חזרתי!

../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif חזרתי! ../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif

שלום לכל חברי הפורום הנכבדים
. אחרי 5 ימים מאובקים, מתישים
וכייפים
בצאלים הרחוק, אני שב לחיק הפורום האהוב עלי
. שמתי לב שהצטרפו חברים חדשים (אלינה, ולנטיין...), אז ברוכים הבאים לכולם. הספקתי לעבור בריפרוף על עמוד 9, ולראות את כל ההודעות של קבלת תלמידים, מחוייבות ודרך ארץ (שעליהן עוד "אטריד" אתכם בהמשך...).
יש במילואים קטע כזה, שברגע שאנשים "עולים" על מדים, פתאום כל הגישה והתפיסה שלהם משתנה. כמו ששמעתי פעם מפסיכולוג: "עייף, רעב וחרמן..." מה דעתכם על כך שאנשים מגיעים לחוגים מסויימים ולפתע משתנים לבלי הכר (ואני לא מדבר רק על מילואים)? האם אתם חושבים בהיבט של אומנות לחימה ששינויי פתע הם דברים חיוביים, כלומר - האם לוחם מחוייב (גירי) לחשוב ולהתנהג בקו מסוים קבוע או משתנה? לדוגמא: האם במצב של עימות (מילולי או פיזי), לוחם צריך להתנהג כמו שהוא מתאמן להגיב או שתנאי השטח גורמים לשינויים)??? אני יודע שהשאלות שלי קצת מוזרות
ולא כ"כ ברורות, אבל עדיין לא "התאפסתי" על עצמי...
. ולסנסאי שיקה, אלכס או חבר אחר מהדוג´ו
יום ראשון כבר יש אימונים רגילים, או רק ביום שני חוזרים למתכונת הרגילה ?!?!
 

שריר

New member
אם נראה לי שהבנתי אתה שואל

אם "לוחם" נכנס לקרב האם הוא מייסם את מה שהוא למד בתוך הדוג´ו לא רק מבחינה פיזית אלה גם מנטלית ואם זו השאלה אז לדעתי זה מגיע משלב מסויים דבר ראשון מלמדים תמיד לא להיכנס לקרב ואם אין מה לעשות אתה בקרב אז מלמדים אותך אבל בן אדם שלמד שבוע לא יוכל להבין את כל המנטליות ורובהסיכוים שהוא לא ישתמש בכלום שהוא למד אז השאלה זה כמה זמן הוא לומד זו הייתה השאלה או שסתם בלבלתי בשכל ?
 
כוונתי היא,

מדוע לדעתכם, במצבים מסויימים אנשים עוברים שינויי פתע בצורת ההתנהגות שלהם? מה גורם למנכ"ל שאחראי על חברה גדולה, להיות (בתנאים או מצבים מסויימים - כדוגמת מילואים), להפוך לפתע לחסר אחריות? והאם איש אומנויות לחימה, יותר "חסין" בפני שינויים מהסוג הזה? האם האימונים הופכים את המתאמנים לאנשים יותר מאוזנים ויציבים (בנפשם וברוחם), או שברגע שהם יוצאים מהדוג´ו אז כל הרצינות והאחריות "נעלמים" ומפנים את מקומם לאדם אחר (שאולי זה האדם האמיתי). ואני שואל זאת מהיבט של אנשי לחימה ואנשי מילואים (שמן הסתם, להם תהיה עמדה יותר מגובשת בעניין...).
 
לדעתי כן. כלומר איש אמנויות לחימה

אמור להיות חסין יותר מ"שינויים" כאלו, אמור להיות מאוזן יותר. אמנות לחימה הרי מתחילה ונגמרת בשליטה (או כך לימדו אותי). שליטה בעצמי, ושליטה במצב/מערכת/סביבה שבה אני נמצא. האמנותבאמנות לחימה זה פתירת מצבי דיסהרמוניה, כלומר החזרת האיזון. אמן לחימה שאינו מאוזן אינו אמן לחימה אמיתי, לדעתי. ייתכן שהוא לוחם מעולה, ועושה קאטה נהדרת, אך אם אינו נמצא בהרמוניה (עם עצמו וסביבתו) מה שהוא עושה זה טכניקה, לא אמנות. זו כמובן דעתי, שלי בלבד (כל הזכויות שמורות...).
 
ומה לדעתך,

גורם לאנשים אנשי לחימה או לא, לשינויים (לעיתים קיצוניים) בגישה הזו? מה גורם להם לבצע את המעבר החד הזה ולהיות מי שהם בד"כ לא ?! וכיצד האומנות לחימה "מחסנת" אותנו כנגד מצבים כאלה?
 
perception

כשהתגייסת, ועשית טירונות, אם היית ראש גדול מדי, אם התייחסת למפקדים כאילו הם סתם אנשים מהרחוב, כמו שהיית עושה לפני הצבא, אם שאלת למה, רוב הסיכויים שהיית אוכל הרבה קש. להתנהג כמו שחייל מתנהג ברגע שהוא שם עליו מדים זה מנגנון הגנה פשוט נגד מטלות מיותרות, בייחוד שעייפים ומתים לישון. ועשית את לפחות 3 שנים, וברגע שאתה חוזר לשם ושם עליך את המדים כל מי שסביבך מתייחס אליך כאילו זה מה שאתה, בלי קשר להרגשתך הפנימית. כך הצבא בנוי. לא "להיכנע" לזה, עשוי (במקרים רבים) להיות מיותר ולהביא יותר נזק מתועלת (בטווח המידי של חיכוך מיותר עם מפקדים/טבחים/נהגים וכו´). שוב, זה רק התרשמות שלי מהשירות שאני עשיתי, אבל הבעיה העיקרית בצבא זה שאינך יכול פשוט לא להיות שם. אתה חייב להתעסק עם אנשים שייתכן ובכל סיטואציה אחרת היית מפנה אליהם את גבך, אומר שלום ולא להתראות ומסתלק. כאמן לחימה, אתה בשלב ראשון נהיה מודע לעצמך, ולמצב בו אתה נמצא, ובשלב הבא ייתכן ומוצא דרכים חדשות להתמודדות. ייתכן, כמובן שלא תטרח - זה כבר שיקול שלך האם עבור 28 (32? לא זוכר כמה היה צו אחרון שקיבלתי) יום, שווה להתחיל להתעמק בזה.
 
יופי של דיון! מאוד אקטואלי לגבי ../images/Emo10.gif

ביום א´ אני במילואים ל-3 ימים (תרגיל)
כך שתהיה לי הזדמנות לבחון מקרוב את הענין...
 
למעלה