*| סקר חדש

[niraf]

אני חושבת

1. אני חושבת שנוש התכוונה לאימפרסיוניזם וניאו קלאסיקה במוזיקה ולא בציור. 2. זה נכון. מובן שאי אפשר לקבוע "לאיזה גיטריסט יש יותר רגש". יש בזה סתירה פנימית. לכן הייתה בעייתיות מאוד גדולה בטורניר הגיטריסטים - גיטרה זה כלי של פיל ושל סטייל ורגש, ולכן אי אפשר לקבוע מי יותר טוב. מה שכן, אפשר לקבוע מה רוב האנשים בפורום מרגישים ובכך לסכם את דעת הרוב. זה לא תחרות של טכניקה. 3. מה שכתבת על האימפרסיוניזם באמנות הפלסטית הוא פשוט לא נכון. האימפרסיוניזם, בקיצור, הוא זרם שנוצר בעקבות שינוי בדרך החשיבה של האמנים. היצירה, במקום להעביר מסר כלשהו, דתי או אמנותי, הפכה ליצירה ששמה את הדגש על ההתרשמות הכללית - impression. על איך שנראה הציור בכללי ולא הפרטים הקטנים. יש כל מיני סוגי טכניקות, לא רק של רישום אובייקטיבי או ריאליזם מדויק עד לפרט האחרון. אני די בטוחה שהאחיינים שלך לא יכולים לחקות את מונה. אבל זה פורום מוזיקה.

 

[special agent utah]

אההם אההם

הוא נוצר בשינויי בדרך החשיבה. זה מדוייק. למה הוא הוביל? להשלכת המטרה האמיתית והמקורית של האמנות.

 

[niraf]

המטרה

המקורית של האמנות היא להעביר מסר? גם התרשמות כללית היא מסר - במיוחד שהיא מועברת בסגנון הזה, שהוא מקסים בעיניי. ברשותך, אני אשווה את זה לאימפרסיוניזם במוזיקה (אחרי הכל זה לא פורום אמנות). לא שזה זרם קיים, אבל בכל זאת היה אחד כזה. דביסי למד בקונסרבטוריון של פריז וכל זה והייתה לו השכלה קלאסית רחבה, ויצר מוזיקה סטנדרטית לאותה תקופה, עד שפגש והושפע ממוזיקת גמלן שהיא לא מוזיקה מערבית ואחד מהעקרונות השונים בה זה שהיא לא סיפור עם התחלה פיתוח שיא וסיום כמו היצירות של הנדל או מוצרט או שוברט אלא תמונה. המוזיקה הזאת מתארת את התמונה שהיא רצתה לתאר, בין אם זה ילדים משחקים, חורף, או ציפורים מתעופפות. זה מעביר מסר, ואפילו יותר במידה מסויימת מהמוזיקה הקלאסית, כי בזה הזרם הזה מתרכז. שמעת פעם יצירות מהתקופה הקצת מאוחרת של דביסי? כמו הקובץ "תחריטים"? או יצירות כמו "צעדים בשלג", "פגודות" וכולי... אפשר לפי השמות להבין מה רצה המלחין להעביר, ואיך שהוא הצליח. כמובן ששנאו את המוזיקה של דביסי ולעגו לו וכולי וכולי כמו שעושים תמיד. אבל אחר כך למדו להעריך את גאונות החשיבה שלו, שאפשר להגיד שמסתכמת במילה הענקית אווירה. האימפרסיוניזם במוזיקה, כמו גם באמנות, זה זרם שמביע כל כך הרבה, שזה מכסח את הקלאסיקה השמרנית.

 

[special agent utah]

נחזור לאומנות

כי אני לא מבין במוזיקה שאת מדברת עליה... מה שאת קולטת מציור מופשט, זה לא מה שאני קולט, ומה שאני קולט מציור מורכב, זה לא מה שאת קולטת, אבל הלגיד בכזאת נחרצות ש"האימפרסיוניזם במוזיקה, כמו גם באמנות, זה זרם שמביע כל כך הרבה, שזה מכסח את הקלאסיקה השמרנית" זו טעות, כמו שלהגיד שהיצירות של גילמור מעבירות כל- כך הרבה שזה מכסח את פאטרוצ´י זו טעות. מה שאתה קולט זה אינדיבידואלי. אני מעריך את זה כשזה בא עם טכניקה. עם הפשוט נוגע לך יותר, אז סבבה לך. אצלי זה לא ככה.

