אמא של פילפילון
New member
../images/Emo41.gifCMV - חשוב, נא לקרוא
לאור העניין שהתעורר כאן ובפורום הריון לגבי הנגיף הלא סמפטי הזה, מצאתי לנכון להעתיק לכאן מידע לגבי CMV. חשוב לי שדווקא נשים המתכננות הריון יהיו מודעות אליו. לעניות דעתי, שווה להתעקש לבדוק זאת עוד טרם ההריון (יחד עם נוגדני אדמת וכו') כדי שיהיה מידע בסיסי על מצב החיסון, דבר שיכול לחסוך בעיות רבות בהמשך ההריון. הנה מה שכתבתי שם: מדובר בוירוס ממשפחת הרפס. מי שחלה בו בעבר, מחוסן, ומדובר בכ-70% מן האוכלוסיה. המחלה דמויית שפעת או תת קלינית, כלומר, ניתן לחלות בלי לחוש כל סימפטום. המחלה עוברת דרך נוזלי גוף (נזלת, צואה, שתן, זרע). חשוב להבין, כי כמו שאר הוירוסים ממשפחת ההרפס, הוירוס נותר רדום בגוף ויכול להתעורר מחדש (שפעול או רהאקטיבציה) בכל זמן נתון. בנוסף, תתכן הדבקות משנית בוירוס. המצב הטוב ביותר לנשים בהריון הוא להיות לאחר המחלה, כלומר, ערכי IgG חיוביים וערכיIgM (שהם האינדיקציה למחלה עכשווית) שליליים. מכיוון שערכי IgM יכולים להשאר חיוביים בדם עד כשמונה חודשים לאחר ההדבקות. לפיכך, ישנו לעיתים קרובות צורך לנסות להעריך את וותק ההדבקות. בדיקת ה- Avidity מסייעת בכך. כל אישה בהריון (כולל אלו שיודעות שחלו בעבר) כדאי שתבדוק את מצבה החיסוני בראשית הההריון כדי לוודא שאין שינוי במצב (למשל, הדבקות משנית, שהיא אמנם מסוכנת הרבה פחות מהדבקות ראשונית, אך גם היא עלולה לגרום למומים). הסיבה שהבדיקה אינה רוטינית נובעת מכך שכרגע, הנחיית משרד הבריאות היא לשלוח לבדיקה רק נשים העובדות עם ילדים קטנים. בפועל רופאים רבים שולחים לבדיקה כרוטינה. המצב החמור ביותר מבחינת בריאות העובר הוא הדבקות ראשונית במהלך ההריון. כמובן שבשליש הראשון זה בעייתי ביותר, אולם, בניגוד לוירוסים אחרים, CMV יכול לגרום נזק בכל שלב של ההריון. בהדבקות ראשונית יש סיכוי של כ-40% להדבקות של העובר (משתנה כתלות בשבוע ההריון, חומרת המחלה ומשתנים רבים נוספים). הבעיה המרכזית היא שהרפואה יודעת לזהות (וגם זה לא באופן חד משמעי, פרטים בהמשך) אם העובר נשא או לא ואינה יודעת לומר בהכרח אם הוא נפגע או לא. עוברים שנפגעו עלולים לסבול מתמותה, מיקרוצפלוס (ראש קטן, לרוב בא עם פגיעה מוחית), שיתוק מוחין, עיוורון, חרשות ועוד. אם העובר נשא, אף אם הוא נולד בריא הוא עלול להתדרדר בשנות הילדות הראשונות, למשל, לאבד ראיה ושמיעה. כאשר יש חשד כי האם נדבקה במהלך ההריון (ולרוב מדובר בחשד, כי נשים רבות עושות את בדיקת הדם סביב שבוע 7-8 ואז קשה להעריך אם ההדבקות חלה לפני ההריון או במהלכו, וזה הבדל עצום), יש צורך לבצע דיקור מי שפיר מאוחר, לרוב סביב שבוע 22 (הסיבה לאיחור היא שהבדיקה אמינה יותר ככל שחלף זמן רב יותר מן ההדבקות של האם). בדיקור, מעבר לבדיקה הרגילה של כרומוזומים (שאינה קשורה כלל לCMV), בודקים באופנים שונים האם העובר נשא או לא. הבדיקה