שבת שלום

yosef 30

New member
../images/Emo41.gif שבת שלום ../images/Emo41.gif

שבת שלום משפחה יקרה. הנה בר חלף לו עוד שבוע מבורך ומלא בחוויות חדשות ונפלאות ומלמדות - בעיקר
חשבתי שאם שברגע שאסיים את לימודי אהיה לי הרבה זמן פנוי. אך רצה היקום וגם אני כנראה בתוך תוכי, שהשבוע זה לא הזמן במיוחד לשבת בטן גב
מכירים את ההרגשה שאנחנו מזמנים משהו לחיינו ותוך שניה הכל מתחיל לקרות, הרבה יותר מהר ממה שציפינו. כמה פעמיים זמנתם לחחיכם משהו שרציתם וזה הגיע במהירות עוד לפני שאמרתם - תודה
כיצד אתם מגיבים למאורעות החיים
אז השבוע היו הרבה חוויות והרבה עבודה חדשה - בעיקר סדנאות רייקי שאני כלכך אוהב ללמד. גם השבוע כמו ששיתפתי אותכם נפגשתי עם אחיין שלי שהגיע עם ה"בן-זוג" שלו. בהתחלה הייתה מבוכה מאוד גדולה מצד שניהם בכניסה לדירתי, חיבקתי את אחיין שלי ואמרתי לו כמה התגעגעתי אליו, ומהר פניתי גם לחבר שלו והצגתי את עצמי. ישבנו אצלי בסלון והתחלנו לדבר על כל מיני נושאים, צחקנו קצת, האחיין שלי התלהב להציג לחברו את הקריסטלים שלי בגאווה מלאה. שאלתי אותו לגבי ה- TLV הייתי חייב להבין איך הוא נכנס למסיבות של בגדולים - מיותר לציין שמה שחשבתי היה רחוק מהמציאות. מסתבר שיש ליין לבני הגיל שלהם עד גיל 21 כמובן שמי שיותר גדול יכול להיכנס אך הגיל הממוצע זה הגיל שלהם וחיילים. הם התחילו לדבר על ההופעות ועל כל מיני זמרות, שיבנו ראינו ביוטיוב כל מיני קטעים. כשאני מסתכל על אחיין שלי ועל החבר שלי אפשר בהחלט לראות את הפער בין שתיי העולמות האלה. אחיין שלי נראה כנגרר, כנסחף עם הזרם המגניב של להיות פתוח לכל סגנון חיים, ולהתלהב מהומואים. הם סה"כ נפגשו פעמיים כל אחד גר קילומטרים רבים אחד מהשני. הם התנשקו ולא שכבו עדיין. החבר שלו לעומתו קשה מאוד לפספס שיש שם הומו קטן היודע בדיוק מה הוא רוצה מעצמו ומהמיניות שלו. לשמוע כל מיני דיבורים על אוחוצות ולבסיות ועל גו'אל ללא הפסקה וכמה שהיא מהממת ומגניבה ומצחיקה ומה לא. השיער שלו עוד שניה עף לו מהקרקפת מרוב שעווה ומתיחה לשמיים, מאיפה יש להם את הסבלנות להתעסק כלכך עם השיער שלהם. למען האמת אני יודע מאיפה יש להם את הכוח
הם דיי הזכירו לי את עצמי בכיתה י"ב כשהייתי יוצא עם ידידות שלי מחיפה למועדון שהיה נקרא אז "brother" עוד בתקופה שדנה רק החלה בקריירה שלה, עדו היה לה תלתלים קצרים, ועופר ניסים היה רוקד עם האחים שלו על הבמה. כנראה שזה עובר במשפחה
. אחר כך הלכנו לאכול בקינג ג'ורג - היה נחמד מאוד. ישבנו צקחנוהיה ממש נחמד. ניסתי להיות קשוב לאיך אחיין שלי מגיב לכלכ מיני חתיכים ברחוב - בעוד שהחבר שלו לא מפספס שום דבר, אחיין שלי הולך מבלי לסובב את ראשו. האם זה שאחיין שלי לא מסתכל ימינה או שמאלה - מראה על משהו מסויים? הוא עדיין לא בשל
זה לא ממש הקטע שלו
האם עליי לספר לאחותי כל השיחה שלי עם אחיין שלי ועל כך שיש לו ,בן-זוג".
כמובן שהיא התקשרה ושאלה איך היה
ושהיא מתפלאת שהוא הגיע עם חבר "חשבתי שהוא רוצה לדבר איתך לבד על כל מה שקורה" -אמרה אחותי. ואני הייתי דיי מופתע שהוא אמר לה שהוא בא עם חבר.
לא רציתי להיכנס איתו לכל מיני מקומות של בדיקה וחפירה מה שנקרא. בחרתי לתת להם לשתף אותי במה שהם רוצים. דיברתי איתם קצת על גיל ההתבגרות ואיך הם רואים את החיים, האם יש להם שיחות ועל מה הם בוחרים לדבר. מיותר לציין שחוצפה רבה הייתה בסיפורים כלפי המורים וההורים. הם באמת חושבים שהם מסוגלים לעשות המ שבא להם. ההורמונים באמת עושים להם היי גבוה :-} שבת שלום משפחה ייקרה. יוסף.
 

