאו בתהליך ה´אימונים´. הקונג-פו מיוחס למציאת השלווה הפנימית שלנו והריכוז:"אתה צריך לשחרר את הכל: פחד, ספק ואי-אמונה">> שלב ד´ הינו
ה´אל הגואל´ ה´אל הגורל´ משתקף בחיינו כאל מבין, סובלני, סלחן, נמנע משיפוט ומקבל. אנו מגלים כי את הכל כבר ידענו אנו מבינים כי דברים קורים כי היתה להם סיבה לקרות. אנו מקבלים את עצמנו והטוב הופך לכל דבר בהיר ואמת, לעומת הרע המצטייר כהתכחשות ועוורון. הפיתוי הכי גדול שלנו בשלב ד´ הינו -
הונאה. כאשר ההונאה מתכווננת להונאה פנימית כמו גם חיצונית. מתחילים לצוץ להם רגשי האשם וככל שנרצה לא נוכל ´לעבור´ את שלב ד´ מבלי ליישם את אותם הדברים שאנו יודעים.וכאן אנו מגלים את הפרדוקס - באותה נקודה שבה אנו מבינים שאנו בסדר וכי אין לנו ממנה לחשוש בעינייני הטוב והרע, אנו גם מגלים כי לא עשינו כל רע מלכתחילה. <<דוגמה מה´מטריקס´: הבאת ניאו את האורקל :"השאלה שבאמת תטריד אותך מאוחר יותר היא האם האגרטל היה נשבר, אלמלא אמרתי משהו.">> האל החמישי הינו
ה´אל הבורא´ ה´אל הבורא´ מצטייר לפנינו כבעל פוטנציאל יצירתי בלתי מוגבל השולט בזמן ובמרחב, שופע, פתוח ונדיב, בעל השראה המוכן לחלוק את כוחו עם בריאתו. אנו מוצאים עצמנו מממשים את תקוותנו כאשר הטוב הוא רמה גבוה של התודעה והרע הינו רמה נמוכה של התודעה. אנו שותפים לרצון האל, מגבירים את הנדיבות לזולת, מטפחים חוש פנימי לצדק ומחלישים את האגו. הפיתוי הכי גדול שלנו בשלב ה´ -
להשאר נעול בעצמך. הפחד כי הכרתנו היא הדבר היחידי הממשי הקיים. חיפוש האיזון בין הטוב והרע אשר משקף את המודעות האישית שלנו. יציאה משלב זה מתחיל כאשר אנו חדלים מפחד הכישלון ומתחילים לממש. אנו מגלים כי אין אנו נמדדים ע"פ השגינו. כך אנו ´נכנסים´ לשלב הבא... <<דוגמה מה´מטריקס´: כאשר ניאו מחליט להציל את מורפיוס. הוא מוכן לחלוק את כוחו ושם את חיי מורפיוס לפני חייו (החלשת האגו)>> השלב השישי הינו
´אל הניסים´ ´אל הניסים´ הוא אל משתנה, מסתורי, מרגש, מרפא, קסום. הוא מתבטא בביטויי חסד ואהבה, כאשר כל הטוב הוא כוח קוסמי והרע הוא היבט אחר של אותו כוח. אנו מתחילים לשנות את מטרת חיינו ומגלים כי ´קרמה´ כוללת גם את העשייה וגם את התוצאות הבלתי ניתנות לחיזוי... הפיתוי הכי גדול שלנו בשלב השישי -
´להיות קדוש מעונה´ אנו מקבלים את עצמנו כפי שאנו אך מתייסרים בייסורי ה´סטיגמות´ כתופעת צליבתו של ישו. כל עוד שישנה כאן עדיין נימת ה´אגו´ וכל עוד עדיין ישנה נימת ההוכחה לאל על קדושתנו ועל הניסים - אנו לא יכולים לעבור לשלב הבא. עלינו לגשר על הפער שנותר ולשחרר מאיתנו את תחושת הסיפוק הנובע מפלאי הניסים. תחושת הסיפוק הינה במידה רבה תחושת אושר אך על נמת להגיע לשלב הבא - עלינו לשחרר גם אותה... <<דוגמה מה´מטריקס´: כאשר ניאו מחליט להתמודד מול הסוכן :"מה הוא עושה?" - "הוא מתחיל להאמין..." וכמובן כשסייפר כמעט ומוציא לניאו את הפלג:"אם הוא אכן ה´אחד´ אזי צריך לקרות פה נס.." והתעוררות ניאו ל´חיים´ ע"י טרינטי - האהבה>> השלב השביעי במציאת האל הינו
´אל ההוויה הטהורה - אני מי שאני´ יש אל שאפשר לחוות אותו רק מעבר לכל חוויה האל השביעי הינו האל שלא נולד ובכך גם לא ימות, האל הבלתי משתנה וחסר התנועה, האל האינסופי והבלתי מוחשי. אנו הופכים להיות המקור לכל דבר קיים, אנו מתעלים ומשילים מעלינו כל אשליה ומתחילים להלך אל עבר הקיים. הטוב הוא אחדות מוחלטת והרע..... כבר לא קיים
האתגר העומד בפנינו הוא ´להיות מי שאני´. בודנטה אומרים שהדבר הממשי היחיד הוא תודעה של אושר ניצחי (סט צ´יט אננדה
). מילים אלו מבטיחות שהנצחי יחכה לי כשהזמני יפוג, שהאושר יאריך ימים אחרי ההנאה, ושהערות תבוא אחרי השינה. בפשטות הזאת כל רעיון של שניות מתמוטט וחושף אחדות מאחורי כל אשליה. הפיתוי הכי גדול -
מעבר לפיתוי אין אנו יכולים להתפתות כאשר יש לנו הכל.. זה כוחו של היקום וכוח זה נמצא אצלי, אצלכם ובכל דבר שסביבנו. ניתן לקרוא לזה בהרבה שמות, חסד, אור, אלוהות - אבל אף אחת מהן אינה זהה לחוויה, שהיא אישית מאוד ואוניברסלית מאוד בעת ובעונה אחת. <<דוגמה מה´מטריקס´: סוף הסרט וראיית ה´מטריקס´>> כל אדם הנמצא במודע בתהליך ההארה שלו, גילוי האמת המוחלטת, מציאת האלוהים והאושר הנצחי - יכול למצוא עצמו בתוך בכל אחד מן השלבים שציינתי או אפילו בתוך מספר שלבים בו זמנית. האמת קיימת - כל מה שצריך זה רק לחשוף אותה
כל אחד - בדרך שלו, כל אחד יבחר לעצמו את מורהו, כל אחד ירצץ את השביל בצבעים אותם הוא בוחר, כל אחד יבחר את התפאורה, תאורה ומזג האויר אותו הוא צריך על מנת לחוות את הדרך. הדרך היא אחת אך צורות לה רבים כמספר הנשמות הקיימות ביקום.
בברכת שנה טובה ואור ואהבה, אני.