שת"ב

stary1

New member
כל הכח שאת משקיעה

הופך ללחץ, ראי כמה את מהודקת, כמה הסוס משוך, וכמה צריך רק מעט שחרור מצד שניכם שיביא להרמוניה
 

תםטםOHIO

New member
אוקיי

תנסי לרכב בלי ארכובות, לאט, הרבה מעברים, הליכה טרוט הליכה וכו' תנסי לא להאיץ בסוס מהר מדיי, הרבה רוכבים (טובים ונחמדים) עולים על הסוס וישר חושבים - "עבודה". תתחילי בהליכה, ותבקשי מעברים עם הקצב של הסוס.
 
מסכימה

חשתי שינוי משמעותי ברכיבה שלי, כשהפסקתי לרצות ב"תוצאה" או ב"הצלחה". כשאני עולה על הסוס, אני מסה לחוש אותו. עולה מאוד רגוע, מתקשרת איתו מאוד בעדינות, מנסה להעביר לו את המסר שהוא יכול לסמוך עלי ועל היד שלי. למשל, אני משקיעה זמן רב יחסית בחימום בהליכה. אני מבקשת שההליכה לא תהיה עצלה, ושומרת על קשר מאוד קבוע אך עדין עם הפה.היד מלווה את הקשר ולא נוקשה במקום. עושה הרבה תרגילים בהליכה ובמסגרת ארוכה יחסית. בדרך כלל, הסוסים מתרצים לזה ומחפשים את המגע, ואז מתחלים לעבוד יותר מהיד, לייצר מעצמם יותר תנועה, לקבל את המתג. אני מכניסה הרב שינויי כיוון, מעדלים קטנים וגדלים, לולאות. כשאני מרגישה שהסוס רך ונענה, אני עוברת לטרוט קימה ועושה את אותו הדבר בטרוט, ומעברים לקנטר, ותרגילי פינוי לרגל. לפעמים, חימום כזה לוקח עשרים וחמש דקות או אפילו חצי שעה, אבל כשהוא מבוצע נכון ומייסד תקשורת רגועה וזורמת עם הסוס, בד"כ אני מקבלת תמורה מאוד גבוהה בדמות אנרגיה שמייצרת את עצמה (ולא אני צריכה לדחוף או לעצור בכח הרגל/היד) וקשב רב למסרים מהגוף. ואז יש עוד זמן נטו להנאה ולהתקדמות לתרגילים חדשים. זה כמובן עובד בימים טובים שלי ולא עובד בכלל בימים גרועים (ואז אני דוחפת, מזיעה, מתעצבנת, מושכת). אני חושבת שההבדל בין הימים הטובים לגרועים הוא ביכולת הנפשית שלי באותו היום (וגם של הסוס, כי אנחנו שניים) ובאופן ההדרכה שאני מקבלת, אני הרבה פעמים מאוד תלויה בהדרכה. זה הכל בראש
 

cowgirl Ms

New member
כמה סבלנות צריך בשביל מה שאת מתארת...

שזה דבר שחסר לגם לי וגם לתות... אבל אני אנסה את זה. תודה :)
 
אני עומדת לבכות- איזה סוס יפה!! ../images/Emo10.gif

אז ככה, קודם כל- שבי יותר אחורה על עצמות הישבן שלך, משם תפתחי את הכתפיים ואת המרפקים קחי אליך. חוץ מזה יש לך ישיבה טובה, אחלה עקבים.
 
למעלה