תיארוך רדיומטרי בחירבת קייאפה
1. אני מסכים שעדיף לבסס את הכרונולוגיה המוחלטת על מספר גדול יותר של דוגמאות, ואכן שלחנו מעונת 2009 ארבע דוגמאות נוספות. יש לציין שכל דוגמא עולה כ- 500 דולר, ומדובר בהוצאה די משמעותית (12 דוגמאות ששלחנו עולות כ 6,000 דולר). אני מניח שבתום עשר עונות חפירה יהיו לנו כשלושים דוגמאות מחלקים שונים של הישוב הקדום. 2. נשלחו למעבדה שמונה דוגמאות. אחת לא הכילה מספיק פחמן ולא נימדדה. דוגמא אחרת פוצלה לשתיים וכך יש לנו בכל זאת שמונה מדידות. בדוח הסופי שפורסם לפני כחודש מוצגות כל התוצאות. ארבעת המדידות הראשונות נלקחו מסוגר בחומת העיר (הסוגר השני מצפון לשער המערבי). חשבנו שהן ייתנו תיארוך ישיר לביצור האתר. תוצאות המדידה היו מעורבות וכללו מצד אחד תיארוך לתקופה ההלניסטית ומצד שני תיארוך לתקופת הברונזה התיכונה. הבנו מכך שהסוגר אינו קונטקסט טוב לשליחת דוגמאות, ואכן בין האבנים הקיקלופיות יש לעיתים רווחים של עד חצי מטר. ברווחים אלו יכלו להחפר מחילות על ידי בעלי חיים וחדירות של שורשי צמחים. לאחר שהבנו זאת שלחנו עוד ארבע דוגמאות, מחדרים פנימיים של בתי מגורים ומתוך מפלס תקופת הברזל בשער. ארבעת מדידות אלו היו ממוקדות, ונתנו מקבץ המתארך את האתר בין 1050-969 לפנה"ס, כלומר למחצית השניה של המאה ה-11 לפנה"ס והשליש הראשון של המאה העשירית לפנה"ס. על פי הכרונולוגיה המקראית (שיש לה את הבעיות שלה) ותיארוך מסע שישק (שיש לו את הבעיות שלו) יוצא שהאתר התקיים בימי שאול או דוד, אבל הוא קדום לימי שלמה. מסקנה זאת נתמכת גם על ידי כלי החרס וגם אותיות האוסטרקון שהן בסיגנון "פרוטו-כנעני". 3. אנני מתמצא בסטטיסטיקה ולא יודע בדיוק כיצד הממוצעים מחושבים. יש תוכנות שכבר מחשבות זאת באופן אוטומאטי. כשהגיעו תוצאות המדידות ביקשתי מד"ר אילן שרון, חופר תל דור, ומומחה לתיארוכים וסטטיסטיקות של פחמן 14 לבדוק את התאריכים והוא שלח לי את הגרף עם התוצאות. כיוון שד"ר שרון הוא מתומכי הכרונולוגיה הנמוכה, אנני חושש שיש כאן הטיה של התוצאות. מאוחר יותר קיבלתי חישובים נוספים מפרופ' ברוק-רמזי, מנהל המעבדה לפחמן 14 באוניברסיטת אוקספורד, שהוא סטטיסטיקאי ידוע וכתב את תוכנת המחשב לתיארוך רדיומטרי שרבים משתמשים בה. לפיכך יש לקבל את התוצאות כאמינות. 4. המספר שקיבלת הוא לפני כיול (קליברציה). הכיול מוסיף כמאה שנים בפרק הזמן הנידון. מהו כיול? פעם קיבלו את תוצאות המדידות כפי שהן. אבל כאשר נעשה שילוב של "דנדרו-כרונולוגיה" ופחמן 14 הסתבר שהתמונה מורכבת יותר. דנדרו-כרונולוגיה היא שיטת תיארוך המתבססת על טבעות עצים. בגזעי עצים ניתן לראות את הטבעות שנוצרות אחת בכל שנה. ישנם בקליפורניה עצי סקוויה שגילם כ 6000 שנה. כאשר כורתים עץ כזה, ניתן לתארך את הטבעת מלפני 2000 שנה בדיוק, או את הטבעת מלפני 3000 שנה בדיוק. כאשר תיארכו באופן שיטתי רצפים של אלפי שנים, טבעת כל 20 או 30 שנה, הסתבר כי ריכוז האיזוטופ פחמן 14 לא היה אחיד במשך הזמן, והוא עלה או ירד לסרוגין. לכן בתאריכי פחמן 14 יש לשים לב אם התאריך הוא ללא כיול (תאריך גולמי המגיע