../images/Emo41.gifסימה../images/Emo41.gif
כמובטח, סיפורה של סימה. רקע: היניב חוזר הביתה אחרי 5 שנים בוושינגטון, מתאחד עם בן הזוג שהכיר בביקור האחרון בארץ, אחותו הקטנה מתאשפזת בבית חולים, משתחררת אחרי מספר ימים, וליניב מוקצית הספה בסלון לשימוש כחדר שינה. הלחץ למצוא דירה ומייד היסטרי, הלחץ למצוא עבודה כדי לשלם עליה היסטרי גם הוא, אבל דירה קודם (הודות לאבאמא שנתנו כייסף לשלושה חודשים ראשונים). היניב הולך לשלוש עד חמש דירות ביום, ומזדעזע מכמה ילדות בנות 22 יכולות להיות מטומטמות (זה כבר סיפור אחר), לאיזה זוועות גברים סטרייטים יכולים להביא את הדירה (ותאמינו לי שאני לא לחלוטין שייך למחנה האור, אבל אם הייתי בעל הדירה הייתי פורע מייד את שטר החוב), וכמובן - סימה. חבר לעת צרה בן זוגי החביב הסכים לבוא איתי לאחד מימי חיפוש הדירות, בעיקר כדי לתת לי תמיכה נפשית, וגם כדי להשאר באוטו כשאין חניה, בכל זאת - תל אביב. את הדירה האחרונה ראינו באחת עשרה בלילה, חנייה כבר היתה שם, אז הוא עלה איתי למעלה. סתם פרט להמשך - הילד בן 23. את פנינו קיבלה כלבה צווחנית העונה לשם טויה (למה?), נראתה יותר כמו עכברוש וצווחה שם בצורה שגורמת לחובבי כלבים לקחת אחת כמוה ולזרוק אותה מהחלון. מייד אחרי טויה, פתחה את הדלת סימה. את כל דבריה תנסו לקרוא בקול של ערסית בת כ-30, שמנסה להציג את עצמה כסוג של אליטה חדשה, או מה שאני מכנה נובו-ערסית. מה עושים כשאוכלים מילקי והנה המונולוג בו סימה פצחה: "סך הכל מאוד חשוב שתמיד יהיה נקי. אני לא ממש נאצית בקטע של ניקיון, אבל, למשל, שקית זבל לעולם לא תשאר פה, אם אתה אוכל משהו, לא לשים בכיור, מייד לשטוף. אם אתה אוכל מילקי, אז גם, את הכפית לשטוף ולהחזיר למקום, וגם אתה רואה, השולחן מאוד יפה, צריך לנקות אחרי שאתה עושה פה ארוחות". שלי - שלך, שלך-שלי, זה כלל גדול בתורה "הסלון זה הכל שלי, הטלוויזיה שלי, הוידאו, ה-DVD, זה הכל פה שלי. על הכבלים כולנו משלמים, כי סך הכל כולם יושבים בסלון ונהנים, אבל אם אני רוצה לראות משהו, אז אתה יודע... לא אכפת לי שתראה בסלון DVD אם אני לא פה. סך הכל, אתה יודע, הכלבה שלי, אבל אם בא לך להוריד אותה ואני לא בבית, אז בכיף, אין שום בעיה עם זה. אבל מה שהכי חשוב, זה שהאווירה בבית היא בסבבה, אתה יודע. מנטאליות של בן 23 שאלתי אותה מתי היא הולכת להחליט, ויצא לנו מונולוג חדש: "תראה, באו כמה אנשים מאוד רציניים, אבל הנה אני כבר מוחקת מישהו, הוא פשוט בן 23, אתה יודע, המנטאליות של בן 23, למרות שחברות שלי אמרו שזה לא משנה, לא יודעת... זה לא נראה לי, ילדותי לי מדי". בשלב הזה היא מסתובבת אחורה, רואה את חבר שלי משחק עם הכלבה ואומרת "יא, איזו אהבה"! עכשיו... זוכרים בן כמה הוא?
