תחרות השמות - יתן להצביע עד מחר בצהריים

johnny.........

מקווה שתאמינו לי אבל זו האמת....עקב אהבתי הרבה לסוגים שונים של ויסקי, ושורשיי הבריטיים(לא,אני לא אלכוהוליסט אלא פשוט מעריך ויסקי משובח),אזי johnny על שמו של ג'וני ווקר(לא האדום או השחור אלא היותר טובים
). בסדרה נותר לי להשלים את השם jacky על שם jack daniels....בינתיים שלושה חודשים לתוך ההריון האישה מערימה קשיים עקב היות המקור יעקב.מקווה שילך לי . אני מתאר לעצמי שבריטים יבינו את העניין יותר ובעיקר את הצחוק מאחורי העניין,אולי זה יובן גם כאן?
 

roni yooo

New member
והסיפור של גלי

בעלי רצה מאוד לקרוא לה מאיה, בגלל השיר של שלום חנוך. אני מאוד התנגדתי. בעלי ויתר אבל התנה את השם שנבחר בשם שהכתב עליו שיר. מכל האפשרויות, גלי הכי מצא חן בעינינו, בל נותרה בעיה קטנה: אח שלי מאוד אוהב את השם הזה והצהיר שזה יהיה השם של הבת שלו. בסופו של דבר הוא הסכים לוותר וככה נבחר השם.
 
יובל בניה

יובל נבחר ע"י שנינו, בעיקר כי אהבנו את המשמעות שקשורה במים וזרימה ואת הצליל, וגם כי גילינו שהוא מופיע בפרשת השבוע (אבי כל תופס כינור ועוגב). לגבי בניה הסיפור מעניין יותר... בחרתי את השם משלוש סיבות עיקריות: * יובל בניה נולד אחרי כשלוש שנות טיפולים (יצירתיים ביותר), הריון לא פשוט, והסתיים בכך שלאחר שילדתי אותו, המיילדת פתאום אמרה לי - "הוא על המ"מ האחרון של השליה. אם הוא היה נולד ללא רוח חיים, הייתי יכולה להסביר את זה כהפרדות שליה"... מפחיד! הרגשתי שה' היה איתנו גם ביצירתו, גם בהריון וגם בלידה, וכאן - "בן-י'ה" * רצינו מאד להנציח את הסבים שלנו, ולא ידענו אם עוד יהיו הזדמנויות. בניה זה ראשי תיבות של האות האחרונה בשמות שלהם. * הייתי בהריון במהלך מלחמת לבנון השנייה. כששמעתי על "כח בניה" של בניה ריין, וסיפרו על בניה, תכונותיו, אופיו וגבורתו, רציתי גם להנציח אותו. מצרפת תמונה ישנה שאני מאד אוהבת כ"שוחד"
 
../images/Emo66.gifהסיפור של .. .ליאב

הסיפור של השם של בני ליאב הוא כזה: כאשר גיליתי שאני בהריון עם בן, בעלי מאוד רצה לקרוא לו על שם אביו שנפתר שנתיים לפני כן. שמו של חמי היה יונל, אבל כולם קראו לו יוני. בעלי הציע לקרוא לתינוק יונתן, אבל היה לי מאוד קשה עם זה, מכיוון שחמי נפטר בגיל צעיר יחסית ממחלת הסרטן. חששתי שאם יקראו לו בקיצור יוני, אני ממש אגדל בן אדם עם אותו שם ושם משפחה. לכן החלטנו למצוא משהו שמכיל בתוכו את המילה "אב" על מנת לציין בעיקיפין את וברגע שבעלי שמע "ליאב" - לא ניתן היה להזיז אותו מהשם הזה. וכך הגיע לעולם ליאב
וכולם היו שמחים וטובי לב.
 

dy24

New member
קראנו לילד שלנו דביר כי...

שלום, שמנו דרור ורעות יוסף ואנו הוריו של דביר. קראנו לו דביר משני סיבות עקריות: הפירוש התנכ"י: דביר נולד בשבת ,אחרי לידה לא קלה, ופירוש השם דביר זה: קודש הקודשים בבית המקדש. הפירוש הפרטי: ד - התחיל מאבא (דרור), ר - והסתיים באימא (רעות), ב י - הוא הראשון שנולד במשפחה שלנו ולכן: ב- בן י- יוסף. בהצלחה לכולם וחיים נפלאים ומאושרים עם הילדים שלנו. דרור.
 
"תכירי,זה נווה"...

