טוב
אז את כבר אמרת את הסיבה האמתית... הסיבה שלי - שילוב של השניים ובעצם שלושה: מילים ומנגינה +עיבוד: פוליקר בכישרון המיוחד שלו יודע תמיד, תמיד, לשלב נכון ובאופן מדויק וקולע בין המילים למנגינה, ואם לא מוצאות-חן בעיניו המילים הוא לא מלחין. הוא יודע להתאים בצורה המושלמת את המילים ללחן ולהפך ומשם למצוא עיבוד קולע שרק הוא יכול לעשות. למשל - שיר כמו "תפילות הילדים" - ריקי גל מספרת שהיא רדפה אחריו שנים עם השיר הזה, אבל הוא לא התחבר למילים - בסוף - איזה שיר מדהים יצא? לחן מרגש, עיבוד מד-הים!!!!, נוגע ללב? והמנגינות שלו, הנעימות? - פשוט, מושלם! כששומעים שיר, יודעים מיד - זה של יודה, בזה יש המגע, הידיים של פוליקר!, הבוזוקי, הגיטרה, העיבוד המיוחד רק שלו!!! זו הסיבה, למשל, שאת רוב השירים שהלחין בזמנו לגידי גוב פוליקר הוציא על קלטת משלו שנקראת "פחות אבל כואב", כיוון שלא היה מרוצה מהעיבוד שעשו לשירים שלו (ראו למשל איל גידי גוב שר את "יורם" ואיך פוליקר שר אותו). דוגמה נוספת: שיר של אסתר שמיר-שיר: "והנה היום את צוחקת", מה שיודה עשה לשיר הזה מבחינת לחן ועיבוד - אצל יוצר אחר השיר הזה היה נשמע משעמם ואידיוטי, אצל פוליקר - השיר מקבל משמעות, כל מילה מקבלת את הכבוד הראוי לה, כל תו נשמע ברור, והשיר הפך, בזכות הלחן והעיבוד, לשיר מקסים ויפהפה! השילוב המושלם (השילוש הקדוש, אם תרצו): מילים-לחן-עיבוד - זו הסיבה שאני אוהב את פוליקר. לא תממצו את זה אצל אף זמר/יוצר אחר!!! אז זו הסיבה שלי - השילוב הנדיר הזה בין מילים מדהימות ללחן קולע שפוגע בול תמיד ועיבוד מהמם שמשאיר אותך בהלם - עושים את השיר למושלם. מה הסיבה שלכם?