פרק 328

המונשרי

New member
כמה אתם אמיצים ...............

(או שלא) בהמשך לפרק של היום - בא לכם לדבר על פגיעות? סוד גלוי הוא שרובנו (שלא נאמר כולנו) מסתובבים על מסכות / מגגנות שונות ומשונות שנועדו להגן עלינו. אתוודה כאן ווידוי אישי בעיקבות התוכנית של היום: לא מכבר התחלתי ללמוד נושא שמאד עניין אותי ובעיקבות זאת הגעתי למעגל בו איש לא הכיר את רעהו והייתה לי אופציה להסתיר נק' מאד פגיעה בחיי - שאם הייתי מסתירה אותה היה לי שקט משאלות חקרניות ומזריעת מלח על פצעי. אבל אני ברב
יותי החלטתי לא להסתיר ולהופיע ללא כחל וסרק .- במבט לאחור - זה היה אקט נאיבי לחלוטין כיוון שישנם אנשים שונים חלקם עם בעיות לא פחות... שע"מ להרגיש טוב עם עצמם דורכים על יבלות בחדווה לא מוסתרת. כיום אני בדעה , שיש לנקוט משנה זהירות ...לא תמיד הסרת המגנים עוזרת. מה דעתכם בנידון ? אנא שתפו.
 

מיהי

New member
כמה אמיץ

לשתף בדברים שמקובלים על בטוח, זו אינה חוכמה...החוכמה היא לשתף ,לא להיות מקובל ולהשאר בחיים...אז מה אם הם לא קבלו אלא דרכו? אולי כפי שאת מניחה הם דורכים כדי לא להדרך בעצמם? האם לשתף-להוריד הגנות בפני כל אחד\או בכל זמן,זו כבר שאלה אחרת...בכל מקרה למשל כאן,זה מקום טוב להסיר הגנות.חיבוק-מיהי
 

המונשרי

New member
מיהי ,

לא הרגשתי ששיתפתי במשהו בטוח. צפיתי מראש אפשרות לתסריט שכזה , אבל הייתי בשלב של התפתחות והיפתחות רוחנית ( לאחר שקראתי את הספר "ארבע ההסכמות " והחלטתי ליישם בחיי האישיים את העקרונות שבו- אבל מה לעשות שלא כולם "בעניין"? ). הנק' שהעלית ובצדק האם לשתף-להוריד הגנות בפני כל אחד\או בכל זמן? בדיוק על זה אני רוצה לדון. תודה על החיבוק שולחת אחד בחזרה.
 

מיהי

New member
הצלחת!

אם נפתחת מתוך כוונה להפתח [כלומר זו היתה הכוונה \המטרה] -הצלחת ! וזה מה שחשוב!.אישית,לשאלה בפני מי\מה\מתי- אני חושבת שאינטימיות וחלוקה שלה ראויה לכבוד,ויש לנהוג בה ב'חסכנות'.לכן אולי עדיף 'להתפשט' בפני 'ראויים' בלבד...[: ככה למשל הבנתי את בתאני שלא רצתה לחשוף את 'הקישקס' [בדיקת המעיים] בטלוויזיה...זה מועיל לרייטינג של התכנית אבל אין שום הכרח אמיתי או תועלתי בחשיפה כזו.עוד חיבוק ,ותודה על שלך
 
כשהייתי טיפש יותר וצעיר יותר וזקוק

להרבה תשומת לב, נהגתי בראש ובראשונה להמם אנשים במידע "פגיע" אודותיי. כך משכתי אליי תשומת לב אינסופית לאותו ערב או פגישה ואח"כ האנשים נעלמו ולא שבו עוד. [גם אני כיום לא הייתי חוזר לפגוש אדם שמצהיר על עצמו דברים פוגעניים מהסוג שהצהרתי על עצמי] אח"כ במעגלי עבודה [סדנאות, עאלק] הבנתי שאני לא פרייאר של אף אחד ובטח לא צריך לשעשע את ההמונים בסיפורי חיי או בכאבים שלי. ופעם פגשתי אשה נכה, שהדבר הראשון שסיפרה על עצמה זה איך שהיא מקיימת יחסי מין למרות הנכות שלה. כאן הבנתי כמה נמוך אני מסוגל לרדת כדי שיסתכלו עליי, ומאז אני מספק מעט מאוד מידע "רגיש" על עצמי, ואני בהחלט לא מאמין ב"כנות" ב"נכונות" או ב"טוב הלב" של הסובבים. אינני הולך לתראפיסטים אגב, כי האחרון עצבן אותי ברמות כאלה, אז אם אני חייב להתוודות, לחלוק יש לי עם מי, תודה לה שנמצאת שם אתי כל הזמן.
 