אמרתי למיילדת המקסימה שלי שרון אחרי לידה ארוכה ארוכה של 24 שעברתי. אחרי לילה שעברתי בחדר הלידה,כי השאירו אותי שם להשגחה,הועברתי אחר כבוד למחלקה ואצתי רצתי לראות את הפלא שלי שנולד. כשראיתי אותו הוא כל כך לא נראה כמו נווה שהתחרטתי שככה רציתי לקרוא לו. החלטתי שאני לא קוראת לו נווה. במשך יומיים וחצי התלבטתי איך לקרוא לו. ביום השחרור מבית החולים הרגשתי כבר על סף יאוש,הייתי אמורה ללכת הביתה ועדיין לא היה לי שם לילד. פתאום צלצל הטלפון. על הצג הופיע השם "עמיתו"ש",החבר הכי טוב שלי. מייד נפל לי האסימון- עמית! הוא כל כך "עמית" שזה לפעמים לא נתפס!
 

ליצנית

New member
בשנות העשרים לחיי

הכנתי טבלה מחולקת לשמות של בנים ובנות שמאוד אהבתי ושעדיין שמורה לי שנים במחשב, כשבראש הרשימה עמד השם אור. התחתנתי באמצע שנות השלושים לחיי, באמצע ההריון, קוקי ואני דיברנו על שם ובאופן מפתיע שנינו הזכרנו את אותו השם שאנו רוצים לקרוא לבן שלנו. השם אור פשוט תפור עליו, והוא אור גדול גדול בחיינו
 
בהריון הראשון בעלי ואני בחרנו שם גם לבת וגם

לבן - כשעדיין לא ידענו מה יוולד כשנולד הבן הבכור בשעה טובה השם היה מוכן לפני ההריון השני - אימי נפטרה (שמה היה רותי/רות) - ואז בעלי החליט שלילד הבא נקרא בשם רותם - לפני שהתחתנתי הכרתי 2 בנים ששמם היה רותם ובמשך הזמן שמעתי שגם לבנות קוראים רותם התלבטתי ביני לבין עצמי - האם השם רותם הוא שם לבן? או לבת? כשנולד בני בשעה טובה בחודש אפריל - קראנו לו רותם לא הייתי שלמה עם עצמי בשם והתחלתי לבדוק בדקתי במילון ומצאתי שרותם הוא שם של צמח שפורח בתקופת האביב (אפריל) בדיוק בזמן שרותם שלי נולד הלכתי לחנות שילב ואז חילקו חוברות עם הצעות לשמות לבנים ולבנות ומייד בדקתי היכן מופיע השם רותם לשמחתי השם רותם הופיע בטור הכחול של הבנים עם אופציה שם לבת שמחתי ומייד גזרתי את הטור עם השם והדבקתי אותו באלבום שאם תהיה בעייה או תלונה למה השם ניתן לבן כשהוא מיועד לבת תהיה לי הוכחה שבחרתי בשם בטור של הבנים הילד גדל ובגן ובבית הספר היו איתו יחד גם רותם בן וגם רותם בת והשם כל כך מתאים לו - ואני מאושרת גם אני קיבלתי את השם של סבתי שלא הכרתי שנספתה בשואה מאחלת לכל הילדים שיהיו בריאים ומאושרים
 