לא נותנת אינדיקציה וודאית לגבי מידת הפגיעה שלו, אולם, לאור האמור לעיל, מרבית הזוגות שעוברם נשא מסיימים את ההריון. חשוב לדעת שלמרות שהבדיקה נחשבת אמינה למדי, היא אינה מוחלטת ויש בה סיכוי קטן לטעות מסוג "שלילי בטעות", כלומר, שייאמר להורים שהעובר אינו נשא, אך שהוא יוולד נשא. לצערי, חלק ניכר מפגיעות הCMV לא ניתן לאתר בבדיקת אולטרה סאונד. נכון שיש אינדיקציות רבות כמו הסתיידויות במח, הקף ראש קטן וכו, אבל בהחלט קיימות פגיעות רבות להן אין כל אינדיקציה בבדיקה והילד פגוע מאוד. כלומר, אם רואים את האינדיקציות ברור שיחש פגיעה, אבל אם הן אינן קיימות זה בהחלט לא שולל את העובדה שיש סיכוי לא קטן שהעובר פגוע. ראוי לדעת כי כיום זיהום ב- CMV הוא הגורם השכיח ביותר לפיגור מולד. אני יודעת כי אחרי אני עלולה לעורר דאגה מסויימת, אולם לא זו כוונתי. כוונתי לעורר מודעות. יש לזכור כי מרבית האולכלוסיה מחוסנת, ועבורה כמעט לא קיימת בעייה. מי שאינה מחוסנת, כדאי שתברר את מצבה החיסוני ותקפיד מאוד בנושא הגיינה, למשל, שטיפה יסודית של הידיים לאחר קינוח אף לילד או החלפת חיתול. בנוסף, כדאי לחזור על הבדיקה במהלך בדיקות הדם השגרתיות בהריון כדי לוודא שאין שינוי. הסיכון להדבקות (של האם שאינה מחוסנת) בכל זמן נתון קטן מאחוז, ולא כל אם שנדבקת מעבירת את המחלה לעובר. בסופו של דבר, מרבית מקרי החשש להדבקות בוירוס במהלך ההריון מסתיימים בלידת תינוק בריא. עד כאן. המון בריאות אמא של פילפילון
לאור העניין שהתעורר כאן ובפורום הריון לגבי הנגיף הלא סמפטי הזה, מצאתי לנכון להעתיק לכאן מידע לגבי CMV. חשוב לי שדווקא נשים המתכננות הריון יהיו מודעות אליו. לעניות דעתי, שווה להתעקש לבדוק זאת עוד טרם ההריון (יחד עם נוגדני אדמת וכו') כדי שיהיה מידע בסיסי על מצב החיסון, דבר שיכול לחסוך בעיות רבות בהמשך ההריון. הנה מה שכתבתי שם: מדובר בוירוס ממשפחת הרפס. מי שחלה בו בעבר, מחוסן, ומדובר בכ-70% מן האוכלוסיה. המחלה דמויית שפעת או תת קלינית, כלומר, ניתן לחלות בלי לחוש כל סימפטום. המחלה עוברת דרך נוזלי גוף (נזלת, צואה, שתן, זרע). חשוב להבין, כי כמו שאר הוירוסים ממשפחת ההרפס, הוירוס נותר רדום בגוף ויכול להתעורר מחדש (שפעול או רהאקטיבציה) בכל זמן נתון. בנוסף, תתכן הדבקות משנית בוירוס. המצב הטוב ביותר לנשים בהריון הוא להיות לאחר המחלה, כלומר, ערכי IgG חיוביים וערכיIgM (שהם האינדיקציה למחלה עכשווית) שליליים. מכיוון שערכי IgM יכולים להשאר חיוביים בדם עד כשמונה חודשים לאחר ההדבקות. לפיכך, ישנו לעיתים קרובות צורך לנסות להעריך את וותק ההדבקות. בדיקת ה- Avidity מסייעת בכך. כל אישה בהריון (כולל אלו שיודעות שחלו בעבר) כדאי שתבדוק את מצבה החיסוני בראשית הההריון כדי לוודא שאין שינוי במצב (למשל, הדבקות משנית, שהיא אמנם מסוכנת הרבה פחות מהדבקות ראשונית, אך גם היא עלולה לגרום למומים). הסיבה שהבדיקה