קחי אותי, סימה! בשלב הזה חבר שלי סימן לי סימני חיתוך גרון מאחורה, ואז סימה באה עם ההצעה הבאה: "למה שלא תתקשר אלי בשבת בארבע, ונקבע שניפגש שוב בצורה לא פורמאלית, נשב קצת ונקשקש ונראה אם מתאים. מיותר לציין שלא התקשרתי בשבת בארבע, חבר שלי אמר לי שלא נראה לו שהיא מחפשת שותף, אלא משהו אחר, ולמחרת מצאתי דירה
כמובטח, סיפורה של סימה. רקע: היניב חוזר הביתה אחרי 5 שנים בוושינגטון, מתאחד עם בן הזוג שהכיר בביקור האחרון בארץ, אחותו הקטנה מתאשפזת בבית חולים, משתחררת אחרי מספר ימים, וליניב מוקצית הספה בסלון לשימוש כחדר שינה. הלחץ למצוא דירה ומייד היסטרי, הלחץ למצוא עבודה כדי לשלם עליה היסטרי גם הוא, אבל דירה קודם (הודות לאבאמא שנתנו כייסף לשלושה חודשים ראשונים). היניב הולך לשלוש עד חמש דירות ביום, ומזדעזע מכמה ילדות בנות 22 יכולות להיות מטומטמות (זה כבר סיפור אחר), לאיזה זוועות גברים סטרייטים יכולים להביא את הדירה (ותאמינו לי שאני לא לחלוטין שייך למחנה האור, אבל אם הייתי בעל הדירה הייתי פורע מייד את שטר החוב), וכמובן - סימה. חבר לעת צרה בן זוגי החביב הסכים לבוא איתי לאחד מימי חיפוש הדירות, בעיקר כדי לתת לי תמיכה נפשית, וגם כדי להשאר באוטו כשאין חניה, בכל זאת - תל אביב. את הדירה האחרונה ראינו באחת עשרה בלילה, חנייה כבר היתה שם, אז הוא עלה איתי למעלה. סתם פרט להמשך - הילד בן 23. את פנינו קיבלה כלבה צווחנית העונה לשם טויה (למה?), נראתה יותר כמו עכברוש וצווחה שם בצורה שגורמת לחובבי כלבים לקחת אחת כמוה ולזרוק אותה מהחלון. מייד אחרי טויה, פתחה את הדלת סימה. את כל דבריה תנסו לקרוא בקול של ערסית בת כ-30, שמנסה להציג את עצמה כסוג של אליטה חדשה, או מה שאני מכנה נובו-ערסית. מה עושים כשאוכלים מילקי והנה המונולוג בו סימה פצחה: "סך הכל מאוד חשוב שתמיד יהיה נקי. אני לא ממש נאצית בקטע של ניקיון, אבל, למשל, שקית זבל לעולם לא תשאר פה, אם אתה אוכל משהו, לא לשים בכיור, מייד לשטוף. אם אתה אוכל מילקי, אז גם, את הכפית לשטוף ולהחזיר למקום, וגם אתה רואה, השולחן מאוד יפה, צריך לנקות אחרי שאתה עושה פה ארוחות". שלי - שלך, שלך-שלי, זה כלל גדול בתורה "הסלון זה הכל שלי, הטלוויזיה שלי, הוידאו, ה-DVD, זה הכל פה שלי. על הכבלים כולנו משלמים, כי סך הכל כולם יושבים בסלון ונהנים, אבל אם אני רוצה לראות משהו, אז אתה יודע... לא אכפת לי שתראה בסלון DVD אם אני לא פה. סך הכל, אתה יודע, הכלבה שלי, אבל אם בא לך להוריד אותה ואני לא בבית, אז בכיף, אין שום בעיה עם זה. אבל מה שהכי חשוב, זה שהאווירה בבית היא בסבבה, אתה יודע. מנטאליות של בן 23 שאלתי אותה מתי היא הולכת להחליט, ויצא לנו מונולוג חדש: "תראה, באו כמה אנשים מאוד רציניים, אבל הנה אני כבר מוחקת מישהו, הוא פשוט בן 23, אתה יודע, המנטאליות של בן 23, למרות שחברות שלי אמרו שזה לא משנה, לא יודעת... זה לא נראה לי, ילדותי לי מדי". בשלב הזה היא מסתובבת אחורה, רואה את חבר שלי משחק עם הכלבה ואומרת "יא, איזו אהבה"! עכשיו... זוכרים בן כמה הוא?