yosef 30

New member
../images/Emo68.gif פרשת השבוע - בחוקותי ../images/Emo68.gif

השבת בפרשת בחוקותי נקרא על הברכות והשפע שמובטח למי שילך בחוקות התורה - "ונתתי גשמיכם בעיתם..." וישבתם לבטח בארצכם... ונתתי שלום... וכן את שיקרה אם לאו. נשאלת השאלה: הרי התורה מחנכת אותנו לעשות מעשים טובים שלא על מנת לקבלפרס, ומדוע מתמקדים בטובה הגשמית שנגרמת, ולא במעלת מהותנו, "כי הם חיינו..." וכמו שאצל אדם, כשקורה לו ארוע טוב בחייו, מצוות עצמן שמקשרות אם האדם עם הבורא?? התשובה "התורה והמצוות הן תמצית הדבר המשפיע על כל מציאותו, עד ששימחת הנפש מתבטאת אפילו בריקוד ברגליים. כך גם בעולם הגשמי- שהוא הטפל למציאות הרוחנית, כשאדם מקיים את התורה, השפע הגשמי הוא תוצאה להשפעה הרוחנית של המצווה. הקב"ה מגלה לנו את התוצאה. שבת שלום ול"ג בעומר שמח. הדלקת נרות בת"א 19:16 צאת השבת 20"21 שבת שלום יוסף.
 

semi auto

New member
פרשת השבוע - בחוקותי

הטוב: בין תאורי הברכות בפרשה יש פסוק שאומר "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" זה יכול להיות טיעון כלפי קיפאון מחשבתי, שמחרים את החדש מפני הישן, או שאוגר את הכול, את הישן ואת החדש, ולא מפנה מקום בכלל. (מישהו אמר אורתודוכסיה ?
) הרע: " וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ "
והמכוער: בחלק המסיים של פרשת בחוקותי, ניתנת דרך לבני-אדם לפדות נפשם בקורבן כלכלי, בממון או בשקול לו. ולהלן המחירון:
גיל / גבר / אישה
חודש-5 / 5 /3 5-20 / 20 / 10 20-60 / 50 / 30 60+ / 15 / 10
 

E W

New member
שבת שלום....

אז השבוע שהתחיל כמבטיח מאוד נגמר בעצב גדול... ביום ראשון הייתה לי איזו פעולה מוצלחת בעבודה, וביום חמישי היו אמורות להיות עוד שתיים שבוטלו. ביום ראשון גם הלכתי לבקר את סבתא שלי בבית החולים, ובהמשך השבוע הסתבר שזה היה גם הפעם האחרונה שראיתי אותה. ביום שלישי בערב היא נפטרה. ראש השבט - כמו שאח שלי קורא לה. בת 95, אישה מדהימה, אצילת נפש וצדיקה אמיתית. ברחה מפולין בשנת 1935 עת רוחות המלחמה החלו לנשוב. כשירדה מהאוניה היא פגשה את סבא שלי והם היו יחד 60 שנים... עד שהוא נפטר. תמיד הייתה ליידי, מעורבת בחיי החברה של תל אביב. יותר מ 60 שנים עבדה בחנות שלהם בדזינגוף. קודם חנות ממתקים ואח"כ חנות התיקים המפורסמת. שתי דקות מכסית. חנות וחצי מקיטון. כן, לבני 95 כבר מותר למות. ככה סתם בלי סיבה. וגם בלי לסבול. אבל זה היה נורא עצוב. הקשר שהיה לה עם כל אחד מששת הנכדים, והנין הצעיר (הנינה השניה עוד לא מדברת). וזה עצוב. כי הלכה לנו המלכה של המשפחה... אתמול בלוויה נשברתי. בעלי היה איתי ותמך. אח"כ נסענו לבית שלה, והיה כל כך ריק... הבן שלי המתוק, שהסברתי לו שסבתא ט' (היו לו 4 סבתות... נשארו 3) כבר איננה אמר שהוא יבוא לסבא ויצחיק אותו שלא יהיה עצוב. כשאמרתי את זה לאבא שלי זו פעם ראשונה שהייתה לו דמעה בזווית העין. עוד מעט נלך לשם, אחרי שלקחתי אותו מהגן. בחיים צריכים להמשיך. קצת חפרתי, קצת פרקתי, או גם בטעות קצת העצבתי. אבל הבטחנו לסבתא להמשיך לשמוח ולצחוק. אבל כבר אין מי שישאל אותנו "מי בא לקחת אותי בשבת, ואם זה לא קשה מדי כי אני יכולה לשבת בבית לבד, בחושך ולאכול שאריות מהשבוע". אז לחיי כל הפולניות שעוד איתנו!! שתהיה שבת שלום ורק שמחה!!
 
