רכיבה מעל העננים...
יום ראשון, אני פותח חלון ורואה שמיים מעוננים, אבל מעוניים כבד. אמצע יוני ושמיים מעוננים? דרום קליפורניה - שמיים מעוננים? כן - האוקיינוס השקט הוא אוקיינוס קר, ושומר את החוף של קליפורניה קריר למדי. בימים שיש רוחות מכיוון האוקיינוס אל היבשה, האוויר הלח שעולה מהים אל היבשה עולה לגובה ככל שנכנסים פנימה אל היבשת. כשהאוויר הזה מגיע אל אזור פסדינה, ואל רכס ההרים שמצפון לה - העננים מתעבים. עננים ביוני... באותו יום ראשון קבעתי עם חברים להיפגש ב-Newcomb Ranch, מקום המפגש של אופנוענים מאזור לוס אנג'לס, שאני פוקד כמעט בכל סופ"ש כשהכבישים אינם מכוסים קרח (בחורף... ההרים הללו מתנשאים לגובה של 7500 רגל, ועטויים שלג כל החורף כמעט). "יהיה בסדר - רק עננים..." אני חושב לעצמי כשהעננים הללו בהחלט מראים סימני גשם, אבל קבענו. אני יוצא לדרך, מתחיל לעלות את ההרים דרך הקניון, וגשם מתחיל לרדת. לא הכי כיף בעולם - רכיבה של יום ראשון אמורה להיות כייפית, בשמיים תכולים ושמש זורחת - לא בגשם שוטף. עקפתי שיירה של הארלים ואני ממשיך כשמדי פעם עוברת המחשבה "אף אחד לא יגיע - השנים הללו רוכבים רק בימים בהירים, יש להם מכוניות, רק אני הפסיכי שממשיך לעלות." (לי אין מכונית - כך שאני רוכב כל יום לאורך כל השנה). קיוויתי שכשאעלה מספיק, העננים ישארו מתחתי, סך הכל הם מתעבים בשכבות קרות ואם אעלה עוד קצת - הטיפות ישארו מתחתי. לרכב בגשם דרך עננים סמיכים, כשבקושי רואים את הדרך המפותלת דרך הקניון בהרים... חוויה לא משהו. בתור עקשן מוכר - המשכתי. 10 דקות אחר כך, כמעט בבת אחת - השמיים בהירים! מבט הצידה - שמיכת עננים עצומה מאופק אל אופק מכסה את כל אגן לוס אנג'לס, ואני כאן רוכב מעל העננים! מראה מדהים. התמונה צולמה בדרך למצפה הכוכבים של הר-וילסון, עשינו עיקוף קצר בדרך חזרה למטה כדי לבקר את האתר ההיסטורי הזה
. אה - האחרים? הם הגיעו לראנץ'... במכוניות
.