בקרה אנלוגית ודיגטלית של דגמי רכבות
למי שלא מכיר, נתאר בקצרה מה זו בקרה דיגיטלית של דגמי רכבות, ובמה היא שונה מהשיטה האנלוגית הישנה והמוכרת. בקרה אנלוגית בשיטה ה-'אנלוגית', מהירות וכיוון הנסיעה של המנועים החשמליים (בקטרים ובקרונועים) נשלטים על-ידי שינוי הזנת החשמל למסילה - שינוי המתח (הכי נפוץ), שינוי עצמת הזרם או שינוי החלק היחסי של הזמן בו מוזן חשמל למסילה (למשל - עשירית שנייה כן, עשירית שנייה לא). את כיוון הנסיעה משנים במערכות זרם ישר (DC) על-ידי הפיכת הקטבים, ובמערכות זרם חילופין (AC), כמו 'מרקלין' H0, על ידי שינוי מצבו של מתג בקטר באמצעות שינוי רגעי בהזרמת החשמל למסילה. המשמעות היא שכל קטר על אותה מסילה ייסע באותה אופן בכל רגע נתון - אם רוצים להפעיל באופן עצמאי שתי רכבות או יותר, הן צריכות להמצא על קטעי מסילה נפרדים, שמבודדים אחד מהשני ומוזנים בחשמל כל אחד בנפרד, משנאי אחר. בקרה דיגיטלית הפתרון לחוסר הגמישות הזה נמצא בשיטה הדיגיטלית, שגם מדמה באופן יותר קרוב את המציאות - במציאות, נהג הרכבת שולט בהפעלת הרכבת ולא במסילה, וכך גם מפעיל הדגמים בהפעלה דיגיטלית. מבחינה טכנית זה עובד כך - למסילה מוזן באופן רצוף חשמל במתח ועוצמת זרם קבועים. בכל קטר וקרונוע מותקן שבב שליטה ובקרה שמכונה 'מפענח' (Decoder), וכשמו כן הוא - הוא 'מאזין' לזרם החשמל שבמסילה ומחפש הוראות שהוצפנו לתוכו. אם ההוראה שהוא מפענח מיועדת אליו, הוא מבצע אותה. למעשה, המסילה משמשת כחוטים של רשת תקשורת מחשבים, אבל בניגוד לרשת מחשבים, כאן זרם החשמל גם נושא את המידע וגם את הכח לבצעו. את ההוראות מקדד לזרם החשמל הבקר הראשי, שהוא מכשיר גדול ויקר יחסית שמחובר לשנאי/ם או משולב בתוכו. למרבית הדגמים יש עליהם גם את כל הכפתורים הדרושים למפעיל לצורך השליטה (בחירת כתובת, שינוי מהירות, לחצני פונקציות וכיו"ב), אבל כיום יש בקרים שכל תפקידם הוא לקשר בין השנאי למחשב האישי, בו מותקנת תוכנת שליטה ובקרה מתאימה. בדומה ליחידות הכח המניע (קטרים, קרונועים), ניתן להתקין שבבי פענוח גם בקרונות - לדוגמה, לצורך שליטה על תאורה או מנופי מסילה - וגם בכל אביזר אחר שמחובר חשמלית לאותה 'רשת תקשורת מחשבים', כמו מסוטים ושאר מתקני איתות (כמו סימנורים וסמאפורים). באופן זה ניתן לחסוך חיווט רב ומסובך, ומכיוון שהשליטה מבוצעת באופן לוגי (ולא על-ידי כפתורים ייעודיים ונפרדים) לא צריך להתעסק באלקטרוניקה בלבד. המחיר הוא בעלות השבבים, שעדיין יקרים יחסית. באופן עקרוני, במערכת בקרה דיגיטלית כזו, החוטים היחידים הדרושים הם זוג חוטים בין השנאי למסילה. באופן מעשי זה מעט יותר מסובך - אם רוצים להפעיל הרבה קטרים/קרונועים בבת-אחת, או שהמערכת גדולה יחסית מבחינת אורך המסילות, או שיש הרבה אביזרים שמחוברים אליה, אזי אספקת החשמל של שנאי בודד לא תספיק. במקרה כזה יש לחלק את המערכת לכמה חלקים מבודדים ולחבר לכל אחד מהם שנאי (יקר) משלו, עם החיווט הנוסף הדרוש בין כל שנאי לקטע שלו. המקפידים גם מחברים כל שנאי למערכת בכמה נקודות, כדי לשפר את ההזנה, וכן פורשים חיווט נפרד לאביזרים כדי לא להעמיס על אספקת החשמל למסילה. בנוסף, כדי לחסוך בשבבי מפענח, קיימים שבבי מפענח שכוללים חיבורים למספר אביזרים, למשל ארבעה או שמונה מסוטים וסימנורים, דבר שחוסך בעלות אבל יוצר צורך בחיווט נוסף.
בואו ספרו לנו: האם זהו חלק שאי אפשר בלעדיו? אולי לא חייבים אותו? וכשרוצים לבנות כזה, האם זה שמור רק לאלקטרונאים או שגם אנחנו יכולים? מה חשוב לתכנן מראש? מה אפשר לבנות תוך כדי ההתפתחות? איזה אפשרויות קיימות שכדאי לדעת עליהן? אתם מוזמנים להעלות תמונות של לוחות הבקרה מתוך הדגם שלכם, להסביר אילו שיקולים הנחו אתכם בעת הבניה שלהם, לתרום אותם טיפים רעיונות והצעות וכמובן גם לשאול שאלות ולהתייעץ