../images/Emo201.gif../images/Emo7.gif

EW , אני משתתפת בצערך. נכון סבתך היתה כבר מבוגרת מאד, אז מה? האובדן הוא אובדן, הכאב הוא כאב גדול, ונשאר חלל. אני מקווה שתמצא מעט נחמה בכך שהיא לא סבלה, שהיתה צלולה עד הסוף ושהספקת לבקר אותה בבית החולים. אני בטוחה שהיא תמשיך לחיות בזכרון כל אחד מבני המשפחה כל ימי חייכם. שני דברים נוספים. האחד יש לך בן מקסים עם לב ענק ואוהב. השני, זהו בדיוק המקום לחפור, לפרוק, לשתף
איריס
 

בופיק

New member
היי EW

אני משתתפת בצערך...
אני יודעת שזה לא קל לאבד אדם קרוב, אני יודעת שיש בזה סוג של נחמה כשאתה יודע שהיא נפטה ללא כאבים וסבל... ואין ספק שהגיע לגיל מכובד מאוד
אני מאוד מזדהה עם הכאב שלך... נגעת בנקודה מאוד רגישה אצלי... נקודה כואבת, שאני מסתובבת איתה הרבה מאוד זמן.... ואני שמחה שהעלת אותה, כי זה מאפשר לי לדבר עליה פה
אל תתנצל על זה שבטעות קצת העצבת בשביל זה אנחנו פה, בשביל השיתוף, ההתפרקות, החפירות וההקשבה
יש לך בן מקסים
איזה אמפתיה מפותחת יש לו.. מדהים!!! תהיה חזק... חיבוק ענק ממני בופיק
 

yosef 30

New member
לחיי כל הפולניות ../images/Emo68.gif ../images/Emo45.gif

היי נשמה יקרה ראשית אני משתתף בצערך. מאוד לא קל להי]רד מבנאדם אהוב, זה קשה מאוד. נשמע שסבתא שלך באמת הייתה אשת חייל. אני מאחל לך ולמשפחתך הרבה אורח רוח וכוח להמשיך הלאה. היא זכתה בכלכך הרבה, ראתה כלכך הרבה בחיים שלה, מותר לה למות ככה "סתם" מבלי להודיע, מגיע הרגע שבו זה הזמן לנוח. התגובה שלך הבן שלך מאוד ריגשה אותי. כמה כייף לך שיש לך את הזכות הזאת, ללמוד על התמימות של החיים, על הפשטות שיש בה רק יופי. מאחל לך שתמשיך לראות דרכו את היופי בחיים. חיבוק גדול לבעלך על התמיכה - כמה זה חשוב שיהיה שם מישהו גם בשבילנו
חיבוק גדול לך לחיבוק| שבת שלום נשמה יוסף.
 
העצבת? ממש לא

כי בכל העצב והכאב מצאת כמה נקודות קטנות של אור ולא מעט אופטימיות, וזה מקסים בעיני.
 

E W

New member
../images/Emo51.gifלכולם על התמיכה

צהריים ראשון בלי סבתא. הבן שלי בא אלי באיזשהוא שלב ולוחש לי "אבא, אני מתגעגע לסבתא, היא חסרה לי בלב...." אז עכשיו שבלעתי את הדמעות אמרתי לו שכולנו מתגעגעים אליה.... אפילו אבא שלי לא הצליח להסתיר את הרגשות שלו כשסיפרתי לו את זה. אין מה לעשות. נתרגל
שיהיה בהצלחה באירוויזיון היום... (זו הנקודה הכי אופטימית שאני מוצא היום
)
 

