עניין שמעסיק אותי המון בחצי השנה
האחרונה. אורי בשבת הבאה 16/12 בן שנה. אני נדהמת מאיך השנה המשמעותית ביותר בחיי עברה לה כל כך מהר, אבל...עם מליון התרחשויות. בחצי השנה הראשונה הייתי כל כך בשוק מהשינוי בחיי שלא חשבתי על זוגיות. אבל...מאז...אני לא מפסיקה לחשוב עליה. אם תהיה. אימתי...ביומיום הטיפול לא קשה לי, להיפך...כשאני מטיילת עם חברים ורואה את הוויכוחים שלהם בעניין הטיפול בילד אני מודה לאלהים שאין לי את כאב הראש הזה ושאני מחליטה לגבי רווחתו של בני . ותודה לאל...הוא תינוק רגוע וחייכן אז כנראה שאני מחליטה טוב. מצד שני, אם היתה לי זוגיות לא הייתי נלחצת מזה שאני בת 35.5 ואין לי זוגיות כבר יותר מידי זמן. לא הייתי נלחצת מזה שאני רוצה עוד ילד ולא מבנק הזרע אלא עם בן זוג או שותף (כי כלכלית לא אעמוד בזה). מעבר לזה, שאני משערת שכשאורי יגדל דמות גברית חיובית בחייו לא תזיק וגם אני מרגישה שאם אמצא את האחד אז אהיה מאושרת עד בלי די. הבעיה היא שבחיי הארוכים הכרתי כל כך הרבה מטומטמים שאני כבר לא יודעת אם האחד קיים בכלל. בקיצור יקירתי...את מעלה כאן סוגיה מאד מורכבת עבורי, אבל...בהחלט מטרידה. לסיכום...בן הזוג לא חסר לי בטיפול היומיומי אלא כבייביסיטר מידי פעם (עדיין לא מצאתי ואני לא יוצאת לשום מקום כמעט בלי אורילי וזה לא טוב כי אני מאבדת את עצמי לדעת...).
האחרונה. אורי בשבת הבאה 16/12 בן שנה. אני נדהמת מאיך השנה המשמעותית ביותר בחיי עברה לה כל כך מהר, אבל...עם מליון התרחשויות. בחצי השנה הראשונה הייתי כל כך בשוק מהשינוי בחיי שלא חשבתי על זוגיות. אבל...מאז...אני לא מפסיקה לחשוב עליה. אם תהיה. אימתי...ביומיום הטיפול לא קשה לי, להיפך...כשאני מטיילת עם חברים ורואה את הוויכוחים שלהם בעניין הטיפול בילד אני מודה לאלהים שאין לי את כאב הראש הזה ושאני מחליטה לגבי רווחתו של בני . ותודה לאל...הוא תינוק רגוע וחייכן אז כנראה שאני מחליטה טוב. מצד שני, אם היתה לי זוגיות לא הייתי נלחצת מזה שאני בת 35.5 ואין לי זוגיות כבר יותר מידי זמן. לא הייתי נלחצת מזה שאני רוצה עוד ילד ולא מבנק הזרע אלא עם בן זוג או שותף (כי כלכלית לא אעמוד בזה). מעבר לזה, שאני משערת שכשאורי יגדל דמות גברית חיובית בחייו לא תזיק וגם אני מרגישה שאם אמצא את האחד אז אהיה מאושרת עד בלי די. הבעיה היא שבחיי הארוכים הכרתי כל כך הרבה מטומטמים שאני כבר לא יודעת אם האחד קיים בכלל. בקיצור יקירתי...את מעלה כאן סוגיה מאד מורכבת עבורי, אבל...בהחלט מטרידה. לסיכום...בן הזוג לא חסר לי בטיפול היומיומי אלא כבייביסיטר מידי פעם (עדיין לא מצאתי ואני לא יוצאת לשום מקום כמעט בלי אורילי וזה לא טוב כי אני מאבדת את עצמי לדעת...).