aviGODFATHER
New member
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifPlaying The Angel../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif
קצת יותר מחצי שנה אחרי שהאלבום האחרון (בינתיים) של הלהקה האהובה עלינו יצא. לא זכור לי שירשור רציני על האלבום הזה וחצי שנה זה מספיק זמן בשביל להתחבר לאלבום (אפילו של דפש מוד). דעתי על האלבום: אני לא מכיר את Ultra ו-Exciter ככה שאני לא יכול להגיד אם הם השתפרו או לא, אבל אני מכיר את דפש מוד מספיק טוב בשביל לראות שזה אלבום מצויין (אמנם Violator זה לא, אבל זה קשה לשחזר דבר כזה). דייב גהאן משתתף לראשונה בכתיבת השירים (למי שלא יודע, הוא השתתף בכתיבת Suffer Well, Nothing's Impossible ו-I Want It All) ואני שואל - איפה היית כל הזמן הזה?? הלהקה קיימת מעל 25 שנה ורק עכשיו הוא נזכר שיש לו כישרון? מה שכן, השתתפו עוד שני אנשים (לא מהלהקה) בכתיבת השירים הנ"ל ככה שאני לא יודע בדיוק מה וכמה דייב עשה בעצם בשירים האלה. הסינגל הראשון, Precious יכל בקלות להיכנס ל-Violator או ל-Music For The Masses ואף אחד לא היה שם להבדל, וזה לדעתי מראה שהלהקה לא איבדה את הכישרון שלה גם אחרי כ"כ הרבה שנות פעילות ואלבומים. גם הסינגלים האחרים נשמעים מעולה, וכל מילה מיותרת. כרגיל, מרטין שר גם כאן שירים, הפעם 2: Macro - ולדעתי מרטין נשמע כאן ממש שונה ומוזר. Damaged People - כאן מרטין נשמע כרגיל, וזה אחד השירים היותר טובים באלבום (אני חושב שמרטין תמיד שומר לעצמו את השירים הכי טובים
). Nothing's Impossible, The Sinner In Me, Lilian ו-John The Revelator - כולם שירים מעולים. Introspectre - מאוד מנסה להיות Agent Orange, אמנם לא בהצלחה מלאה אבל זה עדיין נשמע מצויין. The Darkest Star - השיר היחיד באלבום שעדיין לא התחברתי אליו. I Want It All - נחמד מאוד אבל אני מרגיש כאילו כבר שמעתי אותו פעם. שורה תחתונה - כמו תמיד, כתיבה גאונית של מרטין ועזרה מפתיעה מדייב. לדעתי הוא בהחלט בליגה של האלבומים האחרים שאני מכיר (חגיגה שחורה, מוזיקה להמונים, מפר (? - Violator) ושירים על אמונה ומסירות). זהו. שרשרו דעותיכם על האלבום! יום טוב!
קצת יותר מחצי שנה אחרי שהאלבום האחרון (בינתיים) של הלהקה האהובה עלינו יצא. לא זכור לי שירשור רציני על האלבום הזה וחצי שנה זה מספיק זמן בשביל להתחבר לאלבום (אפילו של דפש מוד). דעתי על האלבום: אני לא מכיר את Ultra ו-Exciter ככה שאני לא יכול להגיד אם הם השתפרו או לא, אבל אני מכיר את דפש מוד מספיק טוב בשביל לראות שזה אלבום מצויין (אמנם Violator זה לא, אבל זה קשה לשחזר דבר כזה). דייב גהאן משתתף לראשונה בכתיבת השירים (למי שלא יודע, הוא השתתף בכתיבת Suffer Well, Nothing's Impossible ו-I Want It All) ואני שואל - איפה היית כל הזמן הזה?? הלהקה קיימת מעל 25 שנה ורק עכשיו הוא נזכר שיש לו כישרון? מה שכן, השתתפו עוד שני אנשים (לא מהלהקה) בכתיבת השירים הנ"ל ככה שאני לא יודע בדיוק מה וכמה דייב עשה בעצם בשירים האלה. הסינגל הראשון, Precious יכל בקלות להיכנס ל-Violator או ל-Music For The Masses ואף אחד לא היה שם להבדל, וזה לדעתי מראה שהלהקה לא איבדה את הכישרון שלה גם אחרי כ"כ הרבה שנות פעילות ואלבומים. גם הסינגלים האחרים נשמעים מעולה, וכל מילה מיותרת. כרגיל, מרטין שר גם כאן שירים, הפעם 2: Macro - ולדעתי מרטין נשמע כאן ממש שונה ומוזר. Damaged People - כאן מרטין נשמע כרגיל, וזה אחד השירים היותר טובים באלבום (אני חושב שמרטין תמיד שומר לעצמו את השירים הכי טובים