נעיצת הקפצה
עד יום שלישי.

אם אתה לא מוצא, תגיד לי

יש לי אותו במשרד ואני יכולה לצלם לך את העמודים הרלוונטים (אלא שזה יקח קצת זמן כי אני בבית בתקופה הזו).
 

shay4442

New member
בהקשר נקודתי זה

ההסבר בין נוכחות עצמות חזיר בגרר לבין העדרם בשקמים התעשייתית נראית מאוד מובהקת(לא שונה בהרבה מתיאורי לאוס שלי בהודעה למעלה) אתר גרר שהוא מקבץ של משקי בית נפרדים על נחל גרר איפשרו ועודדו גידול של חזירים שאחת הסיבות המרכזיות לגידולן הוא שפע מים. - הצעתו השאפתנית של טום לוי לגבי עצמות וכלכלת בעלי החיים בשקמים מעניינת כשלעצמה ומתנגדיה רבים
 
נראה שמדובר על קבוצות של אתרים, ולא רק על

השניים האלו. יש גם תפוצה ג"ג שונה לכל אחת מהקבוצות- אבל שונה מעט מאוד. בכל מקרה מדובר בצפון הנגב כך שקשה להציע הסבר אקולוגי להעדפה או הימנעות מגידול חזיר.
 

shay4442

New member
את רומזת להסבר תרבותי("אידיאולוגי")לא כלכלי?

לא כותרת נכונה כל כך כי מבחינתי כלכלה זה חלק מהתרבות אבל הכוונה ברורה...
 
כמובן. כלכלת קיום היא חלק ממה שמרכיב ומגדיר

תרבות. במקרה הזה, אפשר להבחין בין שתי קבוצות האתרים גם לפי הנוכחות או ההעדרות של עצמות החזיר במכלול וגם לפי נוכחותם או העדרם של בזיכים, למשל. אני מניחה שלזה התכוונתי כשהפרדתי 'כלכלה' מ'תרבות חומרית'.
 

shay4442

New member
בקשר לבזיכים(העדרם או הימצאם)

יש הטוענים שמדובר בתופעה שמקורה בהבדלים כרונולוגים בין האתרים בנגב, כידוע לך אולי הקושי הכי גדול אצל חוקרי הכלקולית היא החלוקה התת תקופתית.
 
זו שאלה מרתקת, והתשובה עליה לא חד משמעית

זה קשור גם לשתי הקבוצות שכתבתי עליהן: האם ההבדל הוא גם כרונולוגי, או שהן בו-זמניות וההבדל הוא בעיקר תרבותי. החלוקה של התקופה הכלקוליתית לתקופות-משנה היא נושא מעניין בגלל המורכבות שלו: כדי לדון בו צריך לעסוק בשאלה לפי מה מגדירים תקופות ותרבויות, לפי מה מחלקים ומפרידים וכד' (ואלו הן שאלות עקרוניות ובסיסיות שצריכות להיות רלוונטיות לכל הארכיאולוגים, לדעתי). מעבר לזה, אתרים שנחפרים כל הזמן מאירים זויות חדשות ומוסיפים מידע לקלחת הזו. יהיה מעניין לארח את פרופ' גלעד בנושא הזה, אם יש כאן עוד אוהבי כלקולית מלבד שנינו
 
מראה מקום לפרסום הכתובת מחירבת קייאפה

שם הפרסום: חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה עורכים: דוד עמית, גיא שטיבל ואורית פלג-ברקת ירושלים: רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בחוברת ארבעה מאמרים העוסקים בכתובת: חגי משגב, יוסי גרפינקל וסער גנור: האוסטרקון מחורבת קיאפה (עמ' 111-123) עדה ירדני: הכתובת מחורבת קיאפה: הערות והארות (עמ' 124-125) אהרון דמסקי: הכתובת האניגמטית מחורבת קיאפה: צורתה וסוגתה (עמ' 126-129) שמואל אחיטוב: הכתובת מחורבת קיאפה (עמ' 130-132). המאמרים של חגי משגב ועדה ירדניח פורסמו עתה באנגלית בדו"ח חפירה סופי לעונות 2007-2008. את החוברת בעברית ניתן לקנות ברשות העתיקות ואת הספר באנגלית בחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
 
שוב תודה

הערה: לדעתי בחרתם לחפור באתר עם אחד השמות הכי גרועים שיש. כששמעתי לראשונה על הממצא, לא היה לי שמץ של מושג איך לכתוב את שם האתר בעברית, קל וחומר באנגלית (כשחיפשתי בגוגל כל הזמן הגעתי לאתרים העוסקים בכייפא, הכהן הגדול מזמן ישו, או שמעון-כייפא אחד השליחים של ישו...). אולי כדאי לשקול לעברת?
שאלה אחרונה (בינתיים לפחות), מקווה שניתן להשיב עליה באינטרנט. מה אתה חושב על חיי התושבים באתר? מדובר הרי בתקופה מאוד תזזיתית; הישראלים חדשים באזור ובטח גם הפלישתים. מה היו לדעתך--על סמך הטקסט המקראי והממצא באתר--יחסי האתר עם האתרים השכנים? היו גבולות בין 'פרוטו ישראל' ל'פרוטו פלשת' או מגעים סדירים בין האזורים? האם ישנן ערים גדולות בסביבה באותה תקופה (בין מפלשת ובין מיהודה)? תודה
 
חיי התושבים בחירבת קייאפה

חירבת קייאפה ממוקמת באיזור גבול, בין יהודה ופלשת. אולי ניתן להשתמש בביטוי "פרוטו-יהודה", אך בטח שלא בביטוי "פרוטו-פלשתים" שכן התרבות הפלשתית כבר מושרשת באיזור דרום הארץ כמאתיים שנה. במרחק של 12 ק"מ ממערב נמצא תל צאפי, בו התקיימה בתקופה זאת העיר גת ששיטחה הגיע לכ- 400 דונם (על פי הערכת החופרים). שיטחה של חירבת קייאפה הוא 23 דונם בלבד. מסורת הקרב בן דוד לגולית הענק מגת עשויה להיות מטפורה לגודלם היחסי של האתרים. חירבת קייאפה בוצרה בחומה מאסיבית הבנויה מאבנים קיקלופיות, שמשקלן מגיע לעיתים ל 3-4 טון. בחזית השער הפונה לדרום שובצו שתי אבנים גדולות במיוחד, שמשקלן אולי 8-10 טון. לא היה צורך הנדסי באבנים כה גדולות, ויש כאן במובהק הפגנת עוצמה לשם עשיית רושם. האתר עצמו ניטש באופן פיתאומי ועל רצפות המבנים נמצאו עשרות כלי חרס מרוסקים, מגוון גדול של כלי אבן, ובאחד החדרים גם פגיון ברזל. לא נראה שהאתר נשרף, ולפיכך לא ברור בדיוק כיצד בא היישוב לקיצו. אולי ברעידת אדמה, נטישה חפוזה, או הרס ללא שריפה (בזיזת קורות עץ ששימשו לתמיכת תיקרות ושדידת חלקם העליון של קירות אבן). בין שמדובר באתר פלשתי בגבול המזרחי של הטריטוריה הפלשתית, או שמדובר באתר יהודאי בגבול המערבי של הטריטוריה היהודאית, מדובר בישוב גבול. לפיכך יש להניח שהגברים היו מאוגדים במסגרת צבאית, ובכוננות מתמדת. הנשים היו מעורבות בחקלאות ובהכנת מזון. אולי נשלחו לאתר כוחות צבא מאיזורים סמוכים, לחיזוק בעת תקופות לא רגועות. אולי קיומם של שני שערים, תופעה שלא מוכרת בערי שדה אחרות של תקופת הברזל, קשורה לצורך בתגובות צבאיות מהירות. כמובן שקשה בשלב זה של המחקר לקבוע בצורה יותר מדוייקת מה היה אורח החיים באתר. המשך החפירה, וחשיפת מבנים נוספים תאפשר להצביע על דגמי התנהגות האופיניים לבית המגורים באתר. אם ייחשפו מבני ציבור (מחסנים) או נתונים אודות הפולחן, ניתן יהיה להציע תמונה יותר מפורטת. לשם כך עלינו לחפור 10 עונות ולחשוף כרבע או שליש מהשטח. אם החיים במקום היו טובים, אנשים היו חוזרים לגור בו והיה נוצר כאן תל ארכיאולוגי. העובדה שלא חזרו לגור, אלא רק בתקופה ההלניסטית, וגם בה לזמן קצר של כמה עשרות שנים, היא הנותנת שהמיקום אינו אטרקטיבי.
 

אור1OR

New member
כמה זמן יקח לכם לחפור האתר?

10 שנים? לכמה זמן יש לכם מימון? אני מאלח לכם המון בהצלחה ומקווה שתמצאו באתר את מה שאתם מחפשים? אפשר לשאול מדוע אתם חופרים בצורה איטנסיבית דווקא באתר הזה? או שהתשובה היא החד תקופתיות שלו?
 
מימון ומשך הפרויקט

אכן מימון חפירות, כמו כל פעילות מדעית אחרת, נזקק לתקציבים. אין לנו גורם מממן שהתחייב לתת מראש תקציב לעשר שנים. אנו מגרדים כל שנה כמה שמצליחים, ומנסים לעשות את המכסימום שניתן. אנני בטוח שמוצדק להגדיר את החפירה שלנו כ "אינטנסיבית". אנו עובדים שישה שבועות כל קיץ. שאר הזמן מוקדש לעיבוד הממצאים וכתיבת הדוח המדעי.
 

shay4442

New member
אכן התבטאות לא ראויה ומקוממת

ולכן ביקשתי ממנהל הפורום למחוק את הודעות שלי שנשאו אופי דומה, בדרך כלל אני נוטה ומנסה לשמור על הודעות יותר ענייניות ופחות פוגעניות אבל לצערי במקרה זה התחלקה לשוני ואיתן אצבעות המקלדת. -בכל מקרה אני מתנצל אם פגעתי בעבודתם של חופרי ח'ירבת קייאפה
 
נקודת אור ונקודת חושך

מצד אחד - איזה כיף שיש פה ארכיאולוג המביא את חזית הארכיאולוגיה אל הפורום הזה מצד שני - חבל שזה נעשה רק כדי לענות על התבטאויות לא ראויות וכבר מחכה ליום האירוח בקוצר רוח...
 

Lakedaimon

New member
השאלות שלי - קצת ארוך.

אני אתחיל בציטוט מתוך: Garfinkel Y. and Ganor S. 2008. Khirbet Qeiyafa: Sha`arayim. Journal of Hebrew Scriptures - Volume 8: Article 22 Absolute dating at Khirbet Qeiyafa is based on four burnt olive pits, measured at Oxford University. The results of the first two samples were sent to us on 6 October 2008 and the other two samples on 7 November 2008: • OxA-19425 Qeiyafa 5 2851±31 • OxA-19426 Qeiyafa 6 2837±29 • OxA-19588 Qeiyafa 7 2799±31 • OxA-19589 Qeiyafa 1 2883±29 The average of these four measurements, as provided by Christopher Bronk Ramsey of Oxford University is: 2844±15 (Fig. 3). After calibration the dating is 1026–975 BCE (59.6%) or 1051–969 BCE (77.8%). As Khir-bet Qeiyafa is an Iron Age IIA site, we are left with a dating post-1000 BCE, that is, 1000–975 BCE (59.6%) or 1000–969 BCE (77.8%). These dates fit the time of King David (ca. 1000–965 BCE) and are too early for King Solomon (ca. 965–930 BCE). קריאה ביקורתית במאמר, הובילה אותי לכמה שאלות על החפירה באופן כללי ועל המסקנות באופן פרטני: 1. להבנתי, מסקנות על תיארוך מוחלט צריכות סטטיסטיקה של יותר מ4 דגימות, גם אם מדובר בגלעיני זיתים שזמן חייהם קצר. על בסיס 4 דגימות בלבד, עד כמה שיהיו מדוייקות, מקובל להוציא השערה בלבד, לא מסקנה סופית... 2. במספרי הדגימות של הC14 הן ממוספרות 1-7. מה קרה לעוד שלוש דגימות? האם התוצאה שקיבלו לא התאימה ולכן הושמטה? האם הן היו מזוהמות? ואם כן , מה עלינו להסיק מכך על הדגימות שכן התקבלו? 3. הבנתי שיש איזשהו תרגיל סטטיסטי של C14 המאפשר לממוצע הדגימות שמצביע על +/- 29-31 שנים לרדת מתחת לערך מרכיביו עד ל 15 שנה +/-, האם תוכל להסביר זאת בשפה פשוטה?. 4. באחד הקורסים שלי למדתי שדגימות C14 מושוות לכמות הC14 באטמוספירה לפני 1950. בתרגיל מתימטי פשוט במחשבון, שביצעתי על המספרים בפרסומכם הגעתי למספרים אחרים מהמצוינים במאמר. המספר שקיבלתי הוא בין 849 ל 933 לפנה"ס +/- 30 שנה. כך שגם בדגימה הכי מאוחרת, יחד עם שולי הדגימה מגיעים לתאריך שגם לפי הכרונולוגיה הגבוהה, הוא צעיר מדי. כיצד חושבה הקליברציה? 5. טרמינולוגיה. א. אני לא פוסל את ההנחה כי הממצא באתר שייך לברזל 2א'*, אך הקביעה שמדובר במאה העשירית ולא בתשיעית מבוססת מראש, אליבא דפינקלשטיין, על טיעון מעגלי. ב. אני לא מבין כיצד אתם מתייחסים לאתר באופן קבוע כאתר "חד שכבתי" אך מתייחסים לשכבה ההלינסטית שמעליו. ג. האם נראה לך נכון אקדמית לכתוב במאמר כי היישוב שייך לימי שלמה או ימי דוד כשזמני התקיימותם מצויים תחת ויכוח מחקרי? שמעתי את סער גנור בהרצאה בעברית בכנס אליו התייחסת, רכשתי את אוסף המאמרים, שמעתי את דיווחיו על האתר, ואת הקריאות השונות של הכתוב על האוסטראקון. אני חייב להגיד כי לא שוכנעתי, לא בכרונולוגיה ולא בטרמינולוגיה. * כרגע ברור רק שהוא אינו ברזל 1ב' או מוקדם יותר, שכן להבנתי הקיראמיקה האינדיקטיבית לשלב זה נעדרת מהאתר, וקירות המבנים הברזליים מבוססים בסלע האם.
 
תיארוך רדיומטרי בחירבת קייאפה

1. אני מסכים שעדיף לבסס את הכרונולוגיה המוחלטת על מספר גדול יותר של דוגמאות, ואכן שלחנו מעונת 2009 ארבע דוגמאות נוספות. יש לציין שכל דוגמא עולה כ- 500 דולר, ומדובר בהוצאה די משמעותית (12 דוגמאות ששלחנו עולות כ 6,000 דולר). אני מניח שבתום עשר עונות חפירה יהיו לנו כשלושים דוגמאות מחלקים שונים של הישוב הקדום. 2. נשלחו למעבדה שמונה דוגמאות. אחת לא הכילה מספיק פחמן ולא נימדדה. דוגמא אחרת פוצלה לשתיים וכך יש לנו בכל זאת שמונה מדידות. בדוח הסופי שפורסם לפני כחודש מוצגות כל התוצאות. ארבעת המדידות הראשונות נלקחו מסוגר בחומת העיר (הסוגר השני מצפון לשער המערבי). חשבנו שהן ייתנו תיארוך ישיר לביצור האתר. תוצאות המדידה היו מעורבות וכללו מצד אחד תיארוך לתקופה ההלניסטית ומצד שני תיארוך לתקופת הברונזה התיכונה. הבנו מכך שהסוגר אינו קונטקסט טוב לשליחת דוגמאות, ואכן בין האבנים הקיקלופיות יש לעיתים רווחים של עד חצי מטר. ברווחים אלו יכלו להחפר מחילות על ידי בעלי חיים וחדירות של שורשי צמחים. לאחר שהבנו זאת שלחנו עוד ארבע דוגמאות, מחדרים פנימיים של בתי מגורים ומתוך מפלס תקופת הברזל בשער. ארבעת מדידות אלו היו ממוקדות, ונתנו מקבץ המתארך את האתר בין 1050-969 לפנה"ס, כלומר למחצית השניה של המאה ה-11 לפנה"ס והשליש הראשון של המאה העשירית לפנה"ס. על פי הכרונולוגיה המקראית (שיש לה את הבעיות שלה) ותיארוך מסע שישק (שיש לו את הבעיות שלו) יוצא שהאתר התקיים בימי שאול או דוד, אבל הוא קדום לימי שלמה. מסקנה זאת נתמכת גם על ידי כלי החרס וגם אותיות האוסטרקון שהן בסיגנון "פרוטו-כנעני". 3. אנני מתמצא בסטטיסטיקה ולא יודע בדיוק כיצד הממוצעים מחושבים. יש תוכנות שכבר מחשבות זאת באופן אוטומאטי. כשהגיעו תוצאות המדידות ביקשתי מד"ר אילן שרון, חופר תל דור, ומומחה לתיארוכים וסטטיסטיקות של פחמן 14 לבדוק את התאריכים והוא שלח לי את הגרף עם התוצאות. כיוון שד"ר שרון הוא מתומכי הכרונולוגיה הנמוכה, אנני חושש שיש כאן הטיה של התוצאות. מאוחר יותר קיבלתי חישובים נוספים מפרופ' ברוק-רמזי, מנהל המעבדה לפחמן 14 באוניברסיטת אוקספורד, שהוא סטטיסטיקאי ידוע וכתב את תוכנת המחשב לתיארוך רדיומטרי שרבים משתמשים בה. לפיכך יש לקבל את התוצאות כאמינות. 4. המספר שקיבלת הוא לפני כיול (קליברציה). הכיול מוסיף כמאה שנים בפרק הזמן הנידון. מהו כיול? פעם קיבלו את תוצאות המדידות כפי שהן. אבל כאשר נעשה שילוב של "דנדרו-כרונולוגיה" ופחמן 14 הסתבר שהתמונה מורכבת יותר. דנדרו-כרונולוגיה היא שיטת תיארוך המתבססת על טבעות עצים. בגזעי עצים ניתן לראות את הטבעות שנוצרות אחת בכל שנה. ישנם בקליפורניה עצי סקוויה שגילם כ 6000 שנה. כאשר כורתים עץ כזה, ניתן לתארך את הטבעת מלפני 2000 שנה בדיוק, או את הטבעת מלפני 3000 שנה בדיוק. כאשר תיארכו באופן שיטתי רצפים של אלפי שנים, טבעת כל 20 או 30 שנה, הסתבר כי ריכוז האיזוטופ פחמן 14 לא היה אחיד במשך הזמן, והוא עלה או ירד לסרוגין. לכן בתאריכי פחמן 14 יש לשים לב אם התאריך הוא ללא כיול (תאריך גולמי המגיע מהמעבדה) או תאריך מכוייל. הכיול בוצע כפי שציינתי לעיל הן על ידי ד"ר אילן שרון והן על ידי פרופ' ברונק-רמזי. 5א'. כתבת כי "הקביעה שמדובר במאה העשירית ולא בתשיעית מבוססת מראש, אליבא דפינקלשטיין, על טיעון מעגלי". היכן יש כאן טיעון מעגלי? הרי מדובר במדידות של פחמן 14 העומדות בפני עצמן. טיעון מעגלי היה נוצר אם הייתי אומר ש: א. בתנך מוזכרת העיר שעריים באיזור עמק האלה. ב. חירבת קייאפה היא שעריים המקראית. ג. כיוון ששעריים מוזכרת בקרב של דוד וגוליית, באיזור עמק האלה, חירבת קייאפה מתוארכת לימי דוד. ד. האתר מתוארך לסביבות 1000 לפנה"ס, הם ימי דוד. אבל אנו עבדנו בדיוק באופן הפוך. תחילה קיבלנו תאריכים רדיומטריים, אשר מבחינה כרונולוגית שיבצו את השכבה של תקופת הברזל בסוף המאה ה-11 או תחילת המאה ה-10. ואז שאלנו את עצמנו אם ניתן להציע לאתר זיהוי גיאוגרפי-היסטורי. עוד לפני קבלת התאריכים הרדיומטריים הציעו לנו פרופ' דוד אדמס (מסנט-לואיס) ואחר כך גם פרופ' אנסון רייני כי מדובר בשעריים המקראית. תחילה דחינו הצעה זאת, כי היא אכן נראה לנו מעגלית (שעריים מוזכרת באיזור עמק האלה, ובגלל שחירבת קייאפה באיזור עמק האלה היא שעריים). אבל משהיגיעו תוצאות התיארוך הרדיומטרי בדקתי בתנך את שלושת ההזכרות של שעריים, והסתבר כי בפעמיים מהן היא קשורה למסורות של דוד, לפני היותו מלך (כך בשמואל א' 17 וכך בדברי הימים א' 4). בעצם על פי המסורת המקראית וגם על סמך הפחמן 14 ניתן לטעון כי העיר בכלל מימי שאול. 5ב'. יש באתר שרידים ממספר תקופות: א. חרסים של תקופת הברונזה התיכונה בכמויות גדולות. ב. עיר מבוצרת מתקופת הברזל, מסוף המאה ה-11 או תחילת המאה העשירית. ג. שכבה הלניסטית עם בנית קיר הקפי ובתי מגורים. ד. מטבעות בודדות במילויים או פני שטח מהתקופה החשמונאית, מרד ראשון, ערים רומאיות, ביזאנטיות, מוסלמי קדום. אפשר לחשוב מסקירה זאת שמדובר בתל עם עשרות מטרים של הצטברות. אבל באתר ההצטברות הארכיאולוגית די מינימאלית. בתוך השטח המוקף חומה, ששיטחו 23 דונם, כ- 30% הם סלע בולט לפני השטח. עובי השכבה ההלניסטית אינו עולה בחלקים גדולים של השטח החפור על 20 ס"מ. השכבה הברזלית הבודדת מהווה את עיקר ההצטברות באתר, ועובייה נע נע בין חצי מטר לשנים וחצי מטר. זוהי ההתישבות העיקרית באתר, והיא שהכתיבה את צורתו עד היום. לכן אני מתייחס אליו כאתר חד תקופתי, לפחות לתקופת הברזל. היה לי חשוב לחפור אתר שבו רק שכבה אחת מתקופת הברזל, ובזאת האתר עונה על הציפיות. 5ג'. כבר התייחסתי לכך שהכרונולוגיה של רשימות המלכים במקרא רצופה בבעיות. אבל אין לנו משהו אחר, אלא רשימה זאת ומסע שישק. והרי מסע שישק מוכר משלושה מקורות ניפרדים לחלוטין זה מזה: 1. רשימת שישק בכרנך במצרים. 2. הזכרת המסע בתנך. 3. מצבה (שבר קטן) של שישק במגידו. ברור שיש כאן זיכרון היסטורי המשוקע במקרא והמתוארך למאה העשירית לפנה"ס. יש לנו תמונה דומה בהקשר למסע סנרחיב המוזכר במקרא, מקורות אשוריים וסוללת כיבוש בלכיש. לכן יש לבדוק כל נתון מקראי כשלעצמו, ולא באופן גורף להחליט שהכל נכתב בסוף ימי בית ראשון.
 

batam1

New member
תודה, מענין מאד

בנושא הסטטיסטי ובנושא הכיול הרדיומטרי אני מתמצא. עם זאת, על מנת לקבל מובהקות סטטיסטית יש צורך ב 2-4 מדידות נוספות בתחום התוצאות הקודמות.
 
למעלה