בופיק

New member
הייWE

הבן שלך פשוט מקסים.... איזה כנות יש בו... מתיקות כזאת.... מדהים... ואני כל כך מסכימה איתך בקשר לארוויזיון.... שיהיה בהצלחה לבועז בעל כול הזמיר
אני מודה שאני מכורת ארוויזיונים עוקבת בהדיקות, מבחינתי זה חגיגה שלמה.... אני ממש יושבת מרוכזת וכולם יודעים שאסור להפריע לי עד שנגמרת ההצבעה
בופיק
 
../images/Emo7.gif חור בלב

היי EW, כל אדם שהולך מאיתנו משאיר אותנו עם חור גדול בלב ולוקח עימו את כל הסיפורים והחוויות שצבר במהלך החיים. החסר מורגש מאוד. לפעמים אנחנו מעריכים את האדם שהלך רק כשאנחנו מרגישים בחסרונו אבל עושה רושם, לפי מה שכתבת שהיית מעורב מאוד בסיפורים ובחוויות של סבתא שלך. אתה תזכור אותם - הם נשארו גם אצלך.
מי ייתן ו...
 
שבת שלום לכולם../images/Emo222.gif

שבוע נוסף של טיולים הסתיים. אתמול חזרנו מיומיים בכנרת ובגולן. הראות לא היתה משהו, כפי שאפשר לראות בתמונה
לצערי הרב ביום שני בלילה הידיד שלי חוזר הביתה לארה"ב
אני כבר מתחילה להתגעגע
. יוספי, האחיין שלך בגיל ההתבגרות, הוא מנסה, מתנסה, בודק. הוא ימצא את דרכו, הוא יבין מי הוא, זה רק עניין של זמן. אותו דבר נכון גם לגבי ההתייחסות להורים מורים והעולם באופן כללי. הם בודקים גבולות מנסים לראות עד לאן אפשר למתוח את החבל. אני לא הייתי מספרת לאחותך. הוא בוטח בך, הוא משתף אותך. אם וכאשר הוא ירצה הוא יספר לאמא שלו על החבר או כל דבר אחר. אל תבגוד באמון שהוא נתן בך. שיהיה סוף שבוע טוב ומהנה לכולנו
איריס
 

בופיק

New member
שבת שלום לכולם....

ברוב המקרים אני מאמינה בזה שמה שצריך לקורות קורה... כמובן שצריך להתחיל להזיז דברים ולחשוב בכיוון מסוים, אבל אם משהו לא מסתדר, אז אולי להניח לו, ואם משהו מתחיל להסתדר ותפוס קצב אז לזרום איתו... יצאו לי סיטואציות בחיים שדברים התחילו להסתדר יותר מהר ממה שציפית, יש בזה סיחרור מסויים, יש בזה תחושה של חיות...זאת תחושה נהדרת... אני שמחה לשמוע שהייתה לכם שיחה נעימה ומלאת צחוקים עם האחין שלך, אני בטוחה שגם היה מאוד מביך בהתחלה כמו שכתבת... גיל ההתבגרות זה בהחלט גיל הזוי, גיל שבו בודקים, מנסים, מתנסים, מסתקרנים, חוקרים, רואים ולוקחים הכל מהכל והעוצמות גדולות....האנרגיות בגיל הזה מטורפות! לפעמים אתה בהחלט לא מבין מאיפה האנרגיות האלו והכוחות האלה להתעסק בדברים שהם מתעסקים בהם.... אני מסכימה עם איריס שאתה לא צריך לספר לאחותך, בכדי לא להפר את האמון ולשמור על סודו... הוא סומך עליך ... תשאיר את זה כך... זה לא שאתה משקר לה ... אלא אתה פשוט מגן עליו... איריס, אני מניחה שזה לא קל שהידיד שלך חוזר חזרה לארה"ב שתדעי שאנחנו תמיד פה בשבילך
ונכון זה לא אותו דבר...נצלי את כל הרגעים האלו שנשארו להיות איתו ולבלות בלי לחשוב על זה שהוא נוסע ... פשוט תהני.... סופש נעים לכולם שלכם בופיק
 
חיים בשחור-לבן

יוסף
ו-
, מעניין לראות איך אנחנו מתבגרים ומסתכלים באופן שונה על העולם ועל דברים מסביבנו. יכול להיות שפעם, לפני שנים, גם אתה נראת כמו האחיין שלך היום ? לכל גיל ולכל דור יש הסתכלות שונה על החיים. לפעמים אנחנו מסתכלים אחורה על דברים שעשינו ואומרים לעצמנו - 'למה התנהגנו ככה ?' או שזה נראה לנו מוזר מאוד. איך מרגיש האחיין שלך ? ומה הוא חשב על המפגש איתך ?
 
למעלה