אינה רוטינית נובעת מכך שכרגע, הנחיית משרד הבריאות היא לשלוח לבדיקה רק נשים העובדות עם ילדים קטנים. בפועל רופאים רבים שולחים לבדיקה כרוטינה. המצב החמור ביותר מבחינת בריאות העובר הוא הדבקות ראשונית במהלך ההריון. כמובן שבשליש הראשון זה בעייתי ביותר, אולם, בניגוד לוירוסים אחרים, CMV יכול לגרום נזק בכל שלב של ההריון. בהדבקות ראשונית יש סיכוי של כ-40% להדבקות של העובר (משתנה כתלות בשבוע ההריון, חומרת המחלה ומשתנים רבים נוספים). הבעיה המרכזית היא שהרפואה יודעת לזהות (וגם זה לא באופן חד משמעי, פרטים בהמשך) אם העובר נשא או לא ואינה יודעת לומר בהכרח אם הוא נפגע או לא. עוברים שנפגעו עלולים לסבול מתמותה, מיקרוצפלוס (ראש קטן, לרוב בא עם פגיעה מוחית), שיתוק מוחין, עיוורון, חרשות ועוד. אם העובר נשא, אף אם הוא נולד בריא הוא עלול להתדרדר בשנות הילדות הראשונות, למשל, לאבד ראיה ושמיעה. כאשר יש חשד כי האם נדבקה במהלך ההריון (ולרוב מדובר בחשד, כי נשים רבות עושות את בדיקת הדם סביב שבוע 7-8 ואז קשה להעריך אם ההדבקות חלה לפני ההריון או במהלכו, וזה הבדל עצום), יש צורך לבצע דיקור מי שפיר מאוחר, לרוב סביב שבוע 22 (הסיבה לאיחור היא שהבדיקה אמינה יותר ככל שחלף זמן רב יותר מן ההדבקות של האם). בדיקור, מעבר לבדיקה הרגילה של כרומוזומים (שאינה קשורה כלל לCMV), בודקים באופנים שונים האם העובר נשא או לא. הבדיקה לא נותנת אינדיקציה וודאית לגבי מידת הפגיעה שלו, אולם, לאור האמור לעיל, מרבית הזוגות שעוברם נשא מסיימים את ההריון. חשוב לדעת שלמרות שהבדיקה נחשבת אמינה למדי, היא אינה מוחלטת ויש בה סיכוי קטן לטעות מסוג "שלילי בטעות", כלומר, שייאמר להורים שהעובר אינו נשא, אך שהוא יוולד נשא. לצערי, חלק ניכר מפגיעות הCMV לא ניתן לאתר בבדיקת אולטרה סאונד. נכון שיש אינדיקציות רבות כמו הסתיידויות במח, הקף ראש קטן וכו, אבל בהחלט קיימות פגיעות רבות להן אין כל אינדיקציה בבדיקה והילד פגוע מאוד. כלומר, אם רואים את האינדיקציות ברור שיחש פגיעה, אבל אם הן אינן קיימות זה בהחלט לא שולל את העובדה שיש סיכוי לא קטן שהעובר פגוע. ראוי לדעת כי כיום זיהום ב- CMV הוא הגורם השכיח ביותר לפיגור מולד. אני יודעת כי אחרי אני עלולה לעורר דאגה מסויימת, אולם לא זו כוונתי. כוונתי לעורר מודעות. יש לזכור כי מרבית האולכלוסיה מחוסנת, ועבורה כמעט לא קיימת בעייה. מי שאינה מחוסנת, כדאי שתברר את מצבה החיסוני ותקפיד מאוד בנושא הגיינה, למשל, שטיפה יסודית של הידיים לאחר קינוח אף לילד או החלפת חיתול. בנוסף, כדאי לחזור על הבדיקה במהלך בדיקות הדם השגרתיות בהריון כדי לוודא שאין שינוי. הסיכון להדבקות (של האם שאינה מחוסנת) בכל זמן נתון קטן מאחוז, ולא כל אם שנדבקת מעבירת את המחלה לעובר. בסופו של דבר, מרבית מקרי החשש להדבקות בוירוס במהלך ההריון מסתיימים בלידת תינוק בריא. עד כאן. המון בריאות אמא של פילפילון