 

[special agent utah]

תיקון

עם הפשוט נוגע = אם הפשטות נוגעת.

 

[niraf]

יש משהו

יש משהו במה שאתה אומר, אולי זאת הייתה טעות המשפט הזה, אבל כוונתי הייתה שהמוזיקה האימפרסיוניסטית (כמו הציור כמובן) המטרה שלה היא להביע את כל הדברים האלה, הדגש שהיא נותנת הוא על הנפש של השומע, המוזיקה הקלאסית השמרנית מדגישה את זה בהחלט פחות.

 

[special agent utah]

זה נכון.

אבל זה מדבר אלי יותר. ההתמקדות בטכניקה.

 

[niraf]

יעבור לך ../images/Emo3.gif

 

[special agent utah]

אולי...

 

[noosh]

אוקיי, באמנות אני מבינה ../images/Emo13.gif

אני פשוט לומדת את זה עכשיו במגמה

רק שתדע שהרבה פעמים הקומפוזיציה של האימפרסיוניזם הייתה הרבה יותר מורכבת מזו של הניאו-קלאסיקה

הקטע הוא, שהניאו-קלאסיקה חזרה אל העבר, אל הרנסנס, וצוירו באותה תקופה בעיקר נושאים היסטוריים ששמשו כאלגוריות. רוב האמנות הניאו-קלאסית הייתה אמנות מוגייסת לשם העברת המטרה, בדיוק כמו ז´אק לואי דוד, שצייר ציורים כדי להעביר את המסר - המהפכה הצרפתית זה טוב. הקומפוזיציה הניאו-קלאסית מאופינת בעיקר בפרפסקטיבה מדעית, נקודת מגוז, קומפוזיציה בצורת משולש שווה צלעות, חלל במה רדוד - קומפוזיציה פשוטה, ברורה ומובנת לכל, כשההתרחשות נמצאת במישור הקדמי ומאפשרת לצופה להבין בדיוק במה מדובר. כל זה תועל למען מטרה אחת - להעביר את המסר כמה שיותר ברור. לכן הקופצוזיציה כ"כ פשוטה, כדי שהצופה הפשוט יבין בדיוק למה התכוון המשורר, לא יצטרך להתעמק יותר מדי בציור ובניתוח המשמעויות הנסתרות שלו, הכל גלוי לעין והמסר עובר במהירות. אצל האימפרסיוניסטים זה לא היה ככה. האימרפסיוניסטים ניסו ליצור אווירה, ולכן הם ציירו בחוץ, כדי לתפוס את הרגע. הם לא ניסו לייפות שום דבר, לא ציירו שום דבר לשם העברת מסרים ואמנות מגוייסת, אלא רק בכדי ליצור תחושה כלשהי, לעורר רגש כלשהו אצל המתבונן. בהתחשב בעובדה שהם ציירו מה שהם ראו ולא ניסו להעביר מסר, ובהתחשב בטכניקה האולי יותר רכה, אבל עדיין - טכניקה, נוצרה אצלם קומפוזיציה פתוחה, אבל מורכבת יותר. תפיסת החלל שונה, אינטואיטיבית, והפרספקטיבה אינה מדעית אלא אטמוספירית. אין כאן מישור אחד קדמי, שהכל מתרחש בו, אלא נוצרו מספר מישורים, שבהם מתרחשת הסצינה בדרגות שונות. יש יותר עומק ונפח לתמונה, גם אם אין שם נקודת מגוז מדודה. במקרים רבים נוצרו שתי נקודות מגוז, שתי נקודות מבט שונות ושתי פרספקטיבות באותה יצירה, דבר המעניק נופך אחר ליצירה. לכן, הרבה פעמים היצירה האימרסיוניסטית מורכבת יותר מהיצירה הניאו-קלאסית, אפילו אם היצירה הניאו-קלאסית מחושבת ומדוייקת יותר, משיחות המכחול שלה מלוטשות והעיבוד שלה נוקשה יותר. אני אישית יותר אוהבת לראות את נגיעות האמן על הבד, את הציור עם גושי השמן שהתקשו ועדיין בולטים ממנו, את הנקודות האלה בהן הקנבס נשאר ריק כי האמן לא מילא הכל במדויק אלא צייר מהר ומתוך השראה, ולא לאט ובשקדנות. זאת גם אם הנושא המצויר אינו מיתוס, אלא ערמות שחת בחורף. מצד שני, אני אוהבת יצירות ניאו-קלאסיות, אינ אוהבת את התקופה הניאו-קלאסית, ואני בכלל לא חושבת שזה בא אחד על חשבון השני, אפשר להינות משניהם.

