בכל פעם שהייתי ברגעי מעידה בחיי
או פיתחתי נטיה לקיצורי דרך, אוטומטית נזכרתי בבנות (או במאמנות) - במיוחד עם אלה שהזדהיתי איתן ושאבתי מהן השראה בכל העונה, ובדרכי ההיתמודדות שלהן ונהגתי כמותן. לדוג', לפני כמה זמן, לא היתחשק לי ללכת למכון כושר אלא לבחול בדרך התבוסה, ואז ישר עלתה לי כריסטי בראש שבאותה תקופה רק התחילה להיתאמן ושהייתה חדורה מוטיבציה, ושאבתי ממנה השראה. או למשל אתמול נכנסתי לתפקיד חדש בעבודה שבו אני לא לא מנוסה, ואוטומטית קיבלתי רגליים קרות, ובין השאר שוב נזכרתי בכריסטי (איתה הזדהיתי יותר מכול + שאבתי ממנה השראה), שנכנסה לעניין המירוץ ללא כל ניסיון, וגם זה (בין כל שלל עצות עמיתיי/מכריי) עודד אותי להצלחה.
