שיר ליום - Never Let Me Down Again

Another Girl

New member
../images/Emo41.gif שיר ליום - Never Let Me Down Again ../images/Emo41.gif

כותב עיקרי: מרטין ל. גור.
מבצע עיקרי: דייב גהאן.
אורך השיר: 4:20 (7") 9:34 (12")
ראה אור בהוצאות הבאות:
Never Let Me Down Again/ Pleasure, Little Treasure (7198)
Music for the Masses (1987)
101 (1988)
The Singles 86-98 (1998)
The Best Of Depeche Mode (2003)
Remixes 81 - 04 (2004)
על ההפקה שלו רשומים דפש מוד, דניאל מילר ודייב באסקומב.
Never Let Me Down Again הוא הסינגל ה-19 של להקת דפש מוד והשני מתוך האלבום Music for the Masses.
המילים של השיר עוסקות, על פניו, במערכת יחסים בין שני אנשים, כאשר אחד מהם חוזר לבטוח בשני לאחר שאכז אותו בעבר. יש כאלו שטוענים שמדובר במערכת יחסים בין חברים, אולי מרטין ופלטשר, כמו שמרטין טען באחד הראיונות. יש כאלו שטוענים שמדובר במערכת יחסים הומוסקסואלית מסוג כלשהו. ויש כאלו שחושבים שבכלל מדובר על ההתמכרות שלהם לסמים, ההיי והאכזבה שהוא גורר אחריו (" he knows where he's taking me, taking me where I want to be.", יכול לרמז על דרדור של אחד את השני לשימוש בסם). הפזמון מחזק את הטענה הזו יותר מהכל: We're flying high We're watching the world pass us by Never want to come down Never want to put my feet back down On the ground
המיקס המוכר ביותר של השיר הוא "Split Mix", אשר יצא לבדו בהוצאה מיוחדת, אך גם מגיע כקטע בונוס בדיסק/קסטה של האלבום וכן ב- Remixes 81 - 04. גרסה נוספת היא של הלהקה הגרמנית Digitalism, אשר מופיעה כקטע בונוס ב- The Best Of Depeche Mode.
ה-B-side של השיר הוא Pleasure, Little Treasure. קיים B—side נדיר יותר עם השיר To Have and To Hold (Spanish Taster)"", שמופיע בהוצאות מסויימות של האלבום.
השיר הפך לאחד השירים החביבים על המעריצים, בעיקר בהופעות. במסע ההופעות של הלהקה ב-88' נהגה דפש לסיים את ההופעות עם השיר הזה. רגע זכור במיוחד הוא בהופעה "101", שם אפשר לראות כיצד במהלך ביצוע השיר מרים דייב גהאן על ידיו ומנופף אותן לצדדים ולמעלה מ-80,000 צופים משולהבים מחקים את האקט.
ב-8 בנובמבר 2001 ביצעה הלהקה את השיר במסגרת טקס פרסי ה-MTV בפרנפקורט, גרמניה. ניתן לצפות בה כאן: http://www.depechemode.com/video/television/nlmda_mtvema2001.html
עטיפת הסינגל מציגה את חלקה העליון של מפת רוסיה, בחלק המתחבר לאוקיינוס הארקטי. למה? ככה.
הצלחה: השיר הגיע למקום ה-22 במצעד הבריטי, מקום 63 במצעד המאריקאי ומקום 2 במערב גרמניה, שם הוא נחשב לפופולארי מאוד.
קיימים שני קליפים לשיר. הראשון הוא לגרסת ה- Split Mix (בלי הפתיח והסיום). הקליפ מתאר את דייב המיואש לוגם תה בחברת קשיש ולאחר מכן יוצא ברכב לעבר שדה, כאשר בין לבין רצים ומקפצים בשדות שאר חברי הלהקה. בנקודה מסויימת (במהלך החלק האלקטרוני) ניתן לראות את נעליו של דייב מהלכות לכן עצמאית לפני שהן ננעלות למטרת ריקוד. הקליפ השני, של גרסת הסינגל, הוא קצר יותר ונטול נעליים. שני הקליפים בוימו על ידי אנטון קורבין.
בין המקאבררים את השיר: להקת ברלין, הסמאשינג פאמקינס ובילי קורגן, מעריץ וותיק של הלהקה שביצע אותו במסגרת אלבום המחווה For The Masses.
המילים אין ספק שמדובר באחד השירים המצויינים של דפש. וכן, מודה, גם אני הייתי בין מניפי הידיים בהופעה...
9.7.
 
הרגע הגדול ברמת גן בלי ספק

לראות משער 3 את מה שמהדשא אפשר רק לדמיין: "שדה" אנושי של ידיים מצד לצד. פשוט לראות ולהתפעם. מדהים! 9.9
 

westend girl

New member
8

סורי, אבל... דווקא בגלל שהוא הפך להמנון שכזה הוא קצת מעצבן אותי. כזו אני - נון-קומפורמיסטית
אני גם מסרבת להניף את הידיים כשהוא מתנגן, לא במסיבות וגם לא בהופעה. צריכה להבין למה זה טוב לפני שאני עושה מה שכל העולם עושה... אבל אם להתעלם מכל זה - שיר לא רע (ותמיד אני מתבלבלת בינו לבין Wotrld In My Eyes משום מה, אם למישהו יש הסבר לזה...)
 
שיר סוחף בהחלט....

תמיד יפה לראות איך כולם שרים ומנופפים יחד עם דייב. ובכלל זה שיר טוב. ואכן היה אחד השיאים בהופעה ברמת גן.
 
למעלה