המונשרי

New member
אצלי

זה לא נבע בצורך לתשומת לב. אפילו בשיחת ההכרות כשכולם הציגו את עצמם הבלעתי עובדה זו. אולם בהמשך כששאלו - בחרתי שלא להסתיר/ לבלף. מה גם שזה לא משהו מבייש .
 
ובכל אופן, באה השאלה שלך

ברגע שאת פותחת צוהר לאנשים הם נכנסים, ודי מהר. איני יכול לבוא בתלונות לאנשים [במיוחד ישראלים שהם חטטנים גדולים במיוחד] אם אני מזמין אותם לתוך העולם שלי [נקרא לזה כך], וכאשר הבנתי שהמניע להתנהגות שלי הוא שלילי החלטתי לוותר עליה בכלל. אני מניח, שאנשים שמכירים אותי יעידו שאני חביב, ידידותי, פתוח לסביבה [אלה המשובים שאני מקבל], אבל לאמיתו של דבר אני לא משתף אותם כמעט בכלום מחיי האישיים.
 
../images/Emo79.gif " סודות...שדות של אירוסים"...

כבר שייקספיר הגדול כתב : "העולם כולו במה - ואנחנו שחקנים". אז ישנם שחקנים יותר מוצלחים וישנם פחות... בלי להכנס לפרטים אישיים -> נלמד כאן שיעור, שישנה התיאוריה עם המילים הנחמדות והמכובסות קריא : טס, חיי את חייך ללא הגנות ומגננות. סטייל עימדי עירומה מול הרוח הגדולה [אייקון של אצבע מותחת את העפעף התחתון] וישנה הפרקטיקה -> מה קוראים אותה "החיים" ושם חוקי המשחק מעט יותר מורכבים מאשר תוכנית TV פופוליסטית.
 

המונשרי

New member
בהקשר זה

כתבתי שיר : La Veritta שזה מאיטלקית האמת.כשהאמת מדברת מגרוני לעיתים אני מצטערת שלא נצרתי בזמן את לשוני שהיא לא דבקה לחיקי בין אם ארהיב עוז ובין אם לאו לבטח אצטער.
 

יסמין@

New member
לדעתי לא קשור לאומץ

ויש עוד ערכים חשובים: למשל, שמירה על הפרטיות, אינטימיות עם אנשים מעטים ונבחרים וכו'. כמו שלא נלך בעירום ברחוב, וכמו שלא נתפשט לפני כל אדם - אני לא רואה שום צורך או טעם להתפשט באופן נפשי בפני אנשים זרים, מקריים, סתמיים. וכמו שהבגדים מגינים עלינו מפני השמש והרוח והלכלוך וכו', גם הבגדים הנפשיים מגינים עלינו מפני אנשים שאנחנו לא מעוניינות שיתקרבו אלינו, שידעו עלינו, שיגעו בנו נפשית וגופנית.
 

MommyHug

New member
מה היה בפרק? (של יום חמישי)

משום מב פספסתי את החידוש של רייצ'ל עם אבא שלה... הכיצד?
 

Y. Welis

New member
זה תלוי כמובן בקבוצה

אבל בעיקרון אני בעד תשובות כנות - *לשאלות*. כלומר, אם ישאלו אותי על משהו מסויים, אני אומר בדיוק מה אני חושב בעניין, או מה הנסיון האישי שלי. אבל כל עוד לא נשאלתי, לרוב לא אנדב מידע מעבר לדרוש. כמובן שראוי להיות אמיץ (כמו שהדגמת) ולגלות, אבל כדאי לברר למי זה עוזר - לך אישית, או לאנשים שסביבך. אם זו בושה שרוצים לנטרל, אז כן (אבל עדיף מול אנשי אמון ולא כל אחד). אם זה משהו אחר, אין הכרח.
 
למעלה