קינאה זה איכסה.
לגמרי. אומנם זה רגש טבעי, אבל רוב הפעמים הוא ממש מוגזם.. במיוחד בין בני זוג. יש לי חברות שמתלהבות מזה שהחבר שלהן מקנא להן, הן אומרות שזה גורם להן להרגיש שהוא אוהב אותן, שהן חשובות לו.. אני אישית רואה את זה כסוג של תלות מטורפת. לא אוהבת שמקנאים לי, רוב הפעמים אני לא מקנאה [אלא אם אני רוצה מישהו והוא עם מישהי אחרת, אבל אם הבחור שלי- אז מה יש לי לקנא?! במי?בזה שהוא שלי?] חברה טובה שלי, היה לה חבר במשך שלוש שנים שהיה קנאי בטירוף.. עשה לה פרצופים כשהיא לבשה בגדים מסויימים, כשהיא דיברה עם בחורים הוא לא אהב את זה, כשהיא יצאה למועדונים הוא טען שהיא רוקדת פרובוקטיבי מדי...] אני אישית התחרפנתי מזה, היא אהבה את זה. היום היא מבינה כמה חרא היא אכלה בגלל הקינאה הזאת. אני חושבת שאם יפריע לבנזוג שלי משהו מסויים שאני עושה, אם הוא יבוא וידבר איתי וייתן לי סיבה היגיונית לא לעשות את זה, אני באמת לא אעשה... אבל סתם ככה כי האו מקנא? זו בעיה שלו. בשיא הכנות.