מהמעבדה) או תאריך מכוייל. הכיול בוצע כפי שציינתי לעיל הן על ידי ד"ר אילן שרון והן על ידי פרופ' ברונק-רמזי. 5א'. כתבת כי "הקביעה שמדובר במאה העשירית ולא בתשיעית מבוססת מראש, אליבא דפינקלשטיין, על טיעון מעגלי". היכן יש כאן טיעון מעגלי? הרי מדובר במדידות של פחמן 14 העומדות בפני עצמן. טיעון מעגלי היה נוצר אם הייתי אומר ש: א. בתנך מוזכרת העיר שעריים באיזור עמק האלה. ב. חירבת קייאפה היא שעריים המקראית. ג. כיוון ששעריים מוזכרת בקרב של דוד וגוליית, באיזור עמק האלה, חירבת קייאפה מתוארכת לימי דוד. ד. האתר מתוארך לסביבות 1000 לפנה"ס, הם ימי דוד. אבל אנו עבדנו בדיוק באופן הפוך. תחילה קיבלנו תאריכים רדיומטריים, אשר מבחינה כרונולוגית שיבצו את השכבה של תקופת הברזל בסוף המאה ה-11 או תחילת המאה ה-10. ואז שאלנו את עצמנו אם ניתן להציע לאתר זיהוי גיאוגרפי-היסטורי. עוד לפני קבלת התאריכים הרדיומטריים הציעו לנו פרופ' דוד אדמס (מסנט-לואיס) ואחר כך גם פרופ' אנסון רייני כי מדובר בשעריים המקראית. תחילה דחינו הצעה זאת, כי היא אכן נראה לנו מעגלית (שעריים מוזכרת באיזור עמק האלה, ובגלל שחירבת קייאפה באיזור עמק האלה היא שעריים). אבל משהיגיעו תוצאות התיארוך הרדיומטרי בדקתי בתנך את שלושת ההזכרות של שעריים, והסתבר כי בפעמיים מהן היא קשורה למסורות של דוד, לפני היותו מלך (כך בשמואל א' 17 וכך בדברי הימים א' 4). בעצם על פי המסורת המקראית וגם על סמך הפחמן 14 ניתן לטעון כי העיר בכלל מימי שאול. 5ב'. יש באתר שרידים ממספר תקופות: א. חרסים של תקופת הברונזה התיכונה בכמויות גדולות. ב. עיר מבוצרת מתקופת הברזל, מסוף המאה ה-11 או תחילת המאה העשירית. ג. שכבה הלניסטית עם בנית קיר הקפי ובתי מגורים. ד. מטבעות בודדות במילויים או פני שטח מהתקופה החשמונאית, מרד ראשון, ערים רומאיות, ביזאנטיות, מוסלמי קדום. אפשר לחשוב מסקירה זאת שמדובר בתל עם עשרות מטרים של הצטברות. אבל באתר ההצטברות הארכיאולוגית די מינימאלית. בתוך השטח המוקף חומה, ששיטחו 23 דונם, כ- 30% הם סלע בולט לפני השטח. עובי השכבה ההלניסטית אינו עולה בחלקים גדולים של השטח החפור על 20 ס"מ. השכבה הברזלית הבודדת מהווה את עיקר ההצטברות באתר, ועובייה נע נע בין חצי מטר לשנים וחצי מטר. זוהי ההתישבות העיקרית באתר, והיא שהכתיבה את צורתו עד היום. לכן אני מתייחס אליו כאתר חד תקופתי, לפחות לתקופת הברזל. היה לי חשוב לחפור אתר שבו רק שכבה אחת מתקופת הברזל, ובזאת האתר עונה על הציפיות. 5ג'. כבר התייחסתי לכך שהכרונולוגיה של רשימות המלכים במקרא רצופה בבעיות. אבל אין לנו משהו אחר, אלא רשימה זאת ומסע שישק. והרי מסע שישק מוכר משלושה מקורות ניפרדים לחלוטין זה מזה: 1. רשימת שישק בכרנך במצרים. 2. הזכרת המסע בתנך. 3. מצבה (שבר קטן) של שישק במגידו. ברור שיש כאן זיכרון היסטורי המשוקע במקרא והמתוארך למאה העשירית לפנה"ס. יש לנו תמונה דומה בהקשר למסע סנרחיב המוזכר במקרא, מקורות אשוריים וסוללת כיבוש בלכיש. לכן יש לבדוק כל נתון מקראי כשלעצמו, ולא באופן גורף להחליט שהכל נכתב בסוף ימי בית ראשון.