 

[special agent utah]

...........

את צודקת בזה שאת אומרת שהם לא באים אחד על חשבון השני- אבל עדיין, אני טוען שאת ההעברה האימפולסיבית של הרגשות הרבה מאוד אנשים יכולים לעשות, אם הם לא שמים לב לטכניקה, ולהעביר מסר מתוך עבודה מדוייקת יותר (זו המורכבות שהתכוונתי אליה. לא מבחינת הרעיון), זה דורש מהאמן, לדעתי, יותר.

 

[noosh]

זה גם מה שאני התכוונתי אליו

באימפרסיוניזם יש יותר מורכבות לפעמים.. אבל בוא נרד מהאמנות לרגע

זה שהטכניקה לא קפדנית לא אומר שהיא לא קיימת... יש המון סוגים של טכניקות, ולא כולן חייבות להיות מדוייקות..... אני לא חושבת שלגילמור אין טכניקה, ממש הורדת אותו לדרגת תת-אמן, אחד שלא יודע ליצור, שאין לו טכניקה ושעושה הכל מתוך אימפולסיביות. אני עדיין חושבת שגילמור הוא אמן, גם אם הוא לא עובד בצורה טכנית כמו הנדריקס. הטכניקה שלו פשוט שונה, הקטעים שלו פחות מורכבים, אבל אני לא חושבת שאפשר להגיד שהם לא מורכבים בכלל.

 

[special agent utah]

כשדיברתי על זה שהאימ´ דורש פחות

מהאמן לא התכוונתי לגיטריסטים, אלא לציירים. ניסיתי להבהיר את זה עוד בהתחלה. את צודקת במה שכתבת.

לך

 

[noosh]

אני ממש מצטערת!!!

לא הייתי צריכה לעשות את ההשוואה המטומטמת הזאת לאמנות, זה לא היה נכון מצידי

רדו לרגע מהקטע של האמנות, זה לא הפורום לנהל עליו דיונים אם אימפרסיוניזם יותר טוב מהניאו-קלאסיקה או לא, כשבתכל´ס אין לזה תשובה, בדיוק כמו שאין תשובה אם גילמור יותר טוב מקלפטון. מה שניסיתי להגיד זה שהבחירה היא נורא נרוא אינדיבידואלית, שכל אחד מצביע למי שהכי מרגש אותו, ואם הנדריקס עושה לך את זה אז אחלה, אם גילמור מעלה לך דמעות בעיניים אז סבבה, אם בלקמור מעביר בך צמרמורות אז באמת שזה בסדר גמור. הרבה פעמים זה לא גיטריסט אחד, אלא המון.. אני לא יוכלה להגיד שרק להקה אחת גורמת לי להצטמרר, כי יש המון, ולי, אישית, קשה לבחור ביניהם. יש כאלה שקל להם. נכון, כותרת הטורניר לא הייתה "הגיטריסט המרגש ביותר", אבל בשביל לבחור את הגיטריסט הטוב ביותר מבחינה טכנית לא צריך כזו תחרות, צריך נתונים סטטסיטיים. ומה הכיף בלבחור את הגיטריסט רק על פי היכולת הטכנית שלו? אני לא מתפלאה שאנשים בחרו לפי הרגש, ואם את רוב האנשים גילמור יותר מרגש מהנדריקס, אז מה לעשות, אתה לא יכול להגיד להם שזה לא בסדר. אני ממש מתנצלת על ההשוואה, לא הייתי צריכה לעשות את זה, זה סתם העלה דיון מיותר ולא העביר את מה שרציתי להעביר - מוזיקה זה בראש ובראשונה רגש, בין אם תרצה בכך או לא, ולכן ההצבעות נערכות על פי הרגש, גם אם הכותרת היא לא איזה גיטריסט מרגש יותר. מוזיקה לא תמיד חייבת להיות מדוייקת ומורכבת ומהירה כדי להעביר את הרגשות. וזה לא שיש רע במוזיקה מורכבת, אני נהנית לשבת ולהקשיב לסולואים מורכבים, באמת שזה כיף, ומרגש, ומעורר הערצה ופשוט גורם לי להתמכר. אבל עובדה שרוב חברי הפורום בחרו בגילמור, וזה לאו דווקא כי הם אוהבים את פינק פלויד, אולי זה באמת כי גילמור מעביר בהם משהו שקלפטון לא, עד כמה שקלפטון גיטריסט טוב.