זיו25

New member
למה לתמר קוראים תמר? ../images/Emo13.gif

כמו כל הסיפורים הטובים, גם הסיפור הזה התחיל לפני שנים רבות, כשגשם היה יורד באוקטובר, הורים היו חוזרים בשעה 5 הביתה ומסטיק בזוקה היה עולה 20 אגורות גרתי בבניין ארוך וגבוה, עם שכנים רבים וחברי ילדות. לאחת השכנות קראו ריקי, היא היתה בת גילי וגרה קומה מתחתיי. היא גם היתה הנשיקה הראשונה שלי, בגיל שש בערך, אבל בהכל אשם השכן שלה. יום אחד ירדתי קומה אחת למטה לבית של ריקי, כדי שנשחק יחדיו. דפקתי בדלת, וברגע שהיא פתחה אותה, גם הבן של השכן שגר בסמוך פתח את הדלת שלו. אנחנו היינו בני שש, אולי פחות. הוא היה בן 16? אולי יותר - אני לא ממש זוכר. בכל מקרה, הוא הביט בנו והציע לנו הצעה שילדים בני שש לא יכולים לסרב לה. "?ילדים, רוצים ארטיק" "!כן" "!אז תתנשקו" לא חשבנו פעמיים. הרי ארטיק הוא הגורם העיקרי המניע כל ילד באשר הוא. וככה, ריקי קיבלה ממני נשיקה (על הלחי, תרגעו) אנחנו קיבלנו ארטיק בטעם פטל והשכן בא על סיפוקו (ואל תכנסו איתי לפירוש המעשי של המילה, בואו ונמשיך בסיפור המעשה) עברו כמה שנים. גדלנו ילדים רבים בבניין. היתה את קרן ועידית וורד ואסי חן ועומר , ואפילו טל, שלא גר איתנו בבניין אבל נשאר חבר נפש גם היום. עם אף אחד מהן/ם לא התנשקתי שוב מאז, אבל אל תתנו לג'וסי סטף לבלבל אתכם עכשיו. בשלב מסויים, ההורים שלי החליטו להתגרש. זה מצב כזה שבו ההורים מחליטים שהם לא גרים יותר ביחד. לא מעט הורים בוחרים בדרך הזו. הקטע הוא שמערכת החינוך (אומרים שפעם היא היתה נורמלית) די שמה לב למצבי המשפחתי, והחליטה לערב את היועצת (אתה מצייר נורא יפה, אמרו לך פעם?) ואת המחנכת (אז מה אתה עושה אחר הצהריים?) שאלה אותי. מכיוון שבאותם ימים בדיוק התבטל לי פרוייקט גדול של חקר לטאות פרפרים באמזונס, אמרתי לה שאני פנוי. המחנכת החליטה שעל מנת לשמור על השפיות שלי אני צריך חיי חברה תוססים אחר הצהריים (טוב נו, אז עוד לא היה איי סי קיו) והציעה לי לבלות את אחר הצהריים עם תמר וגבי (עכשיו, אני לא ממש סגור על זה שזה באמת היה גבי, אחרי הכל - שלושים שנה, לך תזכור) אבל תמר. זו בהחלט היתה תמר. לתמר היו עיני שקד ופנים שיודעות להעביר מסר, מבלי לומר מילה. אני זוכר (אם זכרוני אינו בוגד בי) שיצא לנו (תמר, גבי? ולי) לבלות כמה אחר צהרים ביחד. אני לא ממש זוכר מה עשינו באותם פעמים, כמה נפגשנו ואיפה זה היה, אבל אני חושב שזה היה באיזור בית הספר, אחרי הכל - תמר גרה ברחוב הסמוך. אינני יודע על מה ולמה, אבל נראה שאותם מפגשים השאירו בי חותם עמוק וכבר אז עיצבו את האדם שכותב לכם כאן היום. גדלנו, המפגשים נפסקו, עברתי דירה ובית ספר, והתגייסתי. פתאום, ביום אחד בהיר (האמת שהיה כבר לילה, אבל עזבו אתכם מפרטים קטנים ולא רציניים) פגשתי את ריקי בבסיס הצבאי שבו שרתתי אחרי המון שנים שלא נפגשנו. זה היה לפני עשור, אבל מאז לא נפגשנו שוב. אפילו ארטיק לא הצעתי לה, אבל זה בגלל שהיה נורא קר. שוב נשבה הרוח, עונות השנה התחלפו, ונולדה לי בת ראשונה. אישתי זכתה לבחור את השם, והפור נפל על ליה. כשנולדה הבת השניה, החלטתי שאקרא לה על שם תמר, ונורא רציתי לספר לה על זה - אבל לא ממש היה לי איך. אפילו שאלתי את טל, שהזכיר לי את שם המשפחה שלה - אבל לא ממש הצלחתי לאתר אותה. ואז, הגיע הפייסבוק. מצאתי את ריקי, כן - זו מתחילת הסיפור. ואחר כך עידית מצאה אותי, כי הייתי חבר של ריקי. ואז מצאתי את עירית, ועשיתי תיוג לטל, ואז נהיתי חבר של קרן. ואז... ואז באה התמונה ההיא מכיתה ב'2, שם רואים את כל הילדים בכיתה מתוייגים, ואני עובר עם העכבר, אחד אחד. חלק מתוייגים, חלק לא, והנה תמר ו... יש לה פייסבוק! ואחרי שסיפרתי לה למה לבת שלי קוראים תמר, החלטתי לשתף בסיפור הזה, גם אתכם. (הסיפור המלא, כולל תמונות של תמר שלי ותמר המקורית (!!!1111) נמצא בפייסבוק. תמר היא אומנית מוכשרת שמופיעה ברסיטלים בחו"ל וכמעט שאינה נמצאת בארץ.) בברכה, זיו.
 

שונצו

New member
אחלה סיפור, וכרגיל, אתה כותב פשוט נפלא!

תזכיר לי שוב ממה אתה מתפרנס?
 
למעלה