קובודו

Engel R

New member
../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif קובודו ../images/Emo41.gif ../images/Emo41.gif

השאלה שלי היא האם אומנות הלחימה קובודו מקושרת לאמנויות לחימה אחרות או האם היא אומנות לחימה נפרדת שהתפתחה ע"י מייסד משלה? אשמח לקבל תשובה במהירות, אנגל.
 
לרועי.

קובודו, זה שם כולל לשימוש בכלי נשק מסורתיים. במקור, הצורך בכלי נשק נולד משום שלא הורשה השימוש בנשק (אם אינני טועה, זה היא בתקופה הפיאודלית). האיכרים שלא הורשו לשאת נשק, הפכו את כלי העבודה החקלאיים שלהם לכלי נשק ("ההכרח הוא אבי ההמצאה..."), לדוגמא הבו (המקל הארוך) נועד במקור לנשיאה של דליי מים. הנונצ´קו שימש כמדומני כדי להדק אלומות. כנ"ל לגבי המגל ושאר כלי הנשק. כיום, ישנן לא מעט אומנויות לחימה מסורתיות שמשתמשות בכלי נשק לאימונים, כל שיטה והכלי נשק שהכי מתאים לזרם שלה (כגון: חרב ומקל קצר לאיקידו, קשתות זן לטאי צ´י וכו´). קיימים הרבה מאוד סוגים של כלי נשק מסורתיים, רובם לא מוכרים גם באומנויות לחימה המסורתיות, ויש מספר מאוד קטן של אנשים בעולם שיודעים להשתמש ומכירים את כל הסוגים. יש לי סרט שבין השאר עוסק בכלי נשק, והכמות והסוגים שמראים שם פשוט מדהים!! מחר (באימון), תזכיר לי ואני אנסה למצוא לך את הסרט הזה. ודבר נוסף, השימוש בכלי נשק הוא מעיין זכוכית מגדלת ונועד כדי לחדד את הידע שלנו באומנות לחימה. לדוגמא - אם ניקח בדל עיפרון ונצייר עיגול, הוא יהיה מדויק ועגול. אך אם ניקח מקל ארוך, ונשים בקצה שלו את העיפרון ונצייר עיגול, הוא יהיה מאוד לא מדוייק ועם כל מיני "גימגומים" ושבירות...
 
לסלבו, תיקון פעוט:

לא ידוע לי על קשר "רשמי" כלשהו בין טאי-צ´י וקשתות זן. אני, אישית, למדתי קשתות ממורה שעסק בענפים של ניג´יטסו, וגם בקשתות. הרב זמן כבר לא ראיתי אותו (לצערי), ולכן מן-הסתם הקשתות שלי דומה היום יותר לטאי-צ´י מאשר למקור, אבל ממה שאני זוכר, וכן מספרים שקראתי על קיודו, הדמיון ביניהם מדהים - לא בטכניקה כמובן, אלא בעקרונות הבסיסיים של השיטה: שחרור, רכות, נשימה, יציבה, זרימה... בשבילי היום, הקשצ היא "תחביב" לצד אמנויות הלחימה שאני לומד: טאי-צ´י, שינג-אי ופה-קואה. עם זאת, אני עושה בה שימוש רב ככלי טיפולי ממדרגה ראשונה, כי הקשת מאתגרת ומחנכת בצורה הרבה יותר ממוקדת מכל אמנות לחימה אחרת שאני מכיר. גם אחי, העובד עם נוער בסיכון גבוה (=מחוץ לבית, עם תיקים במשטרה), מעיד על יכולתה של הקשת לחנך למשמעת עצמית, עבודה קשה להשגת מטרה, סבלנות, שליטה עצמית, זהירות (=בטיחות!) ועוד.
 
אבל אם זה מענין מישהו, אני מנסה לפת

לפתוח קבוצה לקשתות כאן במושב לכיש, ליד קרית-גת. פגישה ראשונה ביום ו´ הקרוב, 17:00 (סליחה, אריאל! אין לי שום זמן פנוי אחר!). מי שמעונין - 050-772335
 
דוד, זה אתה בתמונה?

אגב, עד עכשיו הייתי בטוח שהקשתות שאתה מדבר עליהן הם הרבה יותר גדולות, כמעט בגודל של בן אדם (אם ראית קראטה קיד 3 - זאת הכוונה).
 
כן + על הקשת

בארץ קשה (אם לא כמעט בלתי-אפשרי) להשיג ציוד יפני מסורתי. למורה שלי יש שתי קשתות יפניות, אבל אני מעולם לא הגעתי ללמוד את טכניקת היריה בהן, שהיא יותר מסובכת וקשה מהקשת המערבית. אני משתמש בציוד מערבי (וגם המורה שלי עדין עובד עם ציוד כזה), אבל יורה בטכניקה שקרובה הרבה יותר לקשתות היפנית מאשר לקשתות האולימפית. הדגש הוא על ביצוע מושלם של הדריכה והשחרור, ולא על הפגיעה במטרה. לכן אני גם מתאמן ומלמד הרבה בעינים עצומות. למטרה אין משמעות, מעבר לזה שהחיצים חייבים להיעצר איפהשהו. מה שחשוב זה ללמוד להפעיל כלי קשה מאוד לשימוש - ולשמור על הגוף, הנשימה והנפש משוחררים לחלוטין, לאורך כל הדרך. אולי יום אחד אצליח...
 

GABAY

New member
לסלבו

אשמח לקבל את הקלטת של הקובודו גם. אפשר? כמו כן אתה יכול להגיד לי את השמות של כל כלי הנשק אצלנו בדוג´ו?
 
בוודאי.

יש נונצ´אקו, טונפה, סאי, בו, ג´ו, בוקן, שינאי, מגל, חרב קטאנה, קמה, ואם שכחי מישהו אז אני מצטער
 

שיקה

New member
Kobudo at Katate Do

כפי שמנהל הפורום, סלבו לוי, ציין, כלי הנשק התפתחו במסווה של כלי עבודה חקלאיים, ומכאן היופי והערמומיות הטמונים בהם. אלו הם כלי הנשק בהם מתאמנים בדוג´ו שלנו בצד השימוש המקורי של אותם כלים: 1. Bo - מקל ארוך. נועד לנשיאת דליי מים. 2. Jo - מקל קצר. נועד להליכה, אורכו כמטר אחד. 3. Nunchaka - שני מוטות עץ במחוברים בחבל. שימש במקור לדישה (יודעים מהי דישה?) של גרעיני תירס. 4. Tonfa - מקל שטוח ובקצהו מוט אחיזה ניצב. על זוג טונפות היו מרכיבים אבל בה היו טוחנים אורז. 5. Kama - מגל. שימש, כמובן, לקציר (חיטה ואורז). 6. Sai - נועד למדוד את חומק החריצים האדמה לפני הזריעה. 7. Shinai - מקל במבוק מחורץ וגמיש. 8. Boken - חרב עץ (בשימוש בקנדו). 9. Katana - חרב מתכת אמיתית.
 
נונצ´אקו ותירס?! איפה היה ביפן

תירס?!
היתכן שאדון שיקה אכל תירס אתמול, ולכן התבלבל עם אורז?!
 

שיקה

New member
דוד,

התכוונתי לתירס, אך כמובן שזה שימש גם דישה של גדן, חיטה ו-נכון, גם אוז.
 

aiki-freak

New member
תיקון קל (מאוד)

שינאיי היא לא מקל במבוק אלא חרב במבוק. בקנדו לא משתמשים בבוקן אלא בשינאיי. בבוקן משתמשים באומנות הקנג´יטסו (חרב סמוראית) כדי לדמות אימון בחרב. אגב...ממתי שינאיי בוקן וקאטאנה הם כלים חקלאיים??
 
למעלה