 

[special agent utah]

אפשר להחליט מי טוב יותר- וזה קלפטון

אבל זה לדעתי... אז בדיוק עם זה אני לא מסכים- עם זה שבאופן כל- כך גורף גילמור ו-ווטרס מנצחים פה. אולי את ועוד כמה פה בחרתם באמת כי הוא מרגש אתכם יותר (למרות שאני תמיד אטען שלקלפטון יותר רגש, ושהנדריקס יותר טוב), אבל מה שאני מתרעם עליו זה שאלף אנשים שהצביעו, בייחוד בסקר, עשו זאת בגלל שווטרס הוא מפינק- פלוייד, ורק בגלל זה. זה מה שאני לא אוהב. את ההערצה הזאת.

 

[noosh]

אני לא חושבת שזה כזה עקרוני

תראה, יש אנשים שמעריצים את פינק פלויד, מה לעשות, ככה זה. אני לא חושבת שזה לשווא, בטוח יש בזה משהו. אני לא מבינה למה זה כ"כ מפריע לך אם האמן שאתה מעדיףלא זוכה. זה לא מוריד מטיבו, זה פשוט אומר שיש כאלה שמזדהים איתו פחות, וזה לא גורע ממנו, להפך, לדעתי זה הופך אותו ליותר מיוחד... קח את זה יותר בקלות, באמת שזה לא כזה נורא, אני בטוחה שהאנשים האלה אוהבים גם את הנדריקס וגם את דילן, ואולי יש כאלה שהצביעו בלי להכיר אותם, והם בכלל לא יודעים מה הפ מפסידים, בעיה שלהם

 

[special agent utah]

כן, את צודקת. העניין הוא שאני לא

מדבר רק על הפורום הזה אלא על כל מה שעושים, עשו ויעשו מפינק- פלוייד, שלדעתי מוגזם.

 

[הניבלונגים]

איזה יופי של דיון ../images/Emo13.gif

 

[FunnyCars]

Surrealistic Pillow

האלבום ´גלולה סוראליסטית´ של להקת הרוק הפסיכודלי הטובה ביותר בהיסטוריה, שלקחה את הז´אנר הכי עמוק ורחוק, מבחינה אומנותית וטקסטואלית. אני כמובן מדבר על להקת ג´פרסון איירפליין המופלאה, ובראשם התמלילנית המבריקה גרייס סליק שהצליחה לכתוב את אחד השירים המדהימים והתלושים ביותר בתולדות הרוק (white rabbit). התקליט Surrealistic Pillow היה ללא ספק נקודת ציון בגל הסוראליסטי-פסיכאדלי של סוף שנות ה-60, ושום רשימה של תקליטים שהשפיעו על המיוסיקה לא תהא שלמה בלעדיו. ד"ש לטלסנר.

 

[StrangeKind Of Woman]

חחחחח!! ../images/Emo13.gif

אני חשבתי שזה "כרית סוריאליסטית".... בכל אופן, אני מסכימה איתך במאה אחוז- ויחד עם Crown Of Creation- אלה שני האלבומים הכי טובים של הג´פרסון איירפליין לדעתי.....