נושא שבועי

  • פותח הנושא qt1
  • פורסם בתאריך

qt1

New member
../images/Emo41.gifנושא שבועי../images/Emo41.gif

צהריים טובים, בואו נתחיל במסורת של נושא שבועי.. זה הולך ככה: בכל סופשבוע אנחנו בוחרים "נושא שבועי" - משהו שקשור לדברים שעלו כאן במהלך השבוע ועוררו את "עניין הציבור". אני, או מישהו מחברי הפורום שמתנדב, כותבים על זה משהו בפתיחה - וכולם מוזמנים להגיב. כשלמישהו יש רעיון, עדיף שיודיע לי או ליוסי לפני שהוא מפרסם כדי שאנחנו לא נפרסם נושא שבועי מקביל, ובכלל..כדי לעבור עריכה (אם יהיה צורך). הנושאים יכולים להיות לא בהכרח על אפילפסיה, אלא על נניח..לדעת לחגוג את החיים, מה זאת אהבה, מה זו יום הולדת עבורי, התכונות שלי, למה אנחנו כאן...ועוד כיד הדמיון.
בשיטוטיי בפורום מצאתי את הרעיון, הוא הצליח בפורומים אחרים ואני ממליצה עליו
והשבוע..ימי הולדת: כשהיינו ילדים חגגנו את יום ההולדת עם בלונים, ממתקים, לפעמים קוסם והפתעות. נורא שמחנו לקראת יום ההולדת, התרגשנו וחיכינו לו כמעט שנה שלמה. והמבוגרים? איך אנחנו חוגגים? האם יום ההולדת שלכם הוא יום של שמחה? עצב? חשבון נפש? יום שנעים להגיע אליו? יום שהייתם רוצים שלא יגיע אף פעם?... כולכם מוזמנים לספר מה זה יום הולדת בשבילכם, לחלוק איתנו זכרונות של ימי הולדת שנחרטו לנצח בזכרונכם - לטוב או לרע, ולחשוב יחד - מה יש בו, ביום הזה, שעושה אותו כל כך מיוחד עבורנו? כל הזכויות שמורות ליעל
ותודה. יאללה, עכשיו אתם
 

L i l o s h

New member
היי לכולם!

מה שלום כולם? אצלי הכל בסדר (חזרתי הרגע מטיול ,ניצלתי את השמש הטובה ...
). אהבתי את הרעיון של הנושא השבועי,חמוד לאללה. אני אישית לא עושה עניין גדול מיום הולדתי.זה נחמד לשמוע אנשים שלא שמעת מהם שנה שלמה
או אפילו לקבל מתנה
אבל לא יותר מזה. אני שונאת מסיבות הפתעה
ומסיבות בכלל ואני מעדיפה לחגוג בפורום מצומצם ביותר (שמצטמצם מידי שנה... ) ולרוב זה קורה במסעדה טובה
. משום מה דווקא ביום הזה אין לי מצב רוח
ואין לי מושג למה. טוב חבר'ה,אחיין שלי משגע אותי
הוא רוצה תשומת לב... ביי לבינתיים
 

L i l o s h

New member
אפרופו ימי הולדת ...

מזל טוב לאודליה ורוני! המון מזל"טים מכל הלב וכל מה שתבקשו ותאחלו לעצמכן-לו יהי .אמן.
לילוש.
 
שבוע טוב לכולם ../images/Emo24.gif

אני לא מייחסת חשיבות לימי הולדת, גם בגן, לא ייחסתי להם חשיבות, כשהגננת הייתה שמה לי את הזר על הראש, הייתי בוכה מורידה אותו ממני וקופצת עליו, עד שכל הפרחים היו מתפרקים לגמרי. בבי"ס היסודי, היינו עושים ערבי-כיתה עם מוסיקה וריקודים, חטיפים ושתיה, אז הייתי מזמינה את כולם אליי לערב-כיתה, והייתי מוסיפה עוגה, שאני הייתי אופה בעצמי וכותבת עליה: "יש לי יום-הולדת" בעצמי. וזהו, לא הייתי מזמינה אותם ליום-הולדת, אלא רק לערב-כיתה רגיל. היום החברים שלי יודעים, שאם הם רוצים לציין את היום הזה, אז בבילוי משותף על כוס קפה, בלי בלאגן מיותר ובלי מתנות, כי אני מעדיפה שיחה זורמת בבית-קפה ולא סתם בלאגנים. המשפחה שלי, לעומת זאת, מתעקשים לחגוג לי, אז כל יום-הולדת אני נעלמת להם, ועד היום הם לא למדו לקח.
 

ufo11

New member
לגבי ימי הולדת...

פעם כשהייתי קטן יותר...הייתה את ההתלהבות...כי אתה ילד קטן וזה מגניב...ומצפה למתנות וכאלה... לאט לאט כשגדלתי והתבגרתי...ההתלהבות פחתה... והשיא הגיע ביומהולדת 16 ו - 17 שלי... שלא רציתי לעשות כלום... לאחר שכנועים רבים הזמנתי את החבר'ה אליי הביתה...למרות שלא רציתי כל כך...אלא רק אחרי שכנוע מסיבי... אחר כך, יומהולדת 18 היה אחד הימים המאושרים בחיי.היומהולדת התפרס על יומיים..ביום הראשון יצאנו לאיזה מקום...אכלנו... וביום השני, בדיוק כשהכנתי לי אוכל, פתאום היה צלצול בדלת... וכל החברים שלי באו...עשו לי הפתעה... אבל מי שגרמה לכך שהיומהולדת הזה היה אחד הימים המאושרים בחיי, היא מותק. זה היה היום שבו הבנתי שאני מאוד מאוד אוהב אותה (ולא בגלל המתנות!) וגיליתי שהיא ממש חברת אמת...זה היה אחד הימים המרגשים בחי... יומהולדת 19 שלי, גם כן היה אחד הימים המאושרים בחיי, בזכות מותק שהייתה איתי כל היום...למרות שהיום הזה היה מהול בעצב כי סבא שלי נפטר כחודשיים לפני כן והוא נולד בתאריך שלי... ותמיד חגגנו ביחד...והרוב היו עצובים (גם אני). אבל היה מאוד מאוד כיף עם מותק...היא הכינה לי עוגה שולטת שחבל על הזמן...עוד הרבה מתנות... אבל הכי חשוב שהיא הייתה איתי כל היום... זה היה הכי הכי כיף! אני אוהב אותך מותק!
 

Pukipsey007

New member
אוקיי..

באמת כשהייתי ילדה זה היה משהו כיף כזה...עשינו בגן מסיבה, קיבלנו כמה מתנות ונגמר הסיפור. אצלי זה תלוי עכשיו אם אלה מספרים שאני אוהבת, כמו 17..13, יותר המספרים האי-זוגיים, לא יודעת למה. אז לשבע עשרה חיכיתי וזה, ובזכות אמא עשיתי בבאולינג (סתם ישבנו שם וזה..הייתה עוגה, ומי שרצה הזמין משהו על חשבונו!!) אמ..אמ.. יום של שמחה, נו ברור. לא זוכרת ממש ימי הולדת שלי (לאמא יש פה סיפורים על זר שדקר אותי ובכיתי וכל מני זוועות כאלה- הגננות אשמות). בכיתה א' היה כיף..נראה לי. מה יש ביום הזה שעושה אותו כ"כ מיוחד? זה היום שלנו. יאללה ביי.
 
ימי הולדת אז ככה...

בילדות האמת שאף פעם לא חגגו לי יום הולדת, היום הולדת הראשון שחגגתי זה היה בצבא בגיל 19 יום הולדת די עצוב זה היה 4 חודשים אחרי שאימי נפטרה. ומאז חברות שלי (לא מהצבא) חגגו לי ימי הולדת והיה מאוד נחמד ועדיין חוגגות, כל יום הולדת זה עצוב בשבילי גם בגלל שאמא שלי לא איתי וגם כי החיים עוברים מהר ואני מרגישה שאני לא עושה מספיק.
 

qt1

New member
יום הולדת ../images/Emo103.gif../images/Emo65.gif

איך אני חוגגת את יום הולדתי?- בשנתיים האחרונות אני רוכשת עבור עצמי איזשהו פריט , אני משתדלת להיות בחברת אנשים שעושים לי טוב.
יום הולדתי הוא יום של שמחה, עצב, חשבון נפש וגם יום שנעים להגיע אליו בקיצור- בלאגן.
זהו יום שהייתי רוצה שיגיע פעם בשנה בלי יותר מדי רעש , אני מניחה שאם היו עושים לי מסיבת הפתעה זה היה מאוד מביך אותי מהסיבה הפשוטה שאני אדם שקל להביך.
זכרונות? מהילדות אין לי ממש זכרונות,בגיל ההתבגרות מתישהו היתה יום הולדת עם הרבה מוזמנים והרגשתי מאוד לא שייכת למקום שבמקרה גם היה הבית שלי
אני חושבת שהדבר שהופך את היום הזה למיוחד כל-כך הוא העובדה שחלפה עוד שנה -שנה בחיים שלי ולכן הוא מיוחד עבורי. חג שמח
